לא לעולם חוסן - על חיסונים וילדים

עוד משחר ההיסטוריה ידעה האנושות מגפות גדולות שהכחידו חלקים נרחבים מן האוכלוסייה. כיום אנו נלחמים במגפות אלו גם על ידי החיסון. החיסונים הפחיתו מאוד את התחלואה והתמותה ממחלות קשות וקטלניות, ובזכותם ניתקל בשמות כמו אסכרה (דיפתריה) או טטנוס רק באנציקלופדיה.

החיסון נועד להגן על גופנו מפני מחלות זיהומיות מידבקות שפגיעתן קשה. הראשון שהשתמש בתרכיב חיסון היה הרופא האנגלי אדוארד ג'אנר, שבשנת 1798 פיתח חיסון מפני אבעבועות שחורות. כך נפתח עידן חדש בתולדות הרפואה ובתולדות האנושות. מנגנון הפעולה של החיסון מושתת על מערכת ההגנה הטבעית של הגוף. החיסון "מציג" לגופנו נגיף או חיידק, מוחלשים או מומתים, שלמים או כחלקיק בודד (אנטיגן). מערכת החיסון הטבעית של גופנו יודעת לזהותו כ"פולש זר" ולהכין אמצעי לחימה יעילים בו - הלוא הם הנוגדנים. אם תחול הדבקה בחיידק או בנגיף האמיתיים תהיה מערכת החיסון שלנו ערוכה ומוכנה להילחם בהם, והם יושמדו בלי שיתפתחו סימני מחלה כלשהם יש טעם לפתח חיסון ולחסן מפני מחלות כאשר המחלה היא:
* קשה ועלולה לגרום לנכות ואף למוות.
* נפוצה ומידבקת מאוד.

ככל תרופה, גם תרכיב החיסון עובר מבחנים ומבדקים רבים הן בחיות והן בבני אדם, כדי לוודא את יעילותו ואת בטיחותו. לאחר כניסתו של חיסון חדש נעשים מחקרי ליווי העוקבים ומתעדים כל השפעת לוואי שלא נצפתה מראש בניסויים המוקדמים.

לאחר שנה או שנתיים מתחילת החיסון מתקבלים נתונים מדעיים על אלפי חיסונים שניתנו ברחבי העולם. מכאן שההמלצה בעניין בטיחותו של החיסון מבוססת על מאגר נתונים נרחב ועל כן היא אמינה ביותר. עם זה מוכרות השפעות לוואי העלולות להתפתח לאחר מתן חיסון, ואף יש הנחיות-נגד למתן חיסונים מסוימים במצבי מחלה מוגדרים מראש.

1. דלקת כבד נגיפית Bלמחלה זו אחראי נגיף הקרוי HEPATITIS B. בנגיף אפשר להידבק מעירויי דם נגועים, יחסי מין ולעתים גם מהפרשות הגוף. לאחר הידבקות הנגיף נשאר בגופנו, והוא עלול לגרום להרס הכבד וכן לסרטן הכבד. על כן נודעת חשיבות רבה למניעת ההידבקות במחלה על ידי חיסון האוכלוסייה. תרכיב החיסון מורכב מחלקיק ממעטפת הנגיף. החיסון יעיל, יש לו מעט השפעות לוואי והוא נותן הגנה לשנים רבות.

2. דלקת כבד נגיפית A(HEPATITIS A) גם במחלה נגיפית זו תוקף הנגיף את הכבד, אך היא חולפת בלא נזק בדרך כלל. המחלה מתאפיינת בחום, חולשה וצהבת בעור ובשתן. המחלה מידבקת מאוד והיא נוטה להופיע במגפות בעיקר באזורים צפופי אוכלוסין (מחנות צבא, מעונות יום וכדומה).

בדרך כלל יש לבודד את החולה עד להחלמתו, תהליך שאורך כחודש. 1%-2% מן החולים בדלקת הכבד הנגיפית Aילקו בסיבוך קשה של הרס כבד מהיר. ככל שתהיה המחלה נפוצה בציבור, כך יופיעו יותר מקרים של סיבוך נדיר וקשה זה. ארגוני הבריאות בארץ ובעולם ממליצים על מתן החיסון מפני דלקת הכבד הנגיפית A.

3. דיפתריה (אסכרה): המחלה נגרמת בשל חיידק הדיפתריה. החיידק תוקף את הגרון ויוצר דלקת גרון קשה ביותר, עד כדי קושי בנשימה המלווה בחום גבוה. בגרון אפשר להבחין בקרום אפרפר המכסה אותו ואת השקדים. מלבד המחלה הקשה בלוע, החיידק מפריש רעלן הפוגע בלב ובמערכת העצבים, ועלול לגרום להפרעות קצב, שיתוק שרירים ואף למוות (1 מכל 10 אנשים שלקו בדיפתריה ימות מן המחלה!).

החיסון מפני דיפתריה מורכב מהרעלן של החיידק ואין סכנת הידבקות. מאז הכללת החיסון בשגרת החיסונים בישראל, נעשתה מחלה זו לנדירה ביותר. המקרים האחדים המופיעים בארץ הם באוכלוסיות שאינן נוהגות לחסן את ילדיהן.

4. טטנוס: המחלה נגרמת בשל חיידק הטטנוס. חיידק זה שוכן בעפר ובאדמה מזוהמת, ועלול להדביק בפציעה מחפצים מזוהמים כמו ברזל חלוד ששהה באדמה. החיידק מתרבה בגוף ומפריש רעלן הקשור במערכת העצבים קשר בלתי הפיך. הוא גורם לפרכוסי שרירים קשים בכל הגוף עד כדי שיתוק, לכאבים עזים, לקשיי נשימה ועוד.

המחלה עלולה להסתיים בנכות או במוות (4 מכל 10 אנשים שלקו בטטנוס ימותו מן המחלה!). על כן בכל פציעה ממקור מזוהם - עפר, ברזל חלוד וכיוצא באלה - יש להיוועץ ברופא בעניין זריקת "דחף" כנגד טטנוס! החיסון מפני טטנוס מורכב מהרעלן ולא מן החיידק עצמו, ואין סכנת הידבקות במחלה.

5. שעלת (PERTUSIS): המחלה נגרמת מחיידק השעלת. המחלה מתאפיינת בהתקפי שיעול עזים וממושכים, עד כדי כיחלון. המחלה עלולה לארוך זמן רב: 6-4 שבועות, ואף להסב נזק קבוע לריאות. ייתכנו גם סיבוכים נוספים, רב-מערכתיים. המחלה מסוכנת בעיקר לילדים ולתינוקות, ובהם היא מתבטאת בחומרה רבה ומצריכה אשפוז פעמים רבות. כיום נכלל בשגרת החיסונים חיסון א-צלולרי מפני השעלת, המכיל חלקיק ממעטפת החיידק בלבד, ויש לו פחות השפעות לוואי.

6. HIB - חיסון מפני החיידק המופילוס (Haemophilus Influenzae Type B): חיידק זה ידוע כאלים במיוחד. אחד מן הסיבוכים הקשים העלולים לנבוע מהידבקות בו היא דלקת מעטפת המוח (מנינגיטיס). תוצאותיה עלולות להיות נכות ואף מוות. מאז הכנסת החיסון, פחתה ההיארעות של המחלות שגורם חיידק זה, ובהן דלקת מעטפת המוח, לשיעור כמעט אפסי, נתונים אלו נכונים לישראל ולארצות רבות נוספות. החיסון מכיל חלקיק ממעטפת החיידק בלבד, לכן הסכנה ממתן החיסון היא אפסית.
מתן החיסון מביא לידי התחסנות מיטבית לאחר ארבע מנות. השפעות לוואי של התרכיב המרובע: בתוך יממה ממתן החיסון עלול להופיע חום. עלולים גם להופיע נפיחות קלה ורגישות במקום ההזרקה. תופעות אלו ייעלמו בתוך יום-יומיים. במיעוט המתחסנים עלולים להופיע בכי ממושך ואי-שקט, חוסר תיאבון ואף הקאות.
* השפעות לוואי נדירות מאוד לא יידונו במאמר זה.

7. שיתוק ילדים - פוליו (POLIOVIRUS): נגיף הפוליו מחולל מחלה קשה העלולה להסתיים בנכות. הנגיף יוצר לאחר ההדבקה תסמינים של כאב גרון, חום, כאב ראש וכאב בטן. כמחצית מן הנדבקים יבריאו לחלוטין. השאר יפתחו כאב שרירים, שבחלקם יחמירו (בתוך שבוע) עד כדי שיתוק.

בחלק מן הנפגעים התרחש הטבה הדרגתית, אך חלקם יישאר משותק שיתוק קבוע בשרירים שנפגעו. השיתוק נובע מתקיפת הנגיף את מערכת העצבים באתר ייחודי בחוט השדרה. אין כיום תרופה לפולין לאחר שתקף את מערכת העצבים. עם זה בארצות הנוהגות לחסן את האוכלוסייה פחתה היארעות הפוליו עקב החיסון למקרים אחדים בשנה. גם במדינת ישראל התרחשו כמה מקרי פוליו לפני כעשור, לאחר תקופה שהוחלט בה שלא לחסן את האוכלוסייה עקב נדירותה של המחלה. מאז התפרצות זו, הוחזר החיסון מפני הפוליו לשגרת החיסונים בישראל.
* כיום יש שני חיסונים מפני מחלת הפוליו: א. חיסון חי-מוחלש: הנגיף המוחלש ניתן בתכשיר נוזלי (לפה). להשגת חיסוניות ברמה טובה, יש לחזור על הפעולה פעמים מספר (ראו טבלת חיסונים). כיוון שמדובר בנגיף הי-מוחלש, הוא אסור במתן לילדים או מבוגרים מדוכאי חיסון.
ב. נגיף מומת הניתן בזריקה ומקנה חיסוניות אף הוא לאחר כמה מנות (ראו טבלת חיסונים). יתרונו בחוסר הסיכון למדוכאי חיסון. כל אחד מן החיסונים יעיל לכשעצמו. בישראל הוחלט לשלב את שני החיסונים, להשגת הגנה מרבית. השפעות הלוואי נדירות ביותר.

8. חצבת (MEASLES): מחלת החצבת היא מחלה נגיפית מידבקת ביותר הגורמת: תפרחת אופיינית, חום גבוה, שיעול, נזלת ודמעת. אורך המחלה הוא ו- 2 שבועות בממוצע. בחלק מן החולים יתפתחו סיבוכים: דלקת אוזניים, דלקת ריאות (ב- 1 מכל 10 חולי חצבת), ואף דלקת מוח (אנצפליטיס) (ב- 1 מכל 1,000 חולים) שעלולה להסתיים בנכות ואף במוות. ידוע שחצבת גורמת לאישה ההרה הפלה ולידה מוקדמת. החיסון מפני חצבת נעשה בנגיף חי-מוחלש.

הוא ניתן בגיל 15 חודש ואינו יעיל מתחת לגיל שנה (אך ילד שנדבק בחצבת אף לפני גיל זה ירכוש חיסוניות לכל החיים מהידבקות זו). החיסון מתן בשתי מנות, ומעניק חיסוניות לשנים רבות. הוא ניתן בשילוב החיסונים לאדמת ולחזרת (MMR).

9. חזרת (MUMPS): בטרם פותח החיסון מפניה, הייתה גם החזרת מחלת ילדים נגיפית נפוצה ביותר. במחלה הנגיף תוקף את בלוטת הרוק בלחי GLAND) PAROTIS), ומכאן המראה האופייני של נפיחות תת-לסתית, חד או דו-צדדית. יופיעו גם חום גבוה וכאבי ראש. לעתים יתרחשו סיבוכים כגון דלקת מעטפת המוח (MENINGITIS), פגיעה באוזן התיכונה העלולה להותיר חירשות, ואצל גברים מגיל ההתבגרות עלולה להופיע דלקת באשכים ואפשר שתותיר אותם עקרים.
החיסון נעשה עם נגיף חי-מוחלש וניתן בדרך כלל בשתי מנות גם חיסון זה אינו יעיל מתחת לגיל שנה.

10. אדמת (RUBELLA): האדמת היא מחלה קלה יחסית, המתבטאת בחום לא גבוה ותפרחת אופיינית. הסכנה באדמת טמונה בהיות הנגיף מסוכן לעובר. לנשים הנדבקות באדמת בעת ההיריון יש סיכוי של עד 25% ללדת עובר פגוע (חירשות, עיוורון, מומי לב, פיגור שכלי ועוד), תלוי בשלב ההיריון שבו חלו.

מכאן נובעת החשיבות לחיסון האוכלוסייה וחיסול מאגר ההפצה של הנגיף. מומלץ לכל אישה בטרם כניסתה להיריון לברר אם היא מחוסנת מפני אדמת, ובמקרה הצורך להתחסן לפני ההיריון. החיסון מכיל נגיף חי-מוחלש, יעיל מגיל שנה ומעלה ומעניק חיסוניות לשנים רבות.

* השפעות הלוואי של החיסון לחצבת, אדמת וחזרת (MMR): השפעות הלוואי של החיסון הן קלות ומועטות בדרך כלל, וכוללות עליית חום עם או בלי תפרחת, 12-5 ימים ממתן החיסון, ליום או יומיים.

11. חיסון מפני שפעת (INFLU-VAXIGRIP): זהו חיסון של נגיף מומת. החיסון הוא מפני שני זנים של נגיף השפעת, שנמצאו בעלי סבירות גבוהה לנדוד לאזורנו ולגרום לתחלואה בשפעת בחורף הקרוב. חיסון מפני שפעת מומלץ בייחוד לחולים במחלות כרוניות (מחלות לב או מחלות ריאות כרוניות, סוכרת, מצבים מלווים לדיכוי חיסוני וכדומה), וגם לכל המבוגרים מגיל 50 ומעלה, וכן לצוות רפואי שבא במגע הדוק עם חולים. מלבדם יכול להתחסן כל אדם המבקש להקטין את סיכויו לחלות בשפעת.
יש להדגיש כי החיסון מפחית את הסיכוי לחלות בשפעת, אך אינו מונע לחלוטין את התחלואה כחורף, מכיוון שזו עלולה להיגרם מזני נגיפים נוספים, שאינם בחיסון. החיסון ניתן לתוך השריר בזריקה אחת (או בשתי זריקות, לילדים שלא חוסנו בעבר). תופעות הלוואי הן בעיקר תגובה מקומית של אודם או נפיחות במקום ההזרקה, בקרב עד שליש מן המתחסנים. בשכיחות נמוכה יותר ייתכנו גם חום או הרגשה כללית רעה ביום ההזרקה ולמחרתו. החיסון ניתן בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר אך אפשר לחסן גם לאחר מכן. החיסון יעיל לעונת חורף אחת ובשנה שלאחריה יש להתחסן שנית. לסיכום, חיסון מפני שפעת הוא חיסון פשוט ויש לו מעט השפעות, לכן הוא מומלץ לקבוצות סיכון אך גם לקהל הרחב, כמונע תחלואת חורף וסיבוכיה.

המדע אינו קופא על שמריו. פיתוחים חדשים בתחום החיסון כבר בדרכם לשימוש המוני, לשיפור איכות חיינו. מן החיסונים שיוצעו לאוכלוסיית המאה ה- 21:1. חיסון מפני חיידק הפניאומוקוק הידוע בהיותו גורם לרבות ממחלות הילדים. 2. חיסון מפני הנגיף ROTA, הידוע כגורם עיקרי לשלשולים בפעוטות. 3. חיסון מפני נגיף ה-RSV הידוע כגורם ברונכיוליטיס, מחלה בדרכי הנשימה הפוגעת בייחוד בתינוקות ובפגים.

* בידי אחיות טיפת חלב הנחיות מדויקות בנוגע למצבים המחייבים דחיית חיסון.

* חום מתחת ל- 38.5 מעלות, שיעול ונזלת אינם התוויות לדחיית חיסון.

מומלץ לכל הורה ללמוד ולדעת כמה שיותר על החיסונים והשפעותיהם, ולשים לב להשפעות הלוואי אצל ילדיהם.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים

באדיבות "מכבי שירותי בריאות", "מכביתון" להרגיש טוב להיות בריא גליון 104