נוסעים בלבד

(0)
לדרג

בעקבות העלייה בתאונות הדרכים של אוטובוסי הסעות של ילדים - על הסעות ילדים ועל חוקים שלא נאכפים ויתרה מזאת: על חוקים שעוד לא קיימים, פחד בכבישים

מאת: לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת התהפך אוטובוס תלמידים עמוס תלמידים,שלושה מהם נהרגו, סתם כך, באמצע היום, אפילו לא באמצע החיים. למה דווקא נהג שמאחוריו מצבור כזה של חיים צעירים, למה דווקא הוא (שיודע שהנוסעים שלו לא חגורים כי עדיין לא נמצא פיתרון הולם לבעיות הבטיחות באוטובוסים של הסעות) למה דווקא הוא...
זה הזמן לשינוי

כבר זמן רב מתריעים הורים מודאגים, משרדים עסוקים וילדים שנופלים ונחבטים על הצורך החמור והאקוטי במציאת פיתרונות חדשים בתחום ההסעים, אוטובוסים עמוסים עד קצה גבול היכולת (מי אמר 12 ילדים במיניבוס שניתן להסיע בו עד 6 ילדים??, מי אמר גננת ששכחה ילדה באוטובוס ההסעה כי אין דרך מסודרת לדעת כמה ילדים בפועל עלו על ההסעה? מי אמר נהג קאיה שמורשה להסיע רק שמונה אנשים שהסיע 22 ילדים ברכב מהם 20 תינוקות?) ילדים קטנים שנרמסים בדרך לספסל האחורי או נדרסים על ידי האוטובוסים עצמם, חוסר פיקוח, חוסר אחריות, והממשל שותק.

בעקרון - כל חברה המסיעה ילדים אמורה להצהיר ולהעביר את כל נהגיה הכשרה מיוחדת להסעת ילדים.
הנהגים אמורים לעבור ריענונים והשלמות (ולעמוד בתקנים ובדיקות מקדימות, נטולי עבר פלילי וכדומה) ובפועל? כלום לא קורה, ולמה שיקרה? הרי אף אחד לא טורח לבדוק את האישורים האלו (אפילו כשבדרך פלא הם קיימים ותקפים)

למה בכל דקה פנויה ברדיו מנוגן ג'ינגל זה או אחר במידה זו או אחרת של התיילדות ונסיון לחדור אל לב הנוער, הקורא להם לחגור, כי זה מדליק, כי זה מקליק, כי לא זזים עד שכולם חגורים, כי זה מסוכן לנסוע אחרת, כי ההורים יקבלו דו"ח, כי אנחנו משפחה מדליקה.

אבל אנחנו כנראה לא חברה מדליקה, היות ואנחנו מרפים את הרסן מצד אחד, ומצטדקים בצביעות מן הצד האחר.
"את לא יכולה לדעת מי הנהגים, הילדים הגדולים מכים את הקטנים, ואם הילד מאחר בשנייה הוא כבר מאחר את ההסעה, הנהג טורק דלתות בפנים של ילדים ומלגלג עליהם מבעד לשמשה" קובלת אם לשתי בנות הנוסעות בהסעות הציבוריות.

המצב הנתון בו הורים מחוייבים לשלוח את ילדיהם בהסעות הציבוריות, היות ואין להם יכולת כלכלית או יכולת ממשית להסיע כל יום את הילדים לבית הספר, הורים אלו חשופים לסכנה יומיומית, וכל יום עליהם להתמודד מחדש עם סיפורים על נהגים ברוטאלים, אלימות בהסעה, וחוסר תשומת לב מצד המבוגרים המשגיחים (אם בכלל יש כאלו).

ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים ממליץ על כללי זהירות בהסעה:

בתחנת ההסעה:
יש להמתין לאוטובוס רק בתחנת ההסעה שנקבעה

בשעת ההמתנה לאוטובוס יש לעמוד על המדרכה, רחוק ככל האפשר מהכביש

אין לרוץ אל האוטובוס העומד בתחנה או מגיע אליה - יש לחכות עד שהאוטובוס יגיע לתחנה ורק אז להתקרב אליו

משהגיע האוטובוס לתחנה, יש לעלות עליו רק לאחר שהוא נעצר לחלוטין

העלייה לאוטובוס תיעשה בצורה מסודרת, לפי תור וללא דחיפות

הכניסה לאוטובוס היא מהדלת הקדמית בלבד

בזמן הנסיעה:
יש לחפש מקום ישיבה, ואם אין, יש לעמוד בריחוק מן הנהג.

אין לעמוד ליד דלתות הכניסה והיציאה ולא על המדרגות

אין ללכת בתוך האוטובוס בעת הנסיעה

אין להוציא ראש או ידיים מבעד לחלון הרכב

אין להניח תיקים וציוד אישי במעבר הנוסעים, על מנת שלא יפריעו לעולים לרכב וליורדים ממנו

יש לשמור על שקט בזמן הנסיעה ולאפשר לנהג למלא את תפקידו. רעש מיותר, דיבור בקול רם, תיגרות והשלכות חפצים מסיחים את דעתו של הנהג

כשהאוטובוס מגיע לתחנה המיועדת יש לחכות עד שהוא יעצור באופן מוחלט, ורק אז לגשת לדלת היציאה

יש לרדת מהאוטובוס בצורה מסודרת וללא דחיפות

לאחר הירידה יש להתרחק מהאוטובוס ולחכות על המדרכה עד שיסע.

אם על הילד לחצות כביש לפני האוטובוס או מאחוריו, יש ללכת על המדרכה, רחוק ככל האפשר מן האוטובוס, עד שהילד יכול לראות את הנהג. על הילד לוודא שהנהג רואה גם אותו, ורק אז לחצות את הכביש.

ולמה ילד צריך לעבור את כל מסכת הייסורים הזו במקום לעלות באופן מסודר להסעה מצויידת בהתקני בטיחות מתאימים? הייתם נותנים לילדיכם לעמוד ברכב המשפחתי? לא חגורים? התשובה כפי הנראה - שלילית.

והתשובה לכל זה? (אליבא ד'משרד החינוך): אין תקציב.



בואו לדבר על זה בפורום רפואת חירום

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום