הרקע הרפואי להפסקת הריון כמבוא לדיון הלכתי

ההריון שהוא תחילתו של היצור החי הוא מעין השלמה והשתתפות של האדם עם הקב"ה. כבר עמדו על כך חז"ל לגבי הפסוק "קניתי איש את ה'", היינו עם ה' . מטרתו של ההריון באה לידי מיצוי בפירוש האבן עזרא לפסוק זה: "כאשר ראה (כלומר האדם) שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם הוצרך להחיות המין".

את התפתחות העובר ברחם ניתן לחלק לשתי תקופות השונות זו מזו. התקופה הראשונה היא "תקופת היצירה" או "תקופת ההתהוות" והיא מתחילה בהפריה ומסתימת בסוף החודש השני. לתקופה זו שני שלבים : הראשון - מתחילת ההפריה עד סוף השבוע הראשון, כאשר היצור המתפתח קרוי ביצה מופרית או Ovum. בסוף שבוע זה חודרת הביצית המופרית לרירית הרחם. בשלב השני, מסוף השבוע הראשון ועד לסוף החודש השני, קרוי היצור המתפתח בשם אמבריו. בכל התקופה הראשונה מתהווים צורת העובר ואבריו השונים ומתחילה פעילותם .

התקופה השניה - אותה ניתן לכנות "תקופת הגדילה" מתחילה בחודש השלישי, בתקופה זו יש כבר ליצור המתפתח צורת אדם והוא קרוי בשם "פטוס" - "עובר". בתקופה זו יש רק גדילת ממדים, מיצור שארכו 23 מ"מ בסוף חודש שני עד לגודל ילוד רגיל.

הכרה זו של ההתפתחות מתמצית בדברי חז"ל : "עד שלושה חודשים יבקש רחמים שלא יהיה סנדל", היינו קיימת ההכרה שבתקופה הראשונה אין דמיון ליצור אנושי.

נעמוד על מספר עובדות הקשורות בתקופה הראשונה ואשר להן השלכה הלכתית.

בתחילה היצור המתפתה הינו מיקרוסקופי וזהו יתכן ההסבר למונח "מיא בעלמא".
עובדה אחרת היא מינו של העובר. בניגוד לדעה המקובלת עד לשנים האחרונות לאור האינפורמציה הגנטית, אין המין של העובר נקבע רק בזמן ההפריה ע"י כרומוזומי המין. התפיסה המקובלת היום היא, שיש להשפעה הורמונאלית מאוחרת חלק תורם לקביעת המין. מכל מקום, אברי המין הפנימיים מתחילים להופיע בערך בשבוע השישי.

אם תרצו הרי לפנינו בסיס לויכוח התלמודי על המועד בו נקבע מין העובר: "האומר יה"ר שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא" ופרושו של רש"י : "ומי מהני תפילה לזכר אפילו בתוך ארבעים יום והלא הדבר תלוי בהזרעה תחילה". (כלומר קביעה גנטית). ולעומת זאת קיימת הצעה "עד ארבעים יום יבקש רחמים שיהא זכר" (כלומר קביעה מאוחרת יותר).

תוך כדי גדילת העובר חלים שינויים הורמונליים באשה וביטוים הראשון - הפסקת המחזור החודשי. היות שההפריה קורית ברוב הנשים באמצע המחזור החודשי (העבודה הניסויית הראשונה שתמכה בכך של אלן וחבריו ). יוצא איפוא כי גילוי ההריון אפשרי רק בסביבות השבוע השלישי לפחות. מכאן ניתן להסיק שני דברים : א) נתונים רבים על ההתפתחות המוקדמת של העובר אינם ידועים. וכל המידע שבידינו, או רובו, מתבסס על השוואה למה שקורה בבעלי חיים אחרים. הכרת ההריון היא בשבוע שלישי להתהוות העובר ואזי ישנן כבר פעימות לב.
על בעיה מענינת, אשר העסיקה את הרופאים והוגי הדעות ממתי ניתן לדבר על חיים? .

אין למעשה תשובה מוחלטת, ובודאי יש לעובדה זו השלכה הלכתית. לשם קביעת החיים יש להגדירם וקשה לומר האם התאים המתחלקים בשלב הראשון הם כבר חיים במובן פונקציונלי, או שיש צורך בתנאים אמרים כמו פעילות לב, פעילות מח וכדומה.

ההריון הרגיל נמשך בערך 270 יום. כאשר הוא מסתיים מסיבה כל שהיא לפני השבוע ה- 20 מדברים על הפלה .יש המגדירים את ההפלה כסיום ההריון לפני שהעובר בשל דיו כדי לחיות באופן עצמאי.

ניתן להגדיר הפלה לפי גיל העובר או משקלו. צורות אחרות של הגדרה - לפי סיבת ההפלה או התמונה הקלינית בה היא מופיעה. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר על הפלה מוקדמת כאשר זו מופיעה לפני 12 שבועות של הריון והפלה מאוחרת בן 12 ל-20 שבועות של הריון.


להמשך המאמר ולמאמר המלא: לחצו כאן
לאתר מכון שלזינגר (ולמאמר כולל המקורות והביבליוגרפיה)