בעצב תלדי?

(0)
לדרג

על סוגיות במיילדות וגניקולוגיה אצל נשים עם מוגבלויות, למה צריך להערך? ואיך מומלץ להתנהל? חשוב לדעת

מאת: נשים עם מוגבלויות סובלות מאפליה כפולה: ראשית, מעצם המוגבלות ושנית, מתוקף היותן נשים (Kathleen J.Sawin, 1986). בין השאר ידוע כי נשים, ברוב המגזרים, משתכרות פחות מגברים הנושאים באותן משרות. על כך מתווספת שורה של מחסומים בהם נתקלים אנשים עם מוגבלויות: מחסומים פיסיים: בעיות בנגישות למקומות ולשירותים....

מאת: דר' לינדה הראל, סגנית מנהל מחלקת יולדות, בית החולים "מעייני הישועה", בני ברק

נתונים מוגבלים ביחס לסוגיות בריאות

המודעות לבעיותיהן הייחודיות של נשים עם מוגבלויות באותן שדות של אותן מחלות ידועות כגון ירידה בצפיפות העצם בגיל המעבר, שימוש בגלולות למניעת הריון לנשים עם מגבלה בניידות ועוד. רק בשנים האחרונות מתחילות חברות התרופות לעסוק בפיתוח היבטים הקשורים בבעיות בריאות של נשים עם מוגבלויות.

מחזור הווסת והפיריון

באשר למחזור החודשי, רצוי להכין את הנערה עם המוגבלות לפני קבלתו הואיל והדבר כרוך במשבר במעבר ממצב של היגיינה רגילה למטלות נוספות כמו החלפת פדים, החדרת טמפון וכו'.

קיימים היום טיפולים הורמונליים לדחיית המחזור עד שהנערה תהיה מספיק בוגרת להתמודד עמו, לביטולו או להפחתת הדימום למינימום ולשליטה על התדירות. לגבי נשים שנהיו נכות בגיל מאוחר יותר, לאחר גיל תחילת המחזור, הגם שיותר קל להן להתמודד עם הנושא בהיותו מוכר, הרי שבדרך כלל יש להן מידע מועט מדי כיצד לשלוט על המחזור אם רצונן בכך.
חסר מידע בקרב אמהות לנערות מתבגרות עם מוגבלות ויש מעט פונים לייעוץ בנושא השליטה בווסת לנערות מתבגרות.

באשר לדימום בלתי סדיר ובעיות פריון - יש עליה בהפרשת הורמון פרולקטין לאחר פגיעה בעמוד שדרה וכן עקב תרופות נוגדות דיכאון. הדבר גורם לדימום בלתי סדיר ועד להעדר מחזור וכך נגרמת תחושה כאילו מאבדים גם את הפוריות. רמת פרולקטין גבוהה פוגמת בפריון אולם כיום ניתן להפחית את רמת הפרולקטין. יש צורך בקיום בדיקות פנימיות של איברי הפריון: רחם, צוואר הרחם וכו', בכדי לשלול בעיות אחרות כמו שרירנים. יש נטייה לוותר על הבדיקה הגניקולוגית המסובכת ולפתור את האשה עם המוגבלות בבדיקות דם בלבד.

מיניות

לנשים עם נכות בפלג גוף תחתון יכולה להיות בעיה בתחושה, תחושת יתר או פחות מדי תחושה. אם המגבלה מולדת, האשה אינה יודעת מה חסר לה אולם לאשה שנהייתה נכה בגיל מאוחר יותר ואשה שחוותה מיניות בעבר, קיים קושי בתחום זה.

מרבית הגניקולוגים מפנים את הנשים לסקסולוגים. גברים מטופלים טוב יותר בתחום זה, הטיפול ניתן גם לתפקוד וגם להנאה.

מניעת הריון

עיקור: קיימת הסוגיה של עיקור נשים עם מגבלה שכלית ו/או נפשית, עיקור כפוי על ידי הורים ומטפלים. החוק מאפשר שליטה מלאה בפוריות נשים אלו. קיימים מקרי אונס רבים של אוכלוסיית הנשים הללו במוסדות, אולם הסוגיה נתונה בדיונים אתיים מתמידים וקשה מאוד ליטול החלטה סופית כל כך במקרים גבוליים.

קונדום: השימוש בו מומלץ לנשים עם מוגבלות פיסית, אך יש להביא בחשבון את המגבלה ההלכתית לגבי בשימוש באמצעי זה.

חומרים קוטלי זרע ודיאפרגמות: קשים בשימוש לנשים עם מוגבלות פיסית.

גלולות: שימוש בגלולות על ידי נשים עם מגבלת ניידות מעלה את הסיכון לטרומבוזות בוורידים. הסיכון אף גובר אצל נשים מעשנות. חסר מידע בנושא זה, אין די מחקרים. יתרונות הגלולה הם בשליטה שהיא מאפשרת על עוצמת המחזור ותדירותו אולם נדרשים בדיקה ושיקול דעת של הרופא המטפל לגבי כל מקרה לגופו.

הורמונים: שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון או פרוגסטרון בלבד. אפשר לקבל זאת בצורת שתל תת עורי (שלושה קיסמים) והחומר משתחרר לגוף בכל יום. השימוש בהם מקטין את עצמת הדימום מבלי לפגוע בעצמות. החומר פעיל לחמש שנים. אפשר גם לקבל את ההורמונים בהזרקה אחת לשלושה חודשים. הפוריות חוזרת עד שנה-שנתיים לאחר מתן הזריקה האחרונה. פתרון זה קיים בארץ כיום אולם על אף היותו נוח בשימוש, יש מעט משתמשים.

התקנים תוך רחמיים: יתרונם בכך שאינם הורמונליים ואינם מגבירים את הסיכון למחלות טרומבוטיות. עם זאת ההתקנים מגבירים את משך הדימום ואת עוצמתו. לאחרונה נכנס לשימוש התקן חדש במקום ההתקן מנחושת. התקן זה משחרר פרוגסטרון למניעת הריון. הפרוגסטרון פועל מקומית על רירית הרחם ולא נספג לדם. הוא גורם לוסת חלש מאד וקל מאד.

הריון ולידה

יש צורך בהיערכות ובהכנת האשה לקראת ההריון ובמהלכו בתחומים שונים:

ניידות: עם התקדמות ההריון קיימת החמרת המוגבלות בתנועה. נשים המשתמשות בהליכון תצטרכנה אולי לעבור לכסא גלגלים. עקב חולשה ועודף משקל צפויים קשיים בניידות בכסא הגלגלים ושליטה בתנועה וייתכן שיהיה צורך בכסא ממונע.

נשימה: ישנם מצבים של מגבלות בנשימה עקב עליית עמדת הסרעפת. לקראת סוף ההריון לעתים יש צורך באשפוז ובהנשמה מלאכותית על מנת להאריך את משך ההריון. השינויים בדרך כלל הפיכים לאחר הלידה.

שינויים פיזיולוגיים: הקאות, עצירות וטחורים הנן תופעות שכיחות אצל כלל הנשים אולם הן מקשות על נשים עם מוגבלויות. כובד הרחם על כלי הדם באגן גורם לעצירות, טחורים ומתן שתן מרובה. הורמוני הריון ושינויים בזרימת הדם מעלים את הסיכון לקרישי דם ברגליים ולתסחיפים ריאתיים. לתופעות אלו יש טיפול תרופתי מונע ומפחית סיכון.

התחלת הלידה: אם אין תחושה באזור הבטן, יש צורך בניטור. על מנת לדעת מתי מתחילים צירי הלידה אפשר לבצע ניטור ביתי. אם יש צורך בהרדמה ו/או בשיכוך כאבים, אצל נשים ספסטיות יכולה לחול החמרה בספסטיות בזמן הצירים. מתן אפידורל תורם להרפיית פלג הגוף התחתון ומסייע בהפחתת הספסטיות. במקרים שאין לאשה שליטה, מבצעים יילוד בהרדמה כללית ללידה וגינלית תוך מתן תרופות להרפיית השרירים. שימוש במיטה מותאמת מבחינת גובהה ומיקום מתלי הרגליים וכן קשירת רגליים מסייעים בלידה אצל נשים עם מוגבלות פיסית.

רפואה מונעת

בארץ אין כמעט בדיקות שגרתיות כלליות ועיקר הפניות הן לגניקולוגים. כמו אצל נשים ללא מוגבלות, חשוב שהאשה תעבור בדיקות פאפ, בדיקת רחם ושחלות בבדיקות גניקולוגיות שגרתיות.

סרטן צוואר הרחם עובר בוירוס במגע מיני ושכיחותו נמוכה יותר אצל נשים עם מוגבלויות. שאר הבעיות שכיחות אצלן כמקובל אצל כלל הנשים. ברוב המכונים לממוגרפיה ובדיקת שדיים אין הערכות לבדיקת נשים בכסא גלגלים.

באשר לגיל המעבר, עם העלייה בתוחלת החיים, כ- 30% ממשך החיים כיום הם לאחר גיל המעבר. לגבי נשים עם מוגבלויות, יש עליה בסיכון לפצעי לחץ אם הן בכסא גלגלים, בעקבות ירידת הלחות הטבעית של העור והתייבשות הריריות. נדרשת התייחסות להתדלדלות מסת העצם בפרט אצל נשים עם מגבלת ניידות (שאינן יכולות לבצע פעילות גופנית לשמירה על מסת העצם). לגבי תופעות גיל המעבר שצוינו וכן גם גלי חום, שינויי תאבון, עצבנות ועוד, אין מחקרים ספציפיים באשר לשימוש בטיפול הורמונלי חלופי בנשים עם מוגבלות, והנסתר עדיין רב על הנגלה, אך כמו בכל דבר, אולי מודעות היא הדרך להוביל לשינוי.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת נשים וגניקולוגיה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום