ריטאלין: התרופה להורים רגועים יותר

(0)
לדרג

מסתמנת תמונה קודרת וקשה בתסמונות ADD ו-ADHD: נראה שתופעות אלו הופכות להיות מגפה בסדר גודל עולמי

מאת: ד"ר י לב-אור ND C.A (מרפאת מדיקיד - רפואה משלימה לתינוקות ילדים ונוער) הקולג' לרפואה משלימה

עד לפני עשר שנים העריכו את היקף השימוש בריטאלין בקרב ילדים בין שלושה לחמישה אחוז, כיום ההערכה הלא רשמית בשימוש בתרופה בקרב ילדים ובני נוער הינה שלושה עשר אחוזים מהילדים.

בעידן בו ממוצע הזמן בו מבלה ההורה עם ילדו עומדת על פחות מחמש עשרה דקות של אינטימיות. עידן בו יותר ויותר ילדים מגיעים הביתה עם מפתח מכיוון שההורים עובדים עד מאוחר מאוד. עידן בו הילד נאלץ להכין לו ארוחת צהרים ולפעמים ערב על ידי הפשרה של מזון משומר מההקפאה וחימום במיקרו. עידן שבו הילדים ממעטים בפעילות גופנית ולרוב רובצים מול המחשב ואו מסך הטלויזייה תוך אכילה של חטיפים עשירים ברכיבים מזיקים לעיתים מסרטנים וממכרים (תוך חשיפה לפרסומות המעודדות צריכה של אכילה מופרזת).

יונתן התקבל לאבחון וטיפול במרפאה לפני שלושה חודשים
הוא אובחן כסובל מ ADD (הפרעת קשב), הרופא המטפל המליץ להוריו להתחיל לתת ליונתן את התרופה ריטאלין METHYLPHENIDATE (יונתן סבל ממגוון סימפטומים שכללו התקפי זעם). כאשר הוריו ניסו לגעת בו או לחבקו הוא גילה רגישות רבה וחריגה לרעש והפגין חוסר יכולת ורצון לתקשר ולשחק עם ילדים אחרים בני גילו. יונתן לא הצליח להתרכז בפעילויות השוטפת ובמהלך השיעור ליותר ממספר דקות ונראה היה שדעתו כל הזמן מוסחת. אימו של יונתן שהגיעה מרקע טיפולי התנגדה בצורה נחרצת להמלצת הרופא, מאחר ולטענתה היא מודעת לנזקים הנגרמים בשימוש ממושך בתרופה, היא חפשה כל דרך אפשרית לעזור ליונתן מבלי להשתמש או להיעזר בתרופה. לאחר בדיקה מקיפה שערכנו ליונתן התברר שהוא רגיש לחומר משמר המצוי בחטיף אותו הוא אהב לאכול בתדירות מאוד גבוה ואלרגי לסוגי מזון מסוימים, החלטנו על טיפול תזונתי והומיאופתי משולב ועשרה טיפולי ביו פידבק. כיום לאחר כשלושה חודשי טיפול שכלל בין היתר הסרה של רכיבים שונים מתזונתו של יונתן הוספה של תוספי תזונה מספרת המורה שהתנהגותו של יונתן השתנתה מקצה לקצה, כיום הוא מהווה דוגמא התנהגותית לשאר ילדי הכיתה (הוא אף זכה בכוכב הזהב כמודל לשיפור בהתנהגות ובהישגים הלימודיים).

האם שכיחות התסמונות ADD ADHD נמצאת במסלול דרמטי של עלייה בקרב הילדים? האם המודעות שלנו ההורים של אנשי החינוך והרפואה לשימוש יומי ולשימוש מונע בתרופה עלתה? האם אנו ההורים והצוותים הטיפוליים במוסדות החינוך מעדיפים את הפיתרון הקל חוסר התמודדות עם הבעיה האמיתית תוך שימוש מופרז ומהיר בתרופה לכל סטייה ואו הפרעה או שוני בהתנהגות הילד בבית או בבית ספרו?

לפני כמעט 50 שנה גילו רופאים כי תרופה בה השתמשו לטפל בדיכאון בשם מתילפנידריט הצליחה לשפר את מצבם של חולים אשר הפגינו סימפטומים של אימפולסיביות והיפר אקטיביות. הם גילו שלקיחה של התרופה על ידי חולים שהפגינו סימפטומים של היפר אקטיביות הצליחה לדכא את הסימפטומים. במקור התרופה אמורה לטפל בסימפטומים הפוכים לפעלתנות יתר וחוסר קשב כגון דיכאון מלנכוליה וחוסר רצון לפעילות כל שהיא.

METHYLPHENIDATE (ריטאלין) שייכת לקבוצת התרופות הממריצות ממשפחת האמפטמינים. הטענה הרווחת: "תרופה ממריצה לילד היפר אקטיבי תרגיע אותו". השפעת התרופה על ילדים היפר אקטיבים תבוא לביטוי בהחזרתם מבחינה פזיולוגית את התחום המוגדר כנורמאלי של ההתנהגות, גישה פשטנית לחלוטין אשר לא מתייחסת לשורש הבעיה ואו למקור הקושי שהילד מתמודד עימו. גישה זו לא בודקת או מתמודדת עם אותם גורמים סמויים העומדים מאחורי התנהגות הקשה של הילד.

ריטאלין משתתפת ופועלת בתהליך ויסות מערכות הקשורות לערנות קשב וריכוז, בדומה לפעילותם המעוררת של קפה וסיגריות אבל בעוצמה גבוה באופן משמעותי מפעילותם הממכרת (פעילות קרובה יותר לפעילות נרקוטית). התרופה מווסתת את רמת הדופאמין בסינפסה ומעלה את רמתו בקצה הפוסט סינפנסי ובכך משפר את יכולת הריכוז והערנות של החולים (הליך פיסיולוגי המזכיר את פעילותו הממכרת של הניקוטין על הרצפטורים הניקוטינרגים).

אפשר לדמות באופן ציורי לקיחה של תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז לאותו ניסיון להלום עם פטיש במנורה מהבהבת על מנת לכבות את האור המציק תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהאור המהבהב (הפרעת הקשב) מתריעה על בעיה. חמור מזה הספרות מתארת מצב בו מעל ל 80 אחוז מהילדים אשר צרכו תרופות להפרעות קשב וריכוז ימשיכו לסבול מתסמינים קלינים של חסר קשב וריכוז גם לאחר מספר שנים של טיפול תרופתי, נתון זה ממחיש לנו בצורה ברורה שטיפול תרופתי בריטאלין בילדים עם הפרעות קשב וריכוז רק מדכא את הסימפטומים תוך התעלמות מוחלטת וחוסר טיפול בשורש הבעיה שנשארת ועלולה לפגוע בילד גם בבגרותו.

כבחלק מתופעות הלוואי המדווחות בשימוש ארוך טווח ברטיאלין הם ירידה חדה בתיאבון, קשיי הרדמות, כאבי ראש, בכיינות ,ירידה בקצב הגדילה, ייתכנו טיקים בעיניים.
במקרים בהם התרופה לא משפרת את מצבו של הילד נוטים לא מעט רופאים (לעיתים בלחץ אנשי החינוך המעורבים בטיפול בילד ואשר רוצים שקט תעשייתי בכיתה) לתת טיפול תרופתי חזק יותר, תרופות כ DEXEDRINE
או CYLERT אשר להן מגוון תופעות לוואי נרחב ולעיתים קשות אף יותר מתופעות הלוואי של ריטאלין כגון השפעה על קצב הלב, לחץ הדם, במקרים חריגים יש הממליצים להשתמש בתרופות בעלות אופי אנטי דיכאוני חזק אשר להן השפעה כ עייפות כרונית יובש בפה, כאבי ראש ,בחילות, ועצירות קשה. לתרופות ממשפחת האמפטמינים יש פוטנציאל התמכרות מאוד גבוה, הילדים מסתגלים מהר מאוד לרעיון של נטילה יומית של התרופה ולרוב לא יוכלו לתפקד בלעדיה מתוך הנחה מוטעית שהתרופה עוזרת להם לתפקד במשך היום (אפשר גם להטיל את האשמה על יעילות התרופה בכל בעיה שמתעוררת בבית הספר או בבית). זכורים לי במיוחד זוג מיוחד מאחר ממושבי העמק שהחליט לתת כניסיון כדור דמה (מולטי ויטמין קטן וצבעוני) למשך מספר חודשים במקום התרופה לילד מאומץ שטופל בריטאלין, מספרים ההורים הופעתנו לראות שהתנהגות הילד לא החמירה לאחר המעבר לכדור הדמה ולא חלה נסיגה כל שהיא בהתנהגותו, לטענתם ההפך קרה הילד גילה שיפור דרמטי ברצון וביכולת שלו להתמקד בנעשה בשיעור ולהתנהג בצורה יפה ומושקעת במהלך הכיתה ולאחריה.

חלק מאוד משמעותי מהבעיות מתעוררות בזמן בו החליטו ההורים שהגיע הזמן להפסיק את השימוש בתרופה (הליך הגמילה) במקרים רבים הילד יתחיל לפתח מגוון גדול של תסמיני גמילה ממש בדומה לתהליך גמילה מסמים.
תופעות של התפרצות זעם, כעסים רבים, בכי לא מוסבר הפרעות התנהגות והתקפי אכילה בולמים. לרוב בשלב זה ההורים מתחילים להבין את אשר ידוע לכם שהתרופה רק מסווה את הסימפטומים אשר מנסים להעיר את תשומת ליבו של ההורה שיש בעיה עמוקה יותר ושורשית יותר ממה שבא לביטוי על פני הקרקע. כל אלה שוב מחזקים את הטענה שהבעיה בילדינו היא עמוקה ושורשית ומצריכה טיפול ואבחון יותר ייסודי. הגישה בה אנו מדכאים את הילד בלקיחה של תרופות על מנת שאנו והצוות החינוכי בבית הספר יוכל להכחיש את קיומה של בעיה יותר עמוקה על ידי נטרול והסתרה של הסימפטומים על ידי התרופה מעלים את השאלה החשובה באמת מדוע לילדים יש בעיות שבאות לידי ביטוי בהפרעות קשב ריכוז והתנהגות?

לתגובות
levory@zahav.net.il

למאמר "מחלות חורף בתינוקות וילדים הגישה הטבעית" מאת ד"ר י לב-אור

בואו לדבר על כך בפורום פסיכיאטריה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום