צלצולי אזהרה

(0)
לדרג

קשה לדמיין את החיים שלנו כיום ללא הטלפון הסלולרי. האמנם הטלפונים הסלולריים מסוכנים לנו, ובעיקר - לילדינו? תחקיר

מאת: קשה לדמיין את החיים שלנו כיום ללא הטלפון הסלולרי. בכל בית יש מספר מכשירים וגם הילדים מצוידים בטלפון נייד המשמש אותם לשיחות פרטיות, למשחקים ולמשלוח הודעות אס-אם-אס. נוחות השימוש דוחקת הצדה מחשבות על סכנת קרינה אפשרית ועל נזק בריאותי עתידי. המשרד לאיכות הסביבה וחברות הסלולר שולחים מסר מרגיע שהכל...

מאת: רותי אקסלרד-ארן, מתוך מגזין "הורים וילדים"

"לא כדאי לך להשתמש בטלפון נייד כשהתינוקת על הידיים שלך", אמרה לי רופאת ילדים שהיא גם אמא לילדים, כשפגשה אותי ברחוב ליד הבית. הסתכלתי עליה קצת מופתעת, אבל אחרי דקה ירד לי האסימון. כמי שכותבת על נזקי הקרינה מהמכשירים הסלולאריים ומודעת להשלכות העתידיות שעלולות להיגרם כתוצאה מהשימוש בהם, אינני לוקחת את מלוא האחריות כלפי הילדה שלי.

מאז "פלישתם" של הטלפונים הניידים לחיינו, קשה לדמיין איך הסתדרנו בלעדיהם קודם. הנוחות והנגישות שהם מאפשרים, דוחקים הצדה מחשבות אחרות הנוגעות לבטיחות השימוש או לסכנות הקרינה.

על פי הנתונים הרשמיים, נמצאים בארץ בשימוש יותר משישה מיליון מכשירי טלפון סלולאריים. בכל בית אב נמצאים בשימוש יותר ממכשיר אחד ובבתים רבים לא רק ההורים מצוידים במכשיר נייד, אלא גם הילדים. בכלל, תופעת השימוש בפלאפונים בקרב ילדים הולכת ומתרחבת.

אין כמעט משפחה שלפחות אחד מילדיה לא מחזיק טלפון נייד לשימושו האישי. אפילו ילדים בכיתה א' מצוידים במכשיר סלולרי, פעמים רבות בעידוד ההורים. העובדה שהם יכולים להשיג קשר טלפוני עם ילדיהם בכל עת, מעניקה להם שקט נפשי. במדינה מוכת פיגועים, טרור ואלימות, כאשר בכל עיר ויישוב הסכנה שילד ילך לבד ברחוב בערב חשוך היא עובדה קיימת, ברור מאליו שההורים יעשו ככל שהם יכולים כדי לצייד את הצאצא שלהם במכשיר נייד, שבאמצעותו יוכלו לאתר אותו בכל עת ולברר היכן הוא נמצא ומאיפה צריך לאסוף אותו.

אולם מלבד הנוחות והביטחון שהטלפון הנייד מספק, הוא מהווה עבור הילדים גם סמל סטטוס ואמצעי בידור. הם מתחרים ביניהם למי יש את הדגם החדיש והיקר יותר, יוצרים באמצעותו קשרים חברתיים לאורך כל שעות היממה, החל משיחות ועד לשליחת הודעות אס-אם-אס, משחקים שעות במשחקים סלולריים, גולשים באמצעותו באינטרנט ועוד. השורה התחתונה היא בדרך כלל חשבון גבוה שאותו משלמים ההורים.

החברות הסלולריות מודעות לכך ומשקיעות משאבים רבים בפנייה לילדים ובני נוער, דרך פרסומות המדברות בשפתם. המסר העיקרי שלהן הוא: "אם אין לך טלפון נייד, אתה לא בעניינים". וזה עובד, כנראה. על פי סקר שערכה חברת פלאפון, 54 אחוז מכלל הילדים בגילאי 11-5 מחזיקים בטלפון סלולרי. בקרב ילדים בגילאי 17-12 שיעור המחזיקים במכשיר עומד על 80 אחוז.

הגידול המהיר בהיקף השימוש בטלפונים סלולריים, הוביל לדיון ציבורי ער אודות הקרינה אליה נחשפים המשתמשים. אמנם עדיין אין הוכחות חותכות להשפעה המיידית של הקרינה הנפלטת מהמכשירים, אולם השימוש הרב והזול בטלפון הסלולרי והצבת אנטנות על גגות הבתים, בסמוך לאזורי מגורים ובתי ספר, מעוררים שאלות מדאיגות בנוגע למידת הסכנה לה נחשף הציבור ולמידת הנזק הבריאותי שעלול להיגרם.

לשאלה האם קיים נזק הנובע מהקרינה, אין תשובה חד משמעית. כיוון שמעורבים בעניין גם ניגודי אינטרסים, הרי שהתשובה תלויה בדובר. ישנם חוקרים ורופאים הסבורים שרק בעוד עשרות שנים תהיה לנו היכולת לגלות מהו הנזק האמיתי של הקרינה המקיפה אותנו בכל עת ובכל מקום. לטענתם, היום עוד מוקדם לומר מהן ההשפעות וההשלכות של הקרינה (הדבר דומה לנושא נזקי העישון). לעומתם, החברות הסלולריות, חברות התקשורת הגדולות והמשרד לאיכות הסביבה, מאמינים כי אין כל השפעה מזיקה מהקרינה הנפלטת מן המכשירים ומהאנטנות ואנו יכולים להמשיך לישון בשקט בלילות.

מצד המשתמשים, נראה כי הנוחות, הנגישות והידיעה המרגיעה שאפשר ליצור קשר עם כל אחד בכל דקה ביום באמצעות המכשיר, דוחקת הצדה מחשבות אחרות הנוגעות לבטיחות השימוש או לסכנות הקרינה.

קרינה לאוזן ולמוח

בעולם המודרני של תקופתנו נעשה שימוש רב במקורות קרינה. ברפואה משמשים חומרים רדיואקטיביים לאבחון ולטיפול, בתעשייה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים בתהליכי בקרת הייצור, גלאי עשן רבים מכילים חומר רדיואקטיבי וכמובן שכולנו מדברים בטלפונים סלולריים, מאזינים לרדיו ומשתמשים במכשירי מיקרוגל בבית. שימוש רב בכל אלה מגביר את סכנת החשיפה לקרינה.

הקידמה יצרה שני סוגים של קרינה: סוג אחד הוא קרינה מייננת שמצויה בחומרים רדיואקטיביים, במכשירי רנטגן, בגז ראדון טבעי ועוד, ומאופיינת בכך שהיא יכולה לגרום לשינויים בחומר הנחשף לה.

קרינה זו הייתה חלק מעולמנו מאז ומעולם, אולם מכיוון שלא ניתן לראות או להריח אותה, לא הייתה מודעות אליה. במשך השנים נמצאו דרכים רבות לניצולה של הקרינה המייננת ושל החומרים הרדיואקטיביים לתועלת האדם, אולם היום ידוע ויש לכך תוקף גם בקרב הקהילה המדעית - שהיא מהווה גורם סרטני ודאי, ועל כך אין חילוקי דעות.

סוג שני הוא קרינה בלתי מייננת. לקטגוריה זו שייכים תדרי הרדיו, מכשירי המכ"ם, רשת החשמל, המיקרוגלים, האנטנות והמכשירים הסלולריים. השפעתה של קרינה זו לא ממש ברורה, אולם ידוע כי יש לה השפעות ביולוגיות, כמו חימום רקמות בגלל ספיגת אנרגיה, שברים בדי-אן-איי, יצירת מוטציות גנטיות, השפעה על מנגנונים בתוך התא, שינויים בחדירת סידן לתאים ושינויים בכמות ובהרכב הלימפוציטים (המגינים מפני זיהומים) בגוף. עם זאת, חשוב לציין כי נכון לרגע זה, אין הסכמה בעולם המדעי לגבי ההשפעה הביולוגית, וכמות המחקרים אינה מספקת כדי להסיק מסקנות.

המחקרים מציגים נתונים שעל פיהם ישנם הבדלים משמעותיים בהשפעה של הקרינה הנפלטת מהאנטנות הסלולריות וזו הנפלטת מהמכשירים הסלולריים. חוקרים טוענים כי הסכנה גדולה יותר בשל השימוש במכשיר הסלולרי שמעביר קרינה לתוך איברים חשובים בגוף, כמו האוזן והמוח.
ממצא נוסף שנחשף במחקרים הוא שהדיבור במכשירים סלולריים מסוכן יותר בקרב ילדים. על פי הממצאים, עולה כי ילדים חשופים יותר ממבוגרים לסכנות הקרינה הסלולרית משלוש סיבות עיקריות:

1. תהודת הראש של ילדים קרובה יותר לתדירות הסלולריים MHz 700 מאשר תהודת הראש של המבוגרים MHz 400. לכן ראשו של הילד סופג 40-30 אחוז יותר אנרגיה.
2. התאים מתחלקים מהר יותר אצל ילדים ועל כן הדי-אן-איי שלהם פגיע במיוחד.
3. מערכת העצבים של ילדים מתפתחת בהדרגה ובשל כך היא פגיעה יותר.
מכל אלה עולה כי ילדים המרבים בשיחות סלולריות ללא אוזנית ומיקרופון, עלולים להיפגע בכושר הלימוד, הריכוז והזיכרון. בנוסף, גם בריאותם עלולה להיפגע, ובפרט מערכת עצבים, מערכת הדם ומערכת החיסון.

כללים מחמירים והוראות ברורות

המשרד לאיכות הסביבה, שולח לציבור מסרים מרגיעים לפיהם השימוש באנטנות ובמכשירים הסלולריים נעשה על פי תקן מקובל ורמת הקרינה הנפלטת מהאנטנות עומדת בתקן שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי ולכן אינה מזיקה.

עם זאת, המשרד הוציא הנחיות ברורות לנקיטת אמצעי זהירות לפיהן: "יש להרחיק את אנטנות מכשירי הטלפון הסלולרי מהראש, להשתמש בדיבורית ברכב ובדיבורית אישית, לשלוף את האנטנה בזמן שיחה, ולקצר את משך השיחה, כדי להקטין את מידת החשיפה לקרינה הנפלטת מהמכשיר".

האם האנטנות והמכשירים הסלולריים בטוחים לשימוש האוכלוסייה?

"כמות הקרינה הנפלטת מאנטנות וממכשירים סלולריים עומדת בדרישות שמציב המשרד לאיכות הסביבה", אומר שרון אחדות, דובר המשרד לאיכות הסביבה. "היא אינה עולה על מה שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק".

התקן בארץ בנוגע להצבת אנטנות ושימוש במכשירים סלולריים, מחמיר פחות מאשר במקומות אחרים בעולם (איטליה ושוויץ,למשל). האם ניתן לומר בוודאות כי התקן הקיים מגן על האוכלוסייה מפני השפעות של קרינה מתמשכת הנפלטת מהאנטנות ועלולה לגרום למחלת הסרטן?

"הנחיות המשרד לאיכות הסביבה מבוססות על המלצות ארגון הבריאות העולמי ואף מחמירות פי עשרה ביחס להמלצותיו. מיקום האנטנות נקבע על ידי חברות הסלולר ובאישורן של ועדות התכנון המקומיות. המשרד עוסק אך ורק בהיבטים של בטיחות קרינה ואינו מאשר הקמה או הפעלה של מוקד שידור שאינו עומד בהנחיות המשרד. הקרינה הנפלטת ממוקדי שידור היא קרינה בלתי מייננת מן הסוג שלמיטב הידע העכשווי אינה יכולה ליצור או להאיץ את מחלת הסרטן".

האם לא ראוי לנקוט צעדי זהירות בכל הקשור להצבת אנטנות סמוך לבתי ספר ולגני ילדים?

"המשרד פועל לפי העיקרון של זהירות מונעת. לכן כל מוקד שידור (אנטנה סלולרית) מקבל היתר פרטני רק לאחר בדיקה של רמות הקרינה לפני הקמתו ותחזית של רמות הקרינה לאחר הפעלתו. רמת הקרינה בסביבת כל מוקד שידור נבדקת אחת לשנה ועל בסיס דוח המדידות מקבל מוקד השידור היתר קרינה לשנה נוספת. סוג זה של פיקוח הנו ייחודי אך ורק למדינת ישראל".

האם לא ראוי להקים ועדה ציבורית אובייקטיבית שתחקור את הנושא והיא זו שתאשר לחברות הסלולריות היכן להציב אנטנות?

"הכללים להצבת אנטנות נקבעו על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה במסגרת חוק התמ"א 36 והם אושרו על ידי ממשלת ישראל".

ההמלצה, אם כן, איננה להפסיק את השימוש במכשירים הסלולריים, אלא לנהוג משנה זהירות, תוך מודעות ואחריות רבה יותר כדי למזער את זמן החשיפה לקרינה. אפילו בעת רכישת מכשיר סלולרי מצורף עלון ובו מצוין כי רצוי לדבר פחות ולהשתמש בדיבורית.

ילדים פגיעים יותר

ד"ר דני וולף, רופא ילדים ומומחה לנזקי הבריאות של קרינה, אומר שההנחה היא שישנה השפעה ניכרת לאותה קרינה לדבריו, מסתמכת הנחה זאת על הוכחות שמתרבות משנה לשנה.

ד"ר וולף עוסק רבות בנושא הסלולרי ומשמש כתובת לאזרחים המבקשים ייעוץ כיצד לנהוג ולמי לפנות במקרה שאנטנה סלולרית מוקמת מול ביתם. הוא מעיד על עצמו שהוא אמנם נהנה מיתרונות הקידמה, אך חושש לבריאות כולנו. "אינני נגד השימוש בטלפונים הסלולריים ואינני נגד הקידמה", הוא אומר.

"אבל חשוב לדעת שהטלפונים של הדור השלישי מקרינים הרבה יותר מאשר הדורות הקודמים. אין ארוחות חינם ואין העברת נתונים אלחוטיים בלי קרינה, וככל שמעבירים יותר מגה בייטים בשנייה, כך עולה עוצמת הקרינה. מספרים לנו שהטכניקה המודרנית משתמשת בשיטות פלא שלא מעלות את עוצמת הקרינה. אבל העברה בפולסים, במקום העברה רציפה, מסוכנת יותר לבריאות ואינה פותרת את הבעיה".

אתה ממליץ להפסיק להשתמש בטלפון סלולרי?

"לא, אפשר להשתמש וליהנות ממצגים מיניאטוריים. אבל חשוב שהרשויות וחברות הסלולר לא יסכנו את בריאות הילדים וירחיקו את האנטנות לפחות למרחק 150 מטר ממקום שבו נמצאים ילדים או ממקומות רגישים אחרים. אפשר גם לנהוג כהמלצת פורום חברות הסלולר ולהגביל את משך זמן השיחות בטלפון הסלולרי ולהשתמש בעזרים כמו דיבורית אישית או דיבורית לרכב".

האם המכשירים הסלולריים והאנטנות המוצבות מסביבנו, יכולים להשפיע על בריאותנו?

"למרות שמתרבות ההוכחות שבקרינה יש סיכון ניכר, אין כיום הוכחות חותכות לפה או לשם, ולכן גם התקן אינו משתנה. יחד עם זאת, אני טוען שעד שלא יהיו הוכחות, ראוי לנהוג משנה זהירות בייחוד כלפי ילדים. כרגע חלה חובת ההוכחה כי המכשירים והאנטנות אינם גורמים לסרטן על החברות הסלולריות. אני סבור שהשימוש בטלפון הסלולרי הוא חיוני, אבל אפשר לדבר גם אם לא יהיו אנטנות בסמוך לגני ילדים ולבתי ספר, כיוון שיש בכך סיכונים".

האם ישנה השפעה שונה של המכשירים הסלולריים והאנטנות על ילדים?

"אכן כן, ילדים יותר רגישים לכל החומרים המסרטנים, כיוון שהתאים בגופם מתחלקים מהר יותר ועל כן מספיקה פגיעה קטנה כדי שיחלו בסרטן. ידוע שילדים חשופים יותר ופגיעים יותר לחומרים מסרטנים לעומת מבוגרים. על פי מחקר שנעשה בנושא, נמצא כי קרינה שהייתה פי 250 פחות מהתקן המקובל היום, העלתה את שכיחות סרטן הדם אצל ילדים פי 4-2.5".

בכל זאת, חברות הסלולר והמשרד לאיכות הסביבה מציגים נתונים אחרים לפיהם אין סכנה בשימוש במכשירים ובעצם החשיפה לאנטנות ממרחק מסוים.

"ראשית, אני מאמין שיש להקים ועדה ציבורית אובייקטיבית ונייטרלית לא מטעם גוף או משרד ממשלתי כלשהו והיא תקבע ותיתן אישור היכן להציב את האנטנות, בלי קשר לתקנים. לאזרח הקטן בישראל אין היום למי לפנות בנושא זה, כיוון שהגוף שאמור להגן עלינו ועל הילדים שלנו, אינו עושה זאת. אין סיכוי במלחמה מול הגופים הגדולים, כיוון שהאינטרסים הכספיים גוברים על הכל, גם על בריאות הציבור ושלום הילדים. אני בטוח שהשימוש בפלאפונים לא ייפגע אם יציבו את האנטנות במרחק של 150 מטר ומעלה מאזורים בעלי ריכוז גבוה של ילדים. לצערי, זה לא תמיד קורה בפועל. יש פיקוח על המכשירים הסלולריים, אלא שהוא אינו מספיק. אין למשל כיתוב ברור ומפורש על הגבלות ברורות ברכישת מכשירים. מנגד, משקיעים סכומי עתק בפרסומות שפונות לקהל צעיר ומעבירות מסר שאם יש לך מכשיר סלולרי מתקדם אתה מקובל ויפה יותר. יש מידה של ציניות בפנייה לקהל של ילדים, שאין לו עדיין יכולת שיפוט כמו של המבוגרים ולשכנע אותו שזה כדאי".

דרוש: מחקר מקיף

המרכז למחקר גרעיני נחל שורק, הוא גוף מקצועי המהווה מוקד ידע בנושא הקרינה. במסגרת המרכז לבטיחות קרינה, פועלת קבוצת מחקר הבודקת את ההשפעות הביולוגיות. ברשות הקבוצה מעבדה עם ציוד מדידה מתוחכם והם מספקים גם שירותי ייעוץ, מדידות קרינה, חוות דעת ועזרה בפתרון בעיות.

לפני שנתיים הוציא המרכז לאור חוברת מפורטת בנושא החשיפה לקרינה כתוצאה משימוש בטלפון סלולרי. כותבי החוברת - רונן הראובני, שיאלה קנדל, אילן אליהו ומנחם מרגליות מעניקים תשובות לכל השאלות המטרידות את הציבור, תוך הסתמכות על מקורות מדעיים (מידע נוסף על כך אפשר למצוא באתר האינטרנט של המרכז www.radiation-safety-soreq.co.il).

על השאלה המציקה מכל, האם קרינה מטלפון סלולרי עלולה לגרום לסרטן, אומרים אנשי המרכז שהתשובה היא כנראה שלילית. "לדעת הגופים המקצועיים העיקריים בעולם, קרינה סלולארית אינה נחשבת כגורם מסרטן", הם אומרים, אבל יחד עם זאת הם מסייגים באמירה ש"דרוש מחקר מקיף שיימשך עוד מספר שנים, עד שניתן יהיה לקבוע זאת בוודאות גבוהה".

מה בדבר הפרסומים הקושרים שהייה מתמשכת ליד שנאים וקווי מתח גבוה לתוספת התחלואה בסרטן?

"שהייה ליד מתקנים חשמליים כמו שנאים, קווי מתח ומכשירי חיווט ביתיים, גורמת לחשיפה לשדות מגנטיים וחשמליים בתדר הרשת (50HZ או 60Hz). בתחום זה של תדרים קיימים מספר מחקרים המצביעים על קשר אפשרי להגדלת שכיחות התחלואה בסרטן (בעיקר לוקמיית נעורים), אך עדיין קיים ויכוח על תקפות הקשר גם בקרב הקהילה המדעית. עד עתה לא נמצא כל קשר מעשי בין השדות המגנטיים והחשמליים האמורים לבין קרינת רדיו מהסוג המשמש בתקשורת הסלולרית".

אם כן, מה הקשר בין קרינה לסרטן?

"קרינה מייננת היא גורם מסרטן מוכח מעל סף מסוים. הקרינה המייננת נקראת כך בשל יכולתה ליינן את החומר דרכו היא עוברת וכתוצאה מכך לגרום לשינויים במולקולות ביולוגיות המרכיבות את החומר התורשתי (די-אן-איי). נזקים אלה עלולים לגרום להתפתחות סרטן. קרינה מייננת נפלטת כאמור מחומרים רדיואקטיביים, ממכונות רנטגן ועוד, אך אין כל קשר מעשי בינה לבין קרינת הרדיו המשמשת לתקשורת אלחוטית וסלולרית".

האם לקרינה מטלפון סלולרי יש השפעות אחרות על הבריאות?

"בשנים האחרונות הראו מספר מחקרים כי ייתכן שלטלפון הסלולרי יש השפעה זמנית על מספר גורמים, ביניהם כאלה הקשורים לפעילות המוח, לרבות על זמן התגובה, הזיכרון והפעילות החשמלית. דרושים מחקרים נוספים על מנת לאמת תוצאות אלה ולקבוע האם הן הפיכות או כרוכות בנזק פיזיולוגי ממשי".

האם אנשים מסוימים רגישים יותר לקרינה מטלפונים סלולריים?
"ייתכן, אולם קיומה של תופעת רגישות היתר Electrical Hypersensitivity טרם הוכח".

האם יש להגביל את השימוש בטלפון סלולרי על ידי ילדים?

"התקנים המקובלים כוללים מקדם ביטחון, שאמור לספק הגנה גם לילדים ולאוכלוסיות רגישות. למרות זאת, דוח סטיוארט שפורסם בבריטניה בשנת 2000, המליץ שאם קיימים סיכונים לבריאות מטלפונים סלולריים שטרם זוהו, הרי שילדים עלולים להיות רגישים אליהם במידה רבה יותר, כיוון שמערכת העצבים שלהם נמצאת בשלבי התפתחות ובגלל שנות חשיפה רבות יותר. בהתאם לגישה המקובלת היום, של זהירות מונעת (Precautionary Approach), יש להניא ילדים משימוש נרחב בטלפונים סלולריים ולבקש מהם לערוך שיחות חיוניות בלבד. גורמים רשמיים בבריטניה אימצו את ההמלצה. מחברי הדוח אף הוסיפו מאוחר יותר הבהרה, לפיה המונח 'ילדים' מתייחס לגיל 16 ומטה".

האם ניתן למסך (לעצור) את הקרינה מהטלפון והאם כדאי לעשות זאת?

"הקרינה המשודרת על ידי הטלפון, ניתנת למיסוך באמצעות כל לוח מתכת, לרבות רדיד אלומיניום דק ("נייר כסף") או רשת מתכתית צפופה. אולם מיסוך כזה מפריע לפעילות המכשיר, ועשוי לגרום להגדלת הספק השידור כולו ו/או להגברת החשיפה בכיוונים מסוימים. לכן דרך זו בעייתית למימוש. מיסוך מלא של הטלפון אפשרי טכנית, אך לא יאפשר קיום תקשורת".

אם כן, מהן הדרכים להפחית את החשיפה מהטלפון הסלולרי?

"הדרך הטובה ביותר היא הרחקת הטלפון מהגוף על ידי שימוש בדיבורית קבועה (לרכב), דיבורית אישית (אוזנית) או התקנים אחרים שנועדו לכך. האוזנית, למשל, מאפשרת להרחיק את הטלפון מהגוף, והשימוש בה עשוי להפחית בצורה ניכרת את רמת החשיפה לגוף, ולראש בפרט (פי 200-10). אמנם תליית הטלפון על החגורה מרחיקה את הטלפון מהראש, שנחשב כאיבר רגיש, אך עדיין מותירה אותו קרוב לגוף. הפחתה מלאה של החשיפה מושגת על ידי הרחקת הטלפון מהגוף, כמו הנחתו בתוך תיק או על שולחן או כיסא סמוך.

"אפשר גם למעט בשימוש בטלפון במקומות שבהם רמת הקליטה נמוכה במיוחד, כמו בתוך מעליות או במקלטים תת קרקעיים. גם שליפת האנטנה למלוא אורכה, מקטינה את החשיפה".

פתרונות טכנולוגיים וחקיקה מסודרת

מה ראוי לעשות על מנת לשמור על בריאות הציבור בכלל, והילדים שלנו בפרט?

על מנת להפחית את מקורות הקרינה המקיפים אותנו, יש להיערך במספר מישורים. חלק מהפתרונות מצוי בתחום הטכנולוגי וחלקם בתחום החקיקה. רוב הפתרונות הטכנולוגיים דורשים תקציב נכבד, ונדרשת חקיקה מחייבת כדי להבטיח את יישומם.

חלק מהבעיות ניתן לפתור על ידי הסכמה בין הגורמים המעורבים, ולא באמצעות חוק. בנוסף, חשוב להקצות משאבים ולהעניק מימון למחקרים מקיפים ומעמיקים בנוגע להשפעת הקרינה על בריאות הציבור בכלל ובקרב ילדים, בפרט. למרבה הצער, התקציב לנושא זה בארץ הנו זעום. עד היום לא נעשו מסיבה זו די מחקרים שיביאו לתוצאות ומסקנות ברורות יותר.

אחד הפתרונות הטכנולוגיים המוצעים הוא שימוש במקורות קרינה חלשים יותר. ברוב שירותי התקשורת ניתן לספק את אותה רמת שירות באמצעות קרינה חלשה יותר, אך עם כמות גדולה יותר של משדרים. בתחום הסלולרי למשל, ככל שיש יותר תחנות ממסר, תידרש כל תחנה לספק קרינה נמוכה יותר. מאחר ותחנת הממסר שולטת גם על הספק השידור של הטלפון הנייד, ריבוי ממסרים יתרום להפחתת הקרינה גם מהטלפון האישי.

פרישה נרחבת של אנטנות תתרום אמנם להורדת הקרינה, אולם את הציבור כנראה שזה לא מרגיע. הסיבה היא בעיקר אסתטית: אף אחד מאיתנו לא היה מתנדב מרצונו שיציבו אנטנה סמוך לביתו.

פתרון נוסף שהועלה בעבר הוא שימוש בתשתית תת קרקעית. הכוונה הייתה להטמין כבלים באדמה, מה שיפתור לא רק את הבעיה האסתטית של אנטנות הניצבות על גגות הבתים, אלא גם את בעיית הקרינה. אולם הרעיון נפל כיוון שהתברר כי מה שטוב אולי לחברות הכבלים או לחברת החשמל, אינו עובד בתחום הסלולרי.

באשר לפתרונות בתחום החקיקה, ראוי לקבוע תקן מחמיר יותר לחשיפת הקרינה, על מנת לנקוט זהירות יתרה, שכן השפעות הקרינה עדיין אינן ידועות לגמרי עד היום. בנוסף, חשוב שייקבעו חוקים מחייבים באשר להצבת משדרים ומקורות קרינה. עד היום אין עדיין חוק המחייב ליידע את הציבור על הצבת אנטנות באזורי מגורים.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, יכולה לאשר הצבת אנטנות ללא חובת דיווח לציבור. אולם הצבת מתקן שידור היא פעולה שהציבור חייב לקבל עליה מידע, כדי שיוכל להביע את התנגדותו במקרה הצורך. יתרה מזאת, ראוי לבצע פיקוח תקופתי קבוע על מפעילי מתקני השידור ולבצע מדידות קרינה, כדי לוודא שלא נעשו שינויים מצד החברות המתקינות.

חוסר מידע וחוסר ודאות

כאמור, למרות השימוש המרובה בטלפונים סלולריים, עדיין אין מספיק עדויות מדעיות שיאשרו את העובדה שלא קיים סיכון בריאותי בשימוש בהם. בדוח מפורט שהוגש לקונגרס האמריקאי בעקבות מחקר שבדק את סיכוני הבריאות כתוצאה משימוש בטלפונים סלולריים, לא הוכח בוודאות נזק בריאותי מגלי הרדיו הנפלטים מהם.

היום מתבצעים מספר מחקרים ארוכי טווח, אך יידרשו כמה שנים עד שנדע בוודאות אם פליטת האנרגיה של הטלפון הסלולרי אינה פוגעת בבריאות. לפיכך, טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא זה. קיימות דעות לכאן ולכאן באשר להשפעת הקרינה הסובבת אותנו, וייתכן שרק בעתיד הרחוק נוכל לדעת באמת מה היא גורמת לגופנו.

מצד אחד, הטכנולוגיה המתקדמת מסייעת ומקלה עלינו בחיי היומיום. מצד שני, היא מוסיפה מקורות קרינה לסביבה ויוצרת פחדים וחוסר ודאות בנוגע להשפעתם. העובדה שהמחקר המדעי בתחום עדיין בחיתוליו ואינו מעניק תשובה חד משמעית, רק מעצימה את תחושת המבוכה.

אמנם ברוב המקרים הטענה היא שלא קיימת סכנה של ממש בקרינה ברמות החשיפה שבגבולות התקן, אבל קיימת מחלוקת בנוגע לשיטות המדידה והדרך שבה יש לבצע פיקוח ובדיקות מהימנות שיספקו תוצאות מדויקות. יחד עם זאת, מחקרים חדשים בנושא מצביעים על הוכחות המייחסות לקרינה השפעה שלילית ואף הרסנית, וממליצים לנהוג ביתר בטיחות וזהירות, תוך הימנעות מחשיפה מיותרת.

ובכל זאת, על אף העובדה כי הטלפון הסלולרי הוא מכשיר ידידותי, נוח ויעיל בחיי היומיום (ולפעמים, בואו נודה, אף בגדר מציל חיים), מוטב להפעילו בשיקול דעת. חשוב להיות מודעים לנושא, לבדוק, להעלות שאלות, להבין ואף להסביר לילדים שהמכשיר נועד להעברת מסר ולקבלת הודעות דחופות. לכן, רצוי לנקוט בדרך הישנה והטובה כלומר, להיפגש עם חברים פנים אל פנים מאשר להאריך איתם את השיחה בטלפון.

זהירות מונעת

ד"ר דני וולף, מסביר כיצד להיזהר מפני הסכנות הטמונות במכשירים הסלולריים והאנטנות ברחובות:

- לא לדבר ארוכות. טלפון נייד נועד לקבלת ומסירת אינפורמציה. אל תנהלו שיחות נפש ארוכות באמצעותו ואל תאפשרו לילדיכם לנהל שיחות ארוכות.

- לא ללכת עם מכשיר פתוח כל היום, משום שהקרינה נפלטת כל הזמן. מי שהניח פעם טלפון נייד ליד מחשב, בוודאי הבחין ברעשים וריצודים על גבי מסך המחשב כתוצאה מהקרינה. הקרינה נפלטת כל זמן שהמכשיר פתוח, גם אם אין הוא מצלצל.

- אין לתלות את הטלפון הנייד על החגורה או להניחו בכיס המכנסיים. בהולנד הוצג מחקר שהצביע על פגיעה בזרע ועל ירידה בפוריות של הגברים כתוצאה מכך. בנוסף, עדיין אין מספיק מידע אודות ההשפעה העתידית שהקרינה עלולה לגרום לגנים שלנו.

- דיבור בפלאפון הן בעת הריון והן בפעילות עם תינוקות וילדים (בעיקר כשהם על הידיים), הוא בבחינת סיכון מיותר.
- לכאורה, השימוש באוזנית עדיף, אולם גם הוא עלול להתברר כמעביר קרינה ישירה לאוזן, אם כי זה מסוכן פחות מקרינה המועברת מהמכשיר ישירות לאוזן.

מה קורה בעולם?

התקן של אנטנות ומכשירים סלולריים בישראל, דומה לתקן בחלק מארצות המערב, אולם מחמיר פחות מהתקן בשוויץ, באיטליה וגם במדינות מזרח אירופה. בכל זאת, גם במדינות בהן התקן מיטיב עם החברות הסלולריות, כמו באנגליה למשל, נוקטים בזהירות מרבית אף מעבר למה שהן נדרשות בתקן. ברוב מדינות המערב נוקטים במדיניות של הימנעות זהירה (Prudent Avoidance) הרבה מעבר לנדרש בחוק. בשום מקום בעולם לא מאשרים הקמת אנטנות בסמוך לבתי ספר, גני ילדים ומקומות רגישים אחרים.

בלונדון הוקמה ועדת מומחים בלתי תלויה (ועדת סטיוארט), שקבעה במסקנותיה כי בשלב זה אין שום ודאות שקרינת הרדיו, אפילו ברמות נמוכות מהתקן, היא נטולת סיכון בריאותי. לפיכך הוועדה המליצה בגלל היעדר הידע, כי יש לנהוג במדיניות של זהירות מרבית עד שיתקבלו נתונים מדעיים ודאיים בנושא.

הוועדה מודעת לעלות הכספית כתוצאה מנקיטת אמצעי הזהירות, ולמרות זאת קובעת, לאור ההשפעות הביולוגיות הוודאיות מהקרינה, שיש להמשיך במדיניות זו. הוועדה גם קבעה שאין להציב אנטנות סלולריות בסמוך לבתי ספר וגני ילדים, ובשום מקרה לא לכוון את האלומה אליהם, גם אם האנטנה נמצאת במרחק גדול.

פורום החברות הסלולריות

"כל אתרי השידור עומדים בתקנים בינלאומיים מחמירים"

"כל אתרי השידור המוקמים בישראל, עומדים בתקני הבטיחות המחמירים שאומצו על ידי ארגון הבריאות העולמי ICNIRP ופועלים בהתאם לדרישות המשרד לאיכות הסביבה", אומרת רונית אקשטיין, מפורום החברות הסלולריות. "לפני הצבת כל אתר שידור סלולרי מתבצעות בדיקות תיאורטיות באמצעות צוותי בדיקה בלתי תלויים המוסמכים לכך על ידי המשרד לאיכות הסביבה. לאחר ההקמה מתבצעת בדיקה בפועל. בנוסף, כל אתר שידור סלולרי בישראל עובר בדיקה אחת לשנה, על מנת להבטיח את עמידתו בתקני הבטיחות המחמירים. מבדיקות אתרי השידור עולה שרמות השידור הן מזעריות בהשוואה לתקן המחמיר".

חוקרים סבורים כי הטלפונים הניידים של הדור השלישי, מקרינים הרבה יותר מאשר הדורות הקודמים. לטענתם, ככל שמעבירים יותר מגה בייטים בשנייה, עולה עוצמת הקרינה. האמנם?

אקשטיין: "אתרי שידור של הדור השלישי, משדרים בעוצמות נמוכות הזהות לעוצמות השידור הקיימות היום. המשרד לאיכות הסביבה, קבע תקנים מחמירים הכוללים מקדם בטיחות הנועד להבטיח גם את בטיחותם של תושבים בקרבת מקום".

אקשטיין מבקשת להבהיר כי בניגוד לחשש הציבור, ריבוי אנטנות סלולריות מפחית את עוצמות השידור. "קיימת הסכמה בקרב כל המומחים בנושא, שעל מנת להפחית את עוצמת השידור הן של אנטנה סלולרית והן של הטלפון הסלולרי, יש להקטין את המרחק בין האנטנה לטלפון", היא אומרת.

"ככל שיש יותר אנטנות, עוצמת השידור נמוכה יותר וכך יורדת רמת החשיפה לקרינה. ראוי לציין כי בהתאם לאותו עיקרון קיימת גם הנחייה מפורשת של משרד הבריאות להציב אתרי שידור רבים בבתי החולים, על מנת להפחית מעוצמות השידור של המכשירים הניידים ושל האתרים עצמם. מהמחקרים הרבים המתפרסמים בנושא חדשות לבקרים, לא נמצאה כל הוכחה מדעית כי אתרי השידור הסלולריים גורמים נזק בריאותי כלשהו, בתנאי שהם עומדים בתקנים הבינלאומיים המחמירים".

החברות הסלולריות משקיעות משאבים רבים בפרסום הפונה לקהל יעד של ילדים צעירים. האם לא ראוי להפסיק לעודד את ציבור הילדים לדבר במכשירים הסלולריים?

"ועדת סטיוארט, שהיא אחת מתוך מספר רב של ועדות, המליצה לילדים שלא לקיים שיחות שאינן נחוצות. חשוב להבין כי המלצה זו באה בהמשך לכך שלא נמצאה כל הוכחה מדעית ששיחות בטלפון סלולרי גורמות נזק בריאותי. דו"ח עדכני של מועצת הבריאות ההולנדית, שפורסם בינואר 2002, קבע שאין צורך להמליץ על הגבלת השימוש בטלפון סלולרי על ידי ילדים. בדוחות עדכניים שפורסמו במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן צרפת, הולנד, אוסטרליה, קנדה וארה"ב, הגיעו למסקנה כי חשיפה לקרינת גלי רדיו מטלפון סלולרי, איננה גורמת לתוצאות בריאותיות שליליות, בתנאי שהם עומדים בתקנים הבינלאומיים המחמירים. עמדתו הרשמית של ארגון הבריאות העולמי הינה כי במחקרים שנעשו עד לעת האחרונה, לא הגיעו למסקנה כי חשיפה לקרינת גלי רדיו מטלפון סלולרי גורמת לתוצאות בריאותיות שליליות, בתנאי שהם עומדים בתקנים הבינלאומיים.
"גם ד"ר מנחם מרגליות, חוקר בנושא בטיחות קרינה בנחל שורק, קבע בפרסומים של המרכז, שלמרות כל המאמצים שנעשו לצורך גילוי השפעות שליליות של קרינת גלי רדיו בעוצמות נמוכות, לא נתגלתה סיבה לחשוב כי חשיפה לקרינת רדיו ברמות שמתחת למה שממליץ אירגון הבריאות העולמי, יש בה משום השפעה שלילית על בריאות האדם. וזה כולל גם התייחסות מחמירה לאוכלוסיות בעלות בריאות בסיסית לקויה".

מידע נוסף בנושא התקנים המחמירים ניתן לקבל באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה www.environment.gov.il ובמוקד המידע של פורום החברות הסלולריות www.infocell.org.

בואו לדבר על כך בפורום יחסי הורים וילדים

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום