פונדקאות בישראל - פרק ג'

כפי שהזכרנו בכתבות הקודמות, הסכם פונדקאות מעורר שורה של שאלות משפטיות ומוסריות. בארצות בהן הסדר הפונדקאות וותיק, כדוגמת ארה"ב ואנגליה, היו מקרים סבוכים בהם ביקשה האם הפונדקאית לחזור בה מן הסכמתה, ולמעשה ביקשה לקבל לעצמה את הילד שילדה, הגם שאינו ילדה הביולוגי.

לפיכך, טוב עשה המחוקק הישראלי, שהסדיר בחוק את הסוגייה הסבוכה הזו. נקודת המוצא בחוק היא, שבית המשפט לא יאשר לאם הנושאת לחזור בה מן ההסכם, אלא אם נוכח בית המשפט, לאחר קבלת תסקיר מפקיד סעד, כי חל שינוי בנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את חזרתה של האם הנושאת מן ההסכמה, ואין בכך כדי לפגוע בטובת הילד. במצב שכזה, קובע החוק, כי האם הנושאת תקבל מעמד של אם ואפוטרופסית לילד. חשוב להדגיש, כי בית המשפט רשאי, בנוסף, לקבוע הוראות בדבר מעמד ההורים המיועדים וזכויותיהם, משום היותם הוריו הביולוגים של הילד.

החוק לא מפרש מהו 'שינוי בנסיבות', שעשוי להביא את בית המשפט לאשר חזרת אם נושאת מן ההסכם, ולפיכך מאפשר שיקול דעת נרחב לבית המשפט במקרים המתאימים.

בהתאם להוראות החוק, צו הורות (המורה כי הילד הינו ילדם של ההורים המיועדים) או צו לעניין מעמד אם נושאת כאם ואפוטרופוס על הילד או צו לקביעת מעמד הילד, יירשם בפנקס שינוהל ע"י הרשם שימנה שר המשפטים. החוק למעשה לא קובע את פרטי המרשם, ועם חקיקתו התעורר סימן שאלה גדול האם לדוגמא בפנקס יירשמו פרטי האם הנושאת והאם הגנטית גם יחד (כאשר עסקינן בתרומת ביצית).

חרף רגישות תוכן הפנקס, רק כעבור מעל לשנתיים מיום חקיקת החוק, תוקנו תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (רישום בפנקס) התשנ"ח 1998, המסדירות את סוגיית הפנקס, והמורות על נהלי סודיות קפדניים ביותר לעניין הרישום בו ושמירתו. בהתאם לתקנות, הפנקס כולל, בין היתר, את המידע הבא: שם הילד לפי צו ההורות או הצו, שם הילד לפני הצו, תאריך ומקום לידה, מספר זהות הילד במרשם האוכלוסין, מין הילד, שם האם הנושאת, שם נעוריה, דתה, אזרחותה ומספר זהותה, שמות ההורים המיועדים, שמות נעוריהם ושמות קודמים, דתם, אזרחותם ומספרי זהותם, הוראות שנקבעו בדבר מעמד הילד ויחסיו עם הוריו ועם האם הנושאת, ההורים המיועדים או אחד מהם, בית המשפט שנתן את הצו, מספר התיק ומועד מתן הצו.

מכאן, שבמצב בו ברחם האם הנושאת, עובר, שאינו מביצית האם המיועדת, אלא מתורמת, מידע זה לא יופיע בפנקס ויישאר בידיעת ההורים המיועדים בלבד, ולילד לא תהיה כל אפשרות לגלות זאת. זה המקום להדגיש, כי המחוקק לא אסר על מסירת פרטי האם הנושאת לילד או למעגל הקרובים, ורק כאשר מידע זה יוסתר מן הילד, תעמוד לו הזכות לעיון בפנקס.

המחוקק קובע רשימה סגורה של בעלי רשות לעיון בפנקס בהתאם לסעיף 30 לחוק האימוץ דהיינו: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, רושם נישואין או מי שהסמיך לכך למילוי תפקידו, פקיד סעד ראשי, בעל עניין משמלאו לו 18 שנה. העיון אינו מותנה בהסכמת האם הפונדקאית, אך דעתה יכול שתבוא לידי ביטוי באמצעות תסקיר פקידת סעד והפעלת שיקול דעת שיפוטי.

כשנתיים לאחר חקיקת החוק לנשיאת עוברים בכנסת, ביום 19.2.98, נולדו תאומים בלידה ראשונה של אם פונדקאית בישראל. לידה זו לוותה ברעש תקשורתי ובעירוב בית המשפט, דווקא מכיוון בלתי צפוי. בתובענה, שהובאה לפני השופט יהושוע גייפמן, בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, ההורים המיועדים והאם הנושאת ביקשו להתיר לפרסום את זהותם של ההורים המיועדים והתאומים. ההורים ביקשו להביא את סיפורם וחוויותיהם בסרט טלוויזיה בהפקת מיכה לימור, מבעליה של חברת תקשורת, שהצטרפה אף היא לתובענה.

בית המשפט בחן את הזכות לפרטיות של הקטינים, מול זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות, וקבע, כי הגנת בית המשפט על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת מוגבלת, כאשר מוטלת על הכף הגנה על עניינים של קטינים בני יומם, שזה עתה נולדו בלידה פונדקאית. בית המשפט קבע, כי הפרסום המבוקש, הוא בעל דרגה גבוהה של אינטימיות, וכי העניין הציבורי יכול לבוא על סיפוקו גם ללא פרסום שמות ההורים המיועדים וזיהוי התאומים.

בית המשפט בחן גם את זכות התאומים הקטינים לפרטיות מול זכותם של ההורים המיועדים לפרסום, וקבע כי השניים לא עולים בקנה אחד, ולפיכך אין להתיר את הפרסום. בית המשפט עמד על ההבחנה הדקה בין גילוי, שהינו מותר עפ"י החוק, שכן אינו כולל העברת מידע באמצעי התקשורת, ופירסום, שהינו אסור כאמור.

אין חולק, כי כאשר קיימת הטכנולוגיה, על המחוקק לעשות הכל כדי להצעיד קדימה את החברה ולבנות את הכלים המשפטיים ליישום הטכנולוגיה לטובת הציבור. חוק ההסכמים לנשיאת עוברים אכן מצליח לספק את הכלים המשפטיים לזוג, אשר לא יכול בכוחות עצמו להביא ילד עולם, וזקוק לרחמה של אישה אחרת, שתישא במשך 9 חודשים עובר ממטען גנטי לא לה, ונותר רק לקוות, שהכנסת תשכיל בכל זאת לעשות מקצה שיפורים לעניין זהות האם הנושאת ומצבה האישי, וזאת הן לטובת האם הנושאת והן לטובת ההורים המיועדים.

לחלק ב' של הכתבה

בואו לדבר על הנושא ולקבל תשובות בפורום פונדקאות בדוקטורס