שאלות נפוצות מפורום טרשת נפוצה

תשובה: מחלת הטרשת הנפוצה הינה מחלה כרונית דלקתית של המוח וחוט השדרה ( של מערכת העצבים המרכזית ).
המחלה פוגעת בעיקר במבוגרים צעירים , בני 40-20 שנה ,ועשויה לגרום לפגיעה בתפקודים שונים, כגון ראיה , יציבה או תחושה.

תשובה: לשאלתך: ככל הידוע לי הטיפול הניסיוני בחיסון בתאי T נעשה בתחילה בבית חולים תל-השומר ובהמשך גם בבית-חולים הדסה בירושלים.
אין לי מידע מדויק, נראה כי בניסוי הוכללו חולים בתחילת המחלה , אך כנראה לא מוכללים חולים נוספים.

תשובה: טיפול בסטרואידים בעירוי הניתן דרך הוריד במשך מספר ימים בהחלט עשוי לעזור בהחמרות חריפות של המחלה, בעיקר בקיצור משך ההחמרה.
כמובן שבמחלה זו, שיש לה כל כך הרבה פנים- ביטויים קליניים רבים ושונים, כך גם התגובה לסטרואידים שונה מחולה לחולה, ולעיתים גם בחולה נתון- לעיתים סטרואידים מועילים יותר ולעיתים פחות.
לעיתים אנו מנסים טיפול בסטרואידים גם בחולים שמחלתם מתדרדרת, גם אם אין להם התקפים ברורים. לשמחתינו, גם חלק מהחולים הללו מגיבים לטיפול בסטרואידים.

תשובה: המחלה מתאפיינת בכך שאין לה סימן אחד או שניים אופיניים , אלא שייתכנו סימנים רבים ושונים הן בפרזנטציה שלה( הופעתה לראשונה), והן לאורך המחלה.
בכל זאת, בין הסימנים השכיחים יותר בהופעתה, ניתן למנות הפרעות בתחושה בחלקי גוף שונים( נימול , רדימות) וכן ירידה בראיה בעין.

לעיתים קשה לתת אבחנה אחרי ההתקף הראשון של המחלה, כלומר אחרי ההתבטאות הראשונה שלה וייתכן שהמחלה תאובחן רק לאחר שהופיעו ביטויים קליניים נוספים, ומהלך זה גם אחראי לשמה של המחלה- טרשת נפוצה , שכן סימני המחלה מגוונים היות והנגעים האופיניים למחלה מפוזרים (נפוצים), באזורים שונים במוח ובחוט השדרה.
יש מחלות שונות היכולות לתת סימפטומים דומים והאבחנה מתבססת על בדיקות דם לשלילת מחלות אחרות, בדיקת נוזל שדרה , בדיקת הולכה עצבית במסלולים שונים
ובעיקר לפי בדיקת MRI מוח וחוט שדרה המראה את הנגעים האופיניים למחלה.

תשובה: אני ממליצה למטופליי, ליטוך ויטמין B קומפלקס, המכיל ויטמין B1, B6 ו-B12.
כמו כן אני ממליצה על תוספת ויטמין E במינון 800 יחידות ליום.

במטופלים המתלוננים על עייפות ניתן להמליץ על תוספת גינסנג.
במטופלים עם הפרעות זכרון, לעיתים תוספת קואנזים Q10 ניתנת.
ישנו מגוון עצום של תוספים, כמובן בעלות יקרה , וכדאי להראות כלל הטיפולים לרופא המטפל, גם מה שאינו מוגדר כתרופה.

תשובה: 1. אכן יש מצב בו חולה אינו מקבל התקפים ומחלתו מתדרדרת.
לאחוז קטן מהחולים יש מהלך מחלה שאינו התקפי- הפוגתי אלא מתדרדר (פרוגרסיבי ) מתחילתו.
בנוסף, חלק מהחולים שמחלתם החלה כהתקפית, עוברים אחרי שנים מספר למהלך פרוגרסיבי.
מה שציינתי לעיל זה לגבי הקליניקה.

אם את שואלת לגבי הMRI, אזי ייתכן שחולה אינו מחמיר( כלומר, אין לו התקפים של המחלה)אך ה-MRI מראה התווספות של נגעים.

2. אין הכרח שיתפתח התקף לאחר הפלה, בעיקר אם מדובר על הפלה בשלבים מוקדמים של ההריון.
אם ההריון היה בלתי מתוכנן, ואינך מתכוננת להרות, את יכולה לחדש הטיפול כאשר הרופא הגניקולוג קובע בוודאות שאין יותר הריון.
באם את מעונינת להרות,אזי אין לקחת את הזריקות.

3. פרק הזמן המומלץ להמתנה לאחר הפלה ייקבע על ידי הגניקולוג, והתייחסותו אליך בעניין זה צריכה להיות כפי שהיה נוהג בכל אשה אחרת, שאינה חולה.

תשובה: ראשית, אני מקווה שאת שואלת על התרופה שהומלצה לך( במקרה זה ה-רביף), רק כדי לקבל אישור לגבי מה שכבר הוסבר לך על התרופה על ידי הנוירולוג המטפל.
אני מאמינה כי כל מטופל צריך לקבל הסבר מפורט על התרופה המומלצת לו- מה עשויות להיות השפעותיה המיטיבות, כמו גם מה עלולות להיות תופעות הלוואי שלה, בעיקר כשמדובר בטיפול כזה , הניתן בזריקות ולאורך זמן.
אם לא מקבלים הסבר, או ההסבר אינו מפורט, יש לבקש מהרופא הסבר כזה.
כשמבינים מה מטרת הטיפול ומהן השפעותיו, יש סיכוי שההענות לטיפול תהיה גבוהה יותר.

וספציפית לשאלתך, הרביף הינה תרופה השייכת למשפחה של חומרים ביולוגיים הנקראת אינטרפרון.לבני משפחה זו הכוללת את הרביף, בטאפרון ואבונקס, עלולות להיות תופעות לוואי דמויות שפעת- חום צמרמורת, כאבי שרירים, הרגשה כללית רעה- בדומה לתחושה כשיש שפעת, פרט לנזלת ולשיעול.בחלק מהמטופלים, תופעות אלו אינן מופיעות, בחלקם התופעות קלות ובחלק תופעות הלוואי הללו משמעותיות יותר. לא ניתן לצפות מראש למי תופענה תופעות לוואי אלו. במרבית החולים, גם אם התופעות קיימות, הן חולפות לאחר מספר שבועות של טיפול. אנו מנסים להפחית תופעות לוואי אלו על ידי עליה הדרגתית במינון התרופה, מתן תרופה המורידה חום ומשככת כאב, כגון אקמול, אופטלגין, אדויל, נורופן, עם הזריקה ומספר שעות אחר כך ועל ידי המלצה להזרקה בלילה כך שתופעות הלוואי שהן בדרך כלל תוך שעות מהזריקה תעבורנה בשינה.פרט לתופעות הכללית , עלולות להיות תופעות לוואי במקום ההזרקה- אודם, כאב , נפיחות מקומית .ניתן להפחית תופעות אלו על ידי הזרקה נכונה ,הזרקת החומר בטמפרטורת החדר, אילחוש מקומי של העור וכדומה.
תחת טיפול באינטרפרון, יש לעקוב אחר תפקודי הכבד וספירת הדם באמצעות בדיקת דם מדי שלושה חודשים- תופעות לוואי נדירות.

ההזרקה מתבצעת תת- עורית, כשמדובר ברביף או בבטאפרון, ולתוך השריר באבונקס.
יש מקומות הזרקה ספציפיים בהם מזריקים , למשל בבטן, בעכוזים, וכל מטופל מקבל הדרכה לגבי אופן ההזרקה ומקומות ההזרקה, כאשר השאיפה היא שהמטופל יזריק לעצמו ולא יהיה תלוי באחרים.

במקרה וזה אינו מתאפשר, ניתן להדריך בן משפחה או לקבל הזריקה בקופת חולים.
לכל אחת מהתרופות , יש אחות מדריכה המסבירה ומלווה עד שהמטופל יודע להזריק.במרכזי טרשת נפוצה, ישנן אחיות של המרכז המדריכות ומלוות אף הן את המטופלים.
לרוב ,לפני התחלת טיפול אנו מבצעים בדיקת MRI בסיסית לשם השוואה בעתיד ( למשל לאחר שנה ) אחרי פעילות המחלה.

תשובה: מכיוון שמינונים גבוהים של אינטרפרון מעלים את הנטיה להפלות בחיות, מומלץ שלא להזריק את התרופה באם מתכוונים להרות.
לכן, עיקר הבעיה, כפי שאני רואה אותה, הוא העובדה שבעת נסיונותיך להרות לא תהיי מטופלת בתרופה , ולעיתים תקופה זו של טיפולים עשויה להתמשך.
אכן, לרוב במהלך ההריון מרגישים בטוב, שכן להריון יש בדרך כלל אפקט מגן במידה דומה לאפקט המגן של הזריקות.

תשובה: דכאון הוא בהחלט אחד מהסמפטומים השכיחים במחלה, ואנו מתייחסים אליו ושואלים לגבי מצב הרוח , כחלק בלתי נפרד מהבדיקה הנוירולוגית.
הדכאון אינו נובע רק מהקושי בהתמודדות עם מחלה כרונית המתחילה בגיל צעיר, הינה בלתי צפויה ועשויה לגרום להפרעה בתפקודים שונים, אלא הדכאון נובע גם מפגיעה של המחלה באזורים שונים במוח.אלמנט נוסף הראוי לציון הוא שלעיתים הטיפול באינטרפרון עלול לגרום או להגביר את הנטיה לדכאון.

לדעתי, מומלץ בהחלט על מתן טיפול נוגד דכאון לפי הצורך, ואכן חלק משמעותי מהחולים הנמצאים בטיפולי מקבלים טיפול זה.
התרופות השימושיות ביותר היום שייכות לקבוצת ה-SSRI, שפרוזק, רסיטל וסרוקסט נימנות עליהן. לתרופות אלו יש מיעוט תופעות לוואי, וניתן ליטול אותן לאורך זמן.

תשובה: כאשר מופיעה פגיעה קוגניטיבית בחולי טרשת נפוצה, היא מופיעה בדרך כלל בשלבים יותר מתקדמים של המחלה.
הפגיעה עשויה להתבטא למשל בהפרעות בזכרון ובריכוז.

תשובה: לגבי שאלתך,מבחינת המחלה, בחולה שמצבה הקליני טוב, אין העדפה ללידה בניתוח קיסרי על פני לידה רגילה.
באופן כללי, בנשים בריאות, רופאי הנשים, נוטים להמליץ על לידה רגילה, אך היום יש יותר נטיה ללכת לקראת היולדת ולהתחשב ברצונה.

במידה ומחליטים על לידה בניתוח קיסרי, יש להמנע מהרדמה ספינלית בחולות הטרשת הנפוצה.
הרדמה אפידורלית או כללית נחשבות בטוחות יחסית בחולות.

תשובה: מחלת הטרשת הנפוצה אינה מחלה תורשתית אך יש לה נטיה משפחתית.
דהיינו,מי שיש במשפחתו חולה במחלה, יש לו סיכון מוגבר לחלות במחלה, בהשוואה לכלל האוכלוסיה שאין במשפחתה חולים במחלה.
למרות שיש סיכון מוגבר לחלות בהשוואה לאנשים שאין במשפחתם חולה, עדיין הסיכון נמוך מאד!!
בנוסף, לא נמצא גן פגום בקרב החולים, ולכן אין גם אפשרות לאבחנה טרום לידתית.
לכן, יש לזכור כי למרות שהסיכון לחלות מוגבר במקצת בקרב בני משפחה של חולים, הוא עדיין נמוך.

תשובה: לחץ נפשי לבדו, עז ככל שיהיה , אינו מספיק לבדו כגורם למחלה.
הרי בחיינו ישנן הרבה סיבות ללחץ, וישנם אנשים רבים שהיו חשופים ללחץ קשה(שואה ואחרים), ורק מיעוטם מפתחים את מחלת הטרשת.
נעשו גם מחקרים בנושא, ולא ניתן היה להוכיח קשר בין מצבי דחק למחלה.
קשר אפשרי הוא, שאדם שיש לו נטיה לפתח את המחלה, המחלה יכולה להתבטא לראשונה בתקופה או אחרי תקופה של לחץ,
ואנשים שכבר מאובחנים כסובלים מהמחלה, תתכן החמרה במחלה בעיתות לחץ.

שאלה: אבחנה וודאית של המחלה מתבססת על הקליניקה של החולה ובדיקות עזר הכוללות את בדיקת נוזל השדרה, בדיקת הולכה עצבית( פוטנציאלים מעוררים) ובעיקר את בדיקת ה-MRI.
אם האבחנה וודאית, אין צורך בבדיקת MRI עוקבת בשלב זה.
אם האבחנה אינה וודאית, יש טעם לחזור על הבדיקה לאחר שלושה חודשים מקודמתה.