מסך עשן

(0)
לדרג

%64 מהציבור בישראל חושבים שלא צריך לאפשר לחברות הסיגריות לפרסם - 17% מהמתנגדים - מעשנים...

מאת: מערכת zap doctors
סקרים רבותיי, סקרים

מסקר דעת קהל שערכה האגודה למלחמה בסרטן עולה כי 64% מהציבור בישראל חושבים שלא צריך לאפשר לחברות הסיגריות לפרסם ורק 36% חושבים שכן צריך לאפשר. לכל משתתפי הסקר הוצגו העובדות כי כיום מותר לחברות הסיגריות, לפרסם בעיתונים, מגזינים ובאינטרנט והם נשאלו "האם הם חושבים שצריך או לא צריך לאסור פרסום של סיגריות".

נאוה עינבר, דוברת האגודה למלחמה בסרטן: "הסקר נערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן לקראת דיוני מושב הקיץ של הכנסת בהצעות החוק שהוגשו בתחום העישון בכלל ובתיקון לחוק הגבלת הפרסומת שהוגש על ידי ח"כ חיים אורון, בפרט. על פי הצעתו של ח"כ אורון, יו"ר שדולת בריאות הציבור של הכנסת, יוכנס תיקון בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק וייאסר לחלוטין על חברות הטבק לפרסם בעיתונים, בכתבי עת ובאינטרנט. כיום אוסר החוק לפרסם בטלוויזיה, ברדיו ובשילוט חוצות".

נאוה עינבר הוסיפה כי "פרסום לסיגריות נותן תמריצים ויוצר לגיטימציה לעשן. הפרסום "מוכר" לצרכנים את האשליה לפיה אם יעשנו יהיו מקובלים בחברה ומצליחים עם בני המין השני מצד אחד אבל גם מיוחדים, שונים ומורדים מצד שני. הפרסום יוצר תחושה שלעשן זה "קול", שלעשן זו חוויה מרגשת, בריאה לנפש ואפילו ספורטיבית. פרסום של סיגריות מוכר אשליה של הנאה ועונג שלא ניתן להשיגה באמצעי אחר ואף אחד מאיתנו אינו מחוסן מפני ההשפעה הזו. חברות הטבק בישראל משקיעות כ 25 מליון שקלים בפרסום, וכמו חברות אחרות בעולם, גם הן משתמשות באמצעים מתוחכמים בדמויות ודימויים ויזואליים הפונים במיוחד לנשים, צעירים, ילדים ונוער".

עוד עולה מהסקר כי 17% מקרב המתנגדים לפרסום (64% מהציבור) הנם מעשנים ו - 83% אינם מעשנים ואילו מקרב התומכים בפרסום (36% מהציבור) 29% הנם מעשנים ו - 71% אינם מעשנים.

בקרב המתנגדים לפרסום (64% מהציבור) בולט מקומן של הנשים, כ - 68.5% מהנשים מתנגדות לפרסום ובולט מקומם של אנשים וגברים בגילאים 35 - 44 , כ - 71% מבני גיל זה מתנגדים לפרסום.

הסקר נערך כאמור, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובאמצעות מכון המחקר "מותגים" בקרב מדגם של 502 מרואיינים בוגרים מעל גיל 18. כל הראיונות בוצעו ממרכז הטלפונים של "מותגים", תחת פיקוח ובקרה שוטפים, בשבוע השלישי של חודש מרץ 2005.

עוד על עמדת האגודה למלחמה בסרטן בנושא פרסום של סיגריות

הפרסום הינו הגורם המשפיע ביותר על תחילת העישון. התפקיד החשוב, שממלא הפרסום בנוהג זה, הוא בעידוד ההתנסות בסיגריה ראשונה. 90% מקרב המעשנים בישראל ובעולם התחילו לעשן לפני גיל 18. הפרסום כאמור נותן תמריצים ויוצר לגיטימציה לעשן. הפרסום "מוכר" לצרכנים את האשליה לפיה אם יעשנו יהיו מקובלים בחברה ומצליחים עם בני המין השני מצד אחד אבל גם מיוחדים, שונים ומורדים מצד שני. הפרסום יוצר תחושה שלעשן זה "קול", שלעשן זו חוויה מרגשת, בריאה לנפש ואפילו ספורטיבית. פרסום של סיגריות מוכר אשליה של הנאה ועונג שלא ניתן להשיגה באמצעי אחר ואף אחד מאיתנו אינו מחוסן מפני ההשפעה הזו. חברות הטבק בישראל משקיעות כ 25 מליון שקלים בפרסום, וכמו חברות אחרות בעולם, גם הן משתמשות באמצעים מתוחכמים בדמויות ודימויים ויזואליים הפונים במיוחד לנשים, צעירים, ילדים ונוער. על פי שיטה זו נולדה בארצות הברית לפני שנים הדמות הפופולארית ג'ו קאמל, אשר במחקר מקיף שנערך בארצות הברית זכתה ל 91 אחוזי זיהוי בקרב צעירים ודמותו של מיקי מאוס זכתה לאחוזי זיהוי דומים % 94 אחוזים.

הצעת חוק איסור הפרסום עולה בקנה אחד עם יישום סעיף 13 באמנת ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק, עליה חתם שר הבריאות דני נוה לפני כשנה. אמנה זו מחייבת את מדינת ישראל כמו 192 מדינות נאורות נוספות ברחבי העולם לפעול תוך חמש שנים מכניסתה לתוקף ולהטיל חרם (ban) מקיף על פרסום, קידום וחסות, במטרה שיוביל לצמצום בצריכת מוצרי הטבק.

על פי הניסיון הנצבר בשנים האחרונות ממדינות שונות בעולם עולה כי איסור גורף על הפרסום מסייע להורדת שיעור המעשנים. כך למשל, בנורבגיה כאשר איסור הפרסום הוחל ב- 1975, נמצא כי עד ל- 1996 התרחשה ירידה של 26% בכמות המעשנים. כמו כן, בפינלנד החוק נחקק ב- 1975, והוחל ב- 1978. שיעור מכירות מוצרי הטבק למבוגרים ירד מאז ב- 37%. גם במדינה זו ירד שיעור המתחילים לעשן בין הגילאים 16-25 מ- 35% ל- 23% בשנת 1997. בניו-זילנד החוק האוסר פרסום של מוצרי טבק הוחל השנת 1990. בצרפת החלת החוק האוסר על פרסום מוצרי טבק הוחל בשנת 1993 ובעקבותיו ירדו שיעורי העישון בקרב מבוגרים ירדו ב- 14%.

חוקים ועישון בישראל

גם בישראל בשנת 1970, בתקופה שלפני ההגבלות החוקיות עמד שיעור המעשנים על 42% . כאשר נחקק לראשונה החוק בשנת 1983 האוסר פרסום בטלוויזיה עמד אחוז המעשנים על כ - 37% . בשנת 1992 ירד שיעור המעשנים ל - 31% וכיום, בשנת 2005, על פי דוח שר הבריאות על מצב העישון בישראל, הוא עומד על כ - 24%. מדובר על שיעור המעשנים הנמוך ביותר בתולדות מדינת ישראל

להלן הנוסח המלא של סעיף 13 באמנת ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק - פרסום, קידום וחסות מצד תעשיית הטבק

1. הצדדים מבינים כי חרם מקיף על פרסום, קידום וחסות סופו שיוביל לצמצום בצריכת מוצרי הטבק.
2. כל צד, בהתאם לחוקה או לחוקי היסוד שלו, יתחייב להטיל חרם מקיף על פרסום, קידום וחסות מצד תעשיית הטבק, לרבות, בכפיפות לסביבה המשפטית ולאמצעים הטכניים הקיימים, חרם מקיף על תקשורת, קידום וחסות מכל סוג שמקורם בשטחו. מבחינה זו, כל צד מתחייב לנקוט באמצעים המשפטיים, המנהליים, האדמיניסטרטיביים ו/או אמצעים מתאימים אחרים תוך חמש שנים מכניסתה לתוקף של אמנה זו ולדווח על כך בהתאם, על פי סעיף 21.
3. כל צד שאינו בעמדה להתחייב לחרם מקיף בשל החוקה או חוקי הייסוד שלו יטיל מגבלות על פרסום, קידום וחסות מצד תעשיית הטבק, לרבות, בכפיפות לסביבה המשפטית והאמצעים הטכניים הקיימים, מגבלות או חרם מקיף על פרסום, קידום וחסות שמקורם בשטחו, שהשפעתם אינה מקומית בלבד. מבחינה זו, כל צד יתחייב לנקוט באמצעים המשפטיים, המנהליים, האדמיניסטרטיביים ו/או שאר אמצעים מתאימים וידווח בהתאם, על פי סעיף 21.
4. כל צד, בהתאם לחוקה או לחוקי היסוד שלו, יפעל לפחות בהתאם לבאים:
(א) לאסור כל צורה של פרסום, קידום או חסות למוצר טבק באמצעים שקריים, תוך הולכת שולל, הטעייה או רושם מוטעה בסבירות גבוהה בנוגע למאפייניו, השפעותיו על הבריאות, סיכוניו והחומרים הנפלטים ממנו.
(ב) לחייב כי בכל פרסומת לטבק, קידום או חסות לטבק, יופיעו אזהרות או הודעות בריאות או אזהרות או הודעות מתאימות אחרות על פי הצורך.
(ג) להגביל את השימוש בתמריצים ציבוריים ישירים או עקיפים המעודדים רכישה של מוצרי טבק.
(ד) לחייב את תעשיית הטבק, אם לא קיים חרם מקיף, לדווח לרשויות הממשלתיות הרלוונטיות על ההוצאות הכספיות בתחום הפרסום, הקידום ומתן החסות המותרות על פי חוק. רשויות אלה יחליטו אם לפרסם נתונים אלה בפומבי, בכפוף לחוק המקומי, ולמסור אותם למועצה של המדינות החברות בהתאם לסעיף 21.
(ה) להתחייב לחרם מקיף או, אם הצד אינו בעמדה להתחייב לחרם מקיף בשל החוקה או חוקי הייסוד שלו, להגביל תוך תקופה של חמש שנים פרסום של טבק, קידום וחסות ברדיו, בטלוויזיה, בתקשורת הכתובה, ובכל תקשורת אחרת על פי הצורך, כגון רשת האינטרנט.
(ו) לאסור או, אם הצד אינו בעמדה להתחייב לחרם מקיף בשל החוקה או חוקי הייסוד שלו, להגביל מתן חסות מצד תעשיית הטבק לפעילויות או אירועים בינלאומיים ו/או משתתפים בהם.
5. אנו קוראים לצדדים לנקוט באמצעים מעבר למתחייב מהם בהתאם לתת סעיף 4.
6. הצדדים ישתפו פעולה בפיתוח טכנולוגיות ואמצעים אחרים הנחוצים לשם מיגור פרסום שאינו מקומי בלבד.
7. הצדדים שיטילו חרם על סוגים מסוימים של פרסום לטבק, קידום וחסות, יהיו בעלי זכות ריבונית להחרים צורות אלה של פרסום לטבק, קידום וחסות לא מקומיים שייכנסו לשטחם, ולהטיל קנסות שווים לאלה החלים על פרסום, קידום וחסות מקומיים שמקורם בשטחם, בהתאם לחוק המקומי. פסקה זו אינה מיועדת לאשר או לתמוך בקנס מסוים כלשהו.
8. הצדדים ישקלו לנסח פרוטוקול שיקבע אמצעים מתאימים המחייבים שיתוף פעולה בינלאומי בחרם מקיף על פרסום, קידום וחסות לא מקומיים.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת משפחה
ובפורום משפט ורשלנות רפואית
לאתר האגודה למלחמה בסרטן: לחצו כאן

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום