התינוק המוגז - קווים לדמותו

(0)
לדרג

יש לכם תינוק חדש, מתוק, מקסים ו... סובל מגזים, על אחת הבעיות המטרידות ביותר - טיפים, עצות ותמיכה

מאת: אור פינקיס - מטפלת במגע ובשיחה בנשים לקראת הריון, בהריון ואחרי לידה, מדריכת הכנה ללידה ותומכת לידה (דולה).
זה קורה מהר מאוד

עוברים הריון שלם, יולדים, חוזרים הביתה עם תינוק קטן ומתוק, ו... מעבר לפינה מגיחה אחת ההתמודדויות הכי לא פשוטות - "גזים", או בשמם המדעי: "קוליק".

"גזים" זו לא מחלה. זו תופעה. הסיבות לתופעה אינן ברורות. יש תינוקות שסובלים ממנה יותר, ויש שפחות. אצל רוב התינוקות התופעה מתחילה בגיל עשרה ימים עד שבועיים, וממשיכה בערך עד גיל שלושה חודשים, פלוס-מינוס.
גילה רונאל מדריכת הכנה ללידה ומחברת הספר "טבעי ללדת" כותבת: "מדובר בחוסר בגרות של מערכת העיכול עד גיל חצי שנה לפחות, והכנסת גורמים לא מתאימים למערכת עיכול לא בוגרת. יש תינוקות שנולדים עם מערכת עיכול בשלה יותר, ואחרים שנולדים עם רגישות גבוהה יותר".
כמעט ואין אמאאבא שלא כואבים יחד עם התינוק שלהם את כאבי ה"גזים",
ולכל אחד יש מליון ואחד פטנטים שעוזרים, לפחות חלקית.
מהניסיון האישי שלי (אאוץ'), חשוב לדעת ולהפנים טוב-טוב:
אין פתרון קסמים שפותר את הבעיה באופן חד-משמעי, אבל... בסוף זה עובר!
אז גם אם זה מאוד קשה להתמודד עם תינוק צווח וסובל, מתישהו בסביבות גיל שלושה חודשים, זה נגמר.... אז חוץ מהלצטייד בשפע של ס-ב-ל-נ-ו-ת, יש פתרונות שעוזרים לזמן מוגבל, אבל גם פתרון זמני הוא יותר טוב מכלום.
אני ממליצה בחום לנסות חלק מהפתרונות המוצעים פה, כי מאוד יכול להיות שאם תנסו, תגלו את הדבר שגם מביא להטבה והקלה אצל התינוק הפרטי שלכם, וגם נותן קצת שקט ושלווה לאמאאבא.

לחבק ולנחם את התינוק הסובל, ולהכיר בכאב שלו:

בעולם הרפואה המשלימה, תופעת ה"גזים" נתפשת כ""גזים רגשיים" - יש תינוקות שהם רגישים במיוחד, ותהליך ה"עיכול" שלהם את העולם שאליו נולדו קצת יותר קשה ומורכב עבורם. התינוקות האלה מגיבים בצורה חריפה יותר לגירויים ולשינויים, וצריך להיות איתם מאוד עדינים. תינוק כזה אפשר לחבק חזק-חזק, בתנוחת בטן-לבטן או עירסול, ולומר לו משהו בסגנון: אני מבין/ה שאת/ה סובל, אני יודע/ת שכואב לך, אני מחזיק/ה אותך חזק, אני אוהב/ת אותך, ומותר לך לבכות כמה שאתה צריך.

פתרונות מעולם המגע והתנועה:

עיסוי של הבטן עם כיוון השעון, מהטבור וכלפי חוץ לכיוון פי הטבעת, בתנועות מעגליות. העיסוי הזה נועד לעזור למערכת העיכול להוציא החוצה גזים וצואה, והוא בדרך כלל מרגיע מאוד את התינוק כאשר הוא בהתקפת בכי.
שילוב מנצח הוא עיסוי הבטן בעזרת שמנים מערבבים שתי טיפות שמן אתרי קמומיל רומאי או שמן אתרי שומר מתוק, עם כפית שמן בסיס (כמו שקדים, נבט חיטה, זרעי ענבים, מקדמיה או אפילו שמן זית מחומם טיפ-טיפה), ומעסים לפחות 5 דקות.

עיסוי כפות הרגליים - בחלק ה"לבן" של כף הרגל, לעסות בתנועות סיבוביות עם כיוון השעון, מהמרכז כלפי חוץ. אפשר גם עם שמנים כמו בטיפ שלמעלה.

אופניים - הרמת רגליים לכיוון החזה בתנועות של אופניים (בעיקר משחרר גזים מפי הטבעת).

תנוחת "נמר על ענף"- להשכיב את התינוק על הזרוע שלך, כשהוא שכוב על בטנו. ראשו מעורסל בשקע המרפק, והיד תומכת בין רגליו. זה נותן לחץ על הבטן והסרעפת ומרגיע את התינוק, וככה הוא גם רואה עולם וגם צמוד וקרוב לגוף.

שימוש במנשא מסוג המנשאים השבטיים: לופי, תינוכיס, מנשארי, הורות טבעית ודומיהם, בתנוחת ערסול במנשא. אפשר להשתמש במנשא גם בבית וגם בטיול בחוץ, ושתי האופציות יכולות לעזור מאוד לתינוק סובל.

כדור פיזיו - קיפצוץ על כדור פיזיו, בתנועות מעלה-מטה או תנועות מעגליות.

נדנוד - לנדנד את התינוק קדימה ואחורה - על הידיים של אמא או אבא, על נדנדה או על טרמפולינה.

שינויי תזונה - רלוונטי עבור תינוקות יונקים, שמושפעים מהתזונה של האם:

מבחינה מחקרית הוכח, שרק למוצרי חלב יש השפעה חד-משמעית על מערכת העיכול של התינוק (כי יש תינוקות שאלרגים למוצרי חלב פרה), אבל יש נשים שיישבעו בחייהן, שאם תורידו מהתפריט גם פירות הדר, או ביצים, או בננות, או מוצרי סויה, או קפאין (כולל קולה ותה ושוקולד), או חיטה, או שום ובצל חי, או מאכלים חריפים ישתנו חייכם לעין ערוך.
ישנן, אגב, שיטות שונות לאבחון (כמו שימוש במטוטלת או שיטת IPEC) שיוכלו לעזור לכן למצוא את המאכל או המאכלים שגורמים לבעיה, ומי שמאמין בכיוון, בהחלט יכול להיעזר.

שתייה מוגברת של כמויות תה מקמומיל (בבנונג) וזרעי שומר. השילוב של קמומיל ושומר מרגיע את כאבי הבטן (גם אצל אמא) ומסייע מעט לקטנטנים, וחוץ מזה, למצפון זה בטוח עוזר. אפשר גם ללעוס מעט גרגירי קימל לאחר הארוחה.

יש הממליצים לתת לתינוק חליטת מרווה בכמות מועטה. שימו לב שלאם מניקה אסור לשתות חליטת מרווה, כי למרווה יש השפעה מייבשת.

טיפ מקצועי של יועצת ההנקה רוני טל: לתינוק יונק, אם הגזים מלווים גם בעליה גדולה מאוד במשקל (מעבר למצופה), מלאות תמידית של השד וטפטופים, פליטות או השתנקויות על השד, קקי ירוק בתכיפות גבוהה, ואפילו חשד לריפלוקס - סביר להניח שזה נגרם מאספקת יתר של חלב. זו בעיה נפוצה מאוד והרבה טועים וקוראים לזה "גזים" או אפילו מטפלים תרופתית בתינוק, כשאפשר לטפל בזה ע"י שינוי דפוסי ההנקה. במקרה כזה, אני מומלץ בחום לפנות ליועצת הנקה מוסמכת, שיכולה לתת הנחיות לשינוי ההנקה שמתאימים באופן ספציפי לך ולתינוק.
תינוקות כאלה נדמה שכל הזמן רק רוצים לינוק, אבל אח"כ הם בוכים ומתפתלים ולא מבינים איך הוא עולה כל כך הרבה במשקל ועדיין רעב...

לתינוק שמקבל תמ"ל, אפשר לנסות ולהחליף את הפורמולה. יש תינוקות שרגישים לתמ"ל מסוג מסוים, והחלפתו מטיבה עם התינוק.


שינוי אווירה או הסחת דעת:

שינוי אווירה הוכח אצלי כיעיל מאוד - פשוט לעשות משהו אחר ממה שעושים עכשיו.
בין האפשרויות הרלוונטיות -

לצאת החוצה לטיול (במזג אוויר יפה) - אוויר צח עושה נפלאות לתינוק הכי כאוב שבעולם. החוצה, החוצה וכמה שיותר החוצה - מומלץ בחום.
אם מזג האוויר לא מאפשר - אפשר פשוט לעשות "סיור מודרך" בבית.

להוריד בגדים (להקפיד שהחדר יהיה מחומם) - להיות ערומים זה כיף! ואם אפשר להיות ערום על אמא או אבא בלי חלק עליון - עוד יותר טוב.

להסתכל על אור דולק, להציע צעצוע שהתינוק אוהב (צלצול, מוסיקה), או להסיח את תשומת הלב למשהו אחר כדי "לקטוע את הרצף" של הכאב. במסגרת ניסיונות "קטיעת הרצף" אפשר לנסות גם אמבטיה.

פתרונות מבית המרקחת:

גליכל, סימיכל, גרייפווטר, נרס הארווי, בייביגזים ושאר חבריהם.
אצלי באופן אישי הם עזרו רק לכיס של הרוקח ולמצפון, אבל שוב - ישנן נשים שיאמרו, שהמוצר זה או אחר הציל את חייהם.

למצוא "תעסוקה לפה":

פעולת המציצה עשויה להרפות את שרירי הבטן והאגן ולשחרר לחצים.
לתינוקות יונקים אפשר להציע ציצי (כמובן - אם התינוק לא רעב, לא כדאי להעמיס על הקיבה שלו), ותמיד ישנה האופציה המצוינת של מוצץ (אם אתם בעד מבחינה רעיונית).

ולקינוח, הטיפ הכי שווה שלי:

אמבטיה משותפת, זה עובד יופי, אבל חובה לבצע עם עוד מישהו בבית, שישגיח ויעזור. ככה זה הולך:
ממלאים אמבטיה גדולה במים חמים ונעימים. מחממים את החדר, דואגים שיש מספיק מים חמים כדי להוסיף לאמבטיה בכל פעם שמתקרר, ומכינים מראש מגבת ובגדים נקיים להלבשה. אחרי שהאמבטיה מלאה והמים חמים וטובים, נכנסים בעצמנו, ומבקשים ממי שבבית להגיש לנו את התינוק.
במים עושים "שיעורי שחייה" (בלי להכניס את הראש), מסתלבטים, צפים, יונקים, הרבה מגע של בטן-לבטן, נשימות, הרפייה...
יש משהו במים שמאוד מזכיר את התחושה בתוך הרחם - חמים ונעים.
במים לא סובלים מגזים אפילו לשניה. המים מאפשרים הרפייה של השרירים ותנועה חופשית של הרגליים לכל הכיוונים, ואחרי 20-30 של "שחזור החיים ברחם" (לא לשכוח להוסיף כל הזמן מים חמים, כדי שלא יהיה קר), יוצאים החוצה, מתנגבים היטב, ומעניקים לתינוק עיסוי משובח עם שמן שחומם קלות. הטיפ הזה מבטיח תינוק רגוע ושליו, לפחות לשעתיים-שלוש.

אור פינקיס, אמא לנועם ומטפלת במגע ובשיחה בנשים לקראת הריון, בהריון ואחרי לידה, מדריכת הכנה ללידה ותומכת לידה (דולה).
טלפון להתקשרות: 054-4555401.

בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום