בלב המאפלייה

הפרשה התחילה כששימש יקירביץ' כמנהל המחלקה לניתוחי לב ב"איכילוב", בין השנים 1990-1996.
במהלך הקריירה שלו נהג יקירביץ' לקבל שוחד על מנת לנתח באופן פרטי בתוך המערכת הציבורית ואף סחט את חוליו ונהג ברשלנות, מעל במלאכתו שאמורה היתה להיות מעל הכל, ומעבר לכך, מעל בשבועת הרופא שלו, הגורסת כי הדבר החשוב ביותר ברפואה הוא: "לא לגרום נזק".

הוא נהג לנטוש ניתוחים באמצע עוד בטרם סיים לתפור או אפילו לסגור את בית החזה המדמם - ואף הגדיל לעשות והכריז על מוות של מנותחת (ועזב) בעודה בחיים ואף המשיכה לחיות מספר ימים לאחר האירוע.

יוסי פז, שהיה רופא באותה העת במחלקה דיווח על מעשיו של יקירביץ' באומרו כי: "הוא לא יכול להמשיך כשרופא נוהג בצורה כזו ולא ברור איך בכלל הגיע למשרה רמה שכזו".

המצב פגע בעיקר במשפחות החולים הנמצאות באופן טבעי במצוקה קשה ובחרדה מהסיטואציה בה יקיריהם נמצאים בסכנה, ובדיוק בזמן רגיש זה הגיע יקירביץ' כ"מלאך גואל" וניצל את הכוח והיוקרה שבמשרתו הרמה וביכולותיו הרפואיות שאינן מוטלות בספק.

היום נגרם נזק כבד ושבר מהותי מאוד במיתוס של "הרופא" בתרבות ובחברה הישראלית, מיתוס שעדיין חי ובועט למרות השקיפות ההולכת וגדלה למעשי הרופאים שכאמור- לא תמיד תואמים את הפנטזיה הזוהרת והאצילה.

היום כאמור - גזר בית המשפט על יקירביץ' שבע שנות מאסר באומרו כי "חומרת העונש חייבת לתאום את חומרת המעשים".

ובכך הגיעה לקיצה הזמני אחת מהפרשיות החמורות ביותר של רשלנות רפואית, מעילה בתפקיד, ומעל הכל - זלזול בוטה בחיי אדם ובמהות שמייצגת דמות הרופא, והגרוע מכל אולי היא התחושה שלא רק תאוות הממון היא זו שגררה אותו לביצוע מעשיו, אלא היהירות ותחושת ההתעלות ששאב ממעמדו ומתפקידו.

עורך הדין של יקירביץ' עו"ד שאול אלוני, אמר במעמד גזר הדין כי: "העונש כבד מדי, ומרשי בסך הכל מילא אחר הוראות הממונים עליו, טעויות קורות, וקרו, ויקרו".

בואו לדבר על זה בפורום משפט ורשלנות רפואית