משחק מקדים

(0)
לדרג

האם סקס לפני אירוע ספורט מפחית או מגביר את היכולת? ואולי זה בכלל לא משנה? על המיתוס ועל המציאות, זה רק ספורט?

מאת: לקראת כל אירוע ספורט גדול, עולה שוב השאלה הרת הגורל והפיקנטית כל-כך: האם נכון, האם מזיק ואולי אפילו עדיף - לקיים יחסי-מין בלילה שלפני התחרות. והתשובות? כמספר הנשאלים, כך התשובות. הוכחה מדעית חד-משמעית עדיין אין, אבל נדמה שיותר ספורטאים ומאמנים מסכימים היום: זה ממש לא משנה

מאת: מולי אפשטיין
פורסם לראשונה במגזין דינמי, אתר מכון וינגייט

מספרים לחבר'ה

קיום יחסי-מין לפני משחק או תחרות ספורטיבית הוא נושא שעולה על סדר היום בכל פעם שאנו מתקרבים לאירועי ספורט גדולים (מונדיאל, אולימפיאדה), או כאשר מתפוצץ סיפור עסיסי הקשור בביצועיהם של ספורטאים, לאו דווקא בזירתם ההישגית (שהרי ביחסי-מין אין מנצח ומפסיד). זכורות לנו ההתלבטויות של קברניטי נבחרות לאומיות באשר לצירוף נשות השחקנים למפעלי ספורט שנמתחים על פני תקופת זמן ארוכה.

ההתחבטות בשאלה האם לתת לשחקנים את המוכר והידוע מן הבית, או להגבילם - אינה זוכה לאחידות דעים, כמו השאלה האם על רופא הנבחרת להצטרף לטורניר זה או אחר.

ואכן, מעיון בספרות המדעית הרלוונטית, נראה כי נושא יחסי-מין טרם ביצוע ספורטיבי אינו זוכה לתשובה חד-משמעית וברורה. אנו יודעים כי ספורטאים ומאמנים רבים מסגלים לעצמם חוקים אישיים (במקרה של מאמנים, הם מנסים להחילם כמובן על ספורטאיהם) ואמונות באשר לנושא זה. הבסיס להתנהגות מסוימת באשר ליחסי מין לילה לפני משחק אינו מדעי כמובן, אלא מושתת על אמונתו האישית של השחקן כי כך זה צריך להיות. רוב המצדדים בהימנעות מקיום יחסי מין לפני ביצוע ספורטיבי, טוענים כי יחסי-מין עלולים לגזול אנרגיה רבה, ובכך לפגום באיכות הביצוע הספורטיבי. טענה עתיקת יומין זו הופרכה זה מכבר, משום שידוע שעלותם האנרגטית של יחסי-מין קטנה בהרבה מכל פעילות או אימון שמבצע הספורטאי, מה עוד שהאקט המיני אינו מתרחש בדרך-כלל בסמוך לשריקת הפתיחה בדיקה הומוריסטית של העניין, מראה כי עלותו האנרגטית של האקט המיני בכל העולם שווה כ- 100 קלוריות; אולם זו של הישראלי שווה כ- 1000 קלוריות. כיצד ייתכן הדבר? פשוט מאוד, 100 קלוריות על האקט עצמו - ועוד 900 קלוריות על הריצה לספר לחבר'ה

למה לא?

צידוק מסוים באשר להתנזרות מיחסי-מין טרם תחרות ספורטיבית, טמון בעובדה כי לאחר האקט המיני חלה הרפיה פיסיולוגית ומנטלית, שמקורה בירידת ריכוז הטסטוסטרון (הורמון המין הזכרי), שבין תפקידיו הרבים ניתן לציין את תרומתו לרמת התוקפנות.
לכן בענפי ספורט שבהם חשובה התוקפנות (ענפי-קרב למשל), יש הגיון בהימנעות מיחסי-מין מספר ימים טרם העלייה לזירה.במחקר שנערך בקרב 83 שחקני פוטבול ו- 73 שחקני בייסבול בקולג' בארה"ב, נשאלו השחקנים האם הימנעות מקיום יחסי-מין בלילה שלפני משחק עשויה לשפר את רמת ביצועיהם במשחק. תוצאות המחקר הראו כי מרבית שחקני הפוטבול נוהגים בדרך-כלל להימנע מקיום יחסי-מין בלילה שלפני משחק, בעוד ששחקני הבייסבול דיווחו כי הם נוהגים להימנע רק לפעמים. הצידוק העיקרי להימנעות היה כי בכך ניתן לשמר כוחות, להעלות את הרמה האנרגטית ובכך לשפר את הביצוע הספורטיבי.במחקר אחר נשאלו 71 מאמני בייסבול ו- 58 מאמני כדורסל, האם יחסי-מין בלילה שלפני משחק עלולים לפגום בביצועיהם של חניכיהם.

יותר מ- 40% מהמאמנים לא ידעו האם יחסי-מין בלילה שלפני משחק עלולים להזיק לביצועיהם הספורטיביים של שחקניהם.

למה כן, ומה קורה בפועל?

כפי שציינתי בראשית דברי, חסרונן של עדויות מדעיות מבוקרות תורם לחוסר אחידות דעים בנושא פופולרי זה.
אחד המחקרים הבודדים שנעשו בשטח זה, בדק את השפעתם של יחסי-מין על ערכי צריכת חמצן מרבית (מדד פיסיולוגי למדידת כושרו האירובי של האדם) של גברים צעירים. לצורך המשימה "גויסו" 11 גברים צעירים (גיל ממוצע 27) אשר לא עוסקים בספורט. כל אחד מהנבדקים נדרש לבצע מבחן כושר אירובי (צריכת חמצן מרבית) בשני תנאים. האחד, 12 שעות לאחר קיום יחסי-מין, ופעם נוספת ללא קיום יחסי-מין בלילה שלפני הבדיקה (המבחן נערך בשעה 10 בבוקר).

ממצאי המחקר מראים כי ליחסי המין לא היתה כל השפעה על צריכת החמצן המרבית של הנבדקים. חשוב לציין כי צריכת החמצן המרבית היא מדד פיסיולוגי משמעותי בקביעת יכולתו של הספורטאי להתמיד בביצועים אירוביים עצימים, כפי שנדרש בענפי ספורט רבים. אמנם המחקר שלעיל לא בדק אוכלוסיית ספורטאים מאומנים, שמסוגלים להגיע לערכי מיצוי גופני גבוה יותר - אולם די בסנונית מדעית זו לרמז על המגמה.נראה אפוא שתמימות דעים טרם הושגה באשר לשאלה בדבר קיומם של יחסי-מין טרם ביצועים ספורטיביים. אי ההסכמה המדעית לא הפריעה לספורטאים במשחקים האולימפיים בסידני לכלות את כמויות הענק של הקונדומים שחולקו ברחבי הכפר האולימפי (דרך אגב, באולימפיאדת הנכים נצרכה באופן יחסי לכמות המשתתפים כמות רבה יותר של קונדומים). מה שברור הוא, כי התנהגות מינית פרועה שמתאפיינת בפרישה מאוחרת לשינה (שעות הבוקר המוקדמות) ומלווה בשימוש במשקאות אלכוהוליים, אינה ברת התייחסות עניינית לנושא עליו דן המאמר. הפיכתו של האקט המיני להילולה פרועה שבצידה הפרה בוטה של כללי אורח החיים הספורטיבי, אינו נושא למחקר מדעי. זהו נושא חינוכי לכל דבר, במיוחד כשמדובר בספורטאי לאומי שאמור לייצג מצוינות ביצועית, ולא לקבל ציונים קבוצתיים על ביצועיו.



בואו לדבר על כך בפורום אימון וכושר גופני

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום