כשהלבלב מעכל את עצמו

(27)
לדרג

ברוב המקרים, דלקת חריפה של הלבלב תחלוף תוך זמן קצר, בעזרת טיפול תומך. במקרים בהם הדלקת נרחבת, הפגיעה בלבלב מסוכנת - עד כדי סכנת חיים. מדריך מקיף

מאת: ד"ר ארוין סנטו

הלבלב (Pancreas) - הינו בלוטה בעלת תפקיד חשוב מאד, בתהליך העיכול ובוויסות משק הסוכר בגוף. בלבלב יש קבוצות תאים שונות, חלקם מפרישים אנזימי עיכול, המסייעים לפירוק המזון - כגון עמילאז (מפרק עמילן) טריפסין (מפרק חלבון) וליפאז (מפרק שומנים).

חלקם מפרישים הורמונים האחראים לעלייה של ערכי הסוכר בדם (גלוקגון) או לירידה של ערכי הסוכר בדם (אינסולין).

מה מתרחש בגוף, בשעה שיש דלקת בלבלב?

כאשר מתפתחת דלקת של הלבלב (Pancreatitis), נגרם הרס של תאים בלבלב, הנובע מהפרעה לזרימת נוזל הלבלב בדרך הטבעית; ואנזימי העיכול עוברים שפעול בתוך רקמת הלבלב, לפני שהם מופרשים למעי הדק ולמעשה מתחילים לעכל את הלבלב עצמו.

לרוב, דלקת לבלב היא דלקת כימית - ולא דלקת המתפתחת מזיהום כגון על רקע ויראלי.

התפתחות דלקת של הלבלב יכולה להיגרם מסיבות שונות. ברוב המקרים, המחלה מתפתחת במהירות - כדלקת חריפה של הלבלב (Pancreatitis Acute). אצל מרבית החולים, תחת טיפול שמרני-תומך, תחלוף הדלקת בתוך מספר ימים - שבועות.

בשכיחות נמוכה, יהיו מקרים בהם דלקת אקוטית פוגעת באופן קשה בלבלב - וגורמת לסיבוכים העלולים להגיע עד כדי סיכון חיים, כמו במקרה של הזמר אדם, שלשמחתנו כבר התאושש.

כאשר הלבלב נפגע בעקבות דלקת חריפה שהסתבכה, או בעיה מבנית בלבלב - הדלקת יכולה להפוך לכרונית ופרוגרסיבית; ועם הזמן, הדלקת תגרום להרס של עוד ועוד תאי לבלב.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי הלבלב הוא איבר בעל כושר ספיגה גדול - וכדי שתפקודו ייפגע בצורה משמעותית, הפגיעה בו צריכה להיות בהיקף של לפחות 80%.


אחת הסיבות העיקריות לדלקת כרונית של הלבלב היא צריכת אלכוהול. צילום: שאטרסטוק

אחת הסיבות העיקריות לדלקת כרונית של הלבלב היא צריכת אלכוהול. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים המרכזיים לדלקת חריפה של הלבלב?

הגורמים לדלקת חריפה מגוונים - ומשתנים בין הארצות. לדוגמה: באירופה, הגורם הראשון הינו שתיית אלכוהול מרובה. בישראל, צריכת אלכוהול אמנם נמצאת בעלייה - אך זהו הגורם השני בשכיחותו.

בישראל, הגורם השכיח ביותר להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב הוא: אבנים בדרכי מרה.

מתי חייבים להוציא את אבני המרה, כדי למנוע דלקת בלבלב?

חשוב מאד להדגיש כי אם האבנים "שקטות" - כלומר: אינן גורמות כאבים והתגלו באקראי, אין צורך לטפל. עם זאת, במקרה שמופיעים תסמינים (התסמין העיקרי: כאב חד) - חייבים לעבור ניתוח, להוצאת האבנים.

במקרים בהם האבנים "תסמיניות" - אם לא יוצאו האבנים מדרכי המרה, החולה יימצא בסיכון לפתח דלקת של הלבלב, שיכולה להיות קשה מאד. אבני המרה עלולות לחסום את מוצא צינור הלבלב - ולסכן את חיי החולה!

ומה בנוגע לאלכוהול?

כאמור, הגורם השני בשכיחותו בישראל - צריכה מוגברת של אלכוהול: הכוונה היא למי שצורך אלכוהול באופן קבוע, יותר מ- 5 משקאות (מעל 50 גר' אלכוהול) ביום. הסיבה לכך: אלכוהול פוגע בתאי הלבלב, בדומה לכל חומר אחר, הנחשב רעיל.

יצוין כי אדם יכול לחוות התקף דלקת חריפה, בעקבות אכילה של ארוחה אחת גדולה, הכוללת הרבה שומן, בליווי הרבה אלכוהול. ההסבר לכך: השילוב של האבסת הגוף והעמסה בשומן ואלכוהול - יכביד על הלבלב; וכתוצאה מכך, עלולה להתפתח דלקת חריפה של הלבלב, באופן חד-פעמי.

האם קיימות סיבות נוספות - להתפתחות דלקת בלבלב?

סיבה שכיחה נוספת: רמות גבוהות במיוחד של שומנים בדם, בעיקר טריגליצרידים - למעלה מ-500-1,000 מ"ג/ד"ל.

סיבות פחות שכיחות:

בעיות מטבוליות - למשל: רמות גבוהות של סידן בדם.

מחלות גנטיות - השכיחה ביותר: סיסטיק פיברוזיס.

סיבות מולדות הקשורות במבנה הלבלב, כגון: שינוי אנטומי מולד בצינור הלבלב (פגם מולד המופיע בכ-5%-10% מהאוכלוסייה), אשר מתבטא בכך שפתח צינור הלבלב ממוקם במקום שונה - ולכן הניקוז שלו שונה. לעיתים, שינוי מבני זה יכול להוות סיבה לדלקת חוזרת של הלבלב.

תרופות - בשכיחות נמוכה, ישנן תרופות אשר עלולות לגרום לדלקת של הלבלב (למשל: אימורן - תרופה מדכאת מערכת חיסון, הניתנת פעמים רבות לחולים במחלות מעי דלקתיות, כגון: מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית).

בשכיחות נמוכה, מחלות ויראליות (טיפוסי: וירוס החזרת).

יצוין כי אצל כ-10%-15% מהחולים שסובלים מדלקת חריפה של הלבלב, הסיבה איננה ידועה. לכן, המחלה מוגדרת כפנקראטיטיס אידיופטית (כלומר: דלקת של הלבלב, על רקע לא מוסבר).

מהם הגורמים לדלקת כרונית של הלבלב?

צריכה מוגברת של אלכוהול - אחת הסיבות העיקריות לדלקת כרונית של הלבלב היא צריכת אלכוהול, ברמה הנחשבת כהתמכרות לאלכוהול.

מחלת סיסטיק פיברוזיס.

נזק מצטבר של התקפים חוזרים ונשנים של דלקת חריפה של הלבלב - עלול להוביל להצטלקות ברקמת הלבלב ובצינור הלבלב; וכתוצאה מכך, לתהליך דלקתי כרוני.

דלקת אוטואימונית של הלבלב - סוג של דלקת לבלב בלתי נפוצה, שיכולה להיות גם אקוטית וגם כרונית. המאפיין שלה: במקרים מסוימים, הדלקת מחקה גידול סרטני של הלבלב (הן מבחינת התסמינים; והן מבחינת המראה המתקבל בבדיקות הדמיה: יש מקרים בהם רואים גוש - אבל לא מדובר בגידול סרטני, אלא בגוש דלקתי, אוטואימוני). האבחון במקרים אלה חשוב מאד, על מנת למנוע ניתוחים וטיפולים מיותרים.

מהם התסמינים האופייניים לדלקת של הלבלב?

בדלקת חריפה של הלבלב: כאבי בטן חדים - הכאב מופיע בדרך כלל ברום הבטן ומקרין לצדי הבטן ולגב. כאב בעוצמה גבוהה מלווה אצל חלק מהחולים גם בבחילה ובהקאות.

התסמין האופייני לדלקת כרונית של הלבלב: כאב כרוני, המצריך פעמים רבות טיפול במשככי כאבים נרקוטיים, עד כדי כך שהחולים מפתחים התמכרות. מאידך דלקת כרונית יכולה להיות נטולת סימפטומים כאשר הביטוי הראשון סימנים של אי ספיקת לבלב סוכרת, שלשול, ירידה במשקל.

איזה סיבוכים מאפיינים דלקת של הלבלב?

אי ספיקה של הלבלב - דלקת כרונית של הלבלב הינה פרוגרסיבית; ככל שהלבלב הולך ונהרס (כאמור, לפחות 80% ממנו) - תפקוד הלבלב ילך ויפחת, עד לאי ספיקה, המתבטאת בפגיעה בייצור והפרשת אנזימי העיכול, שתפקידם לפרק פחמימות, שומנים וחלבונים.

סוכרת זמנית או קבועה - כאשר התהליך הדלקתי בדרגה קשה, עלולים להיפגע גם תאי הלבלב, המפרישים את הורמון האינסולין (תאי בטא), שתפקידו לווסת את רמות הסוכר בגוף. אם הדלקת חריפה וחולפת, החולה עלול לפתח סוכרת זמנית. אם ההרס של תאי הבטא נרחב, מחלת הסוכרת תהיה קבועה - והחולה יזדקק לטיפול תרופתי בתחליפי אינסולין.

פסאודוציסטה - כיס נוזלי המכיל תאי דלקת ואנזימי לבלב.

אבצס - כיס מוגלה שמתפתח כתוצאה מזיהום משני בחיידקים.

נמק - בחלק מהלבלב.
אחד התסמינים האופיינים הוא כאב בטן חד ברום הבטן. צילום: שאטרסטוק

אחד התסמינים האופיינים הוא כאב בטן חד ברום הבטן. צילום: שאטרסטוק

מה כולל האבחון של דלקת הלבלב?

בדיקות מעבדה - בדלקת חריפה של הלבלב, נראה עלייה של יותר מפי 2, ברמות אנזימי העיכול שמייצר הלבלב - בעיקר של האנזימים עמילאז (מפרק סוכרים) וליפאז (מפרק שומנים). תיתכן גם עלייה ברמות הסוכר בדם. כמו כן, נראה עלייה במדדים אופייניים למצב דלקתי: ספירת דם; שקיעת דם ומדד CRP.

בחלק מהמקרים, בהם יש דלקת כרונית של הלבלב - כבר אין עדות בבדיקות הדם לעלייה באנזימי הלבלב, מאחר שהוא נמצא במצב של פגיעה מתקדמת מאד.

בדיקות הדמיה - אולטרסאונד, CT בטן - שיגלה סימני דלקת, כדוגמת לבלב מוגדל ובצקתי. כמו כן, במצב מתקדם של דלקת הלבלב - עלולים להתפתח סיבוכים הנראים בבדיקת CT, כגון: ציסטה, אבצס ונמק.

מהו הטיפול בדלקת של הלבלב?

הטיפול בדלקת חריפה של הלבלב כולל בשלב ראשון טיפול תומך בלבלב - על מנת לאפשר ללבלב לנוח; ולא לגרות אותו להפריש אנזימי עיכול. לכן, יש להימנע מתזונה דרך הפה. הטיפול התומך כולל צום ומתן נוזלים ואנטיביוטיקה, דרך עירוי לווריד.

לאחר שהדלקת חולפת, בשבועות הראשונים התזונה תהיה דלת-שומן, בהתאם לתפריט הנקבע על ידי דיאטנית, מאחר ששומן מהווה גורם המגרה את הלבלב להפריש אנזימי עיכול. בשלב זה, יכולת הלבלב לפרק שומנים פגועה.

התקף קל של דלקת אקוטית נמשך מספר ימים; התקף בינוני נמשך מספר שבועות; התקף קשה - כפי שעבר הזמר אדם - נמשך שבועות עד חודשים. בדרך כלל, הכאב החד חולף בתוך מספר ימים. יש לציין כי התקף קשה נחשב פחות שכיח.

ניקוז - אם התפתח אבצס או ציסטה, יבוצע ניקוז כיס הנוזל או כיס המוגלה לרוב בעזרת אולטרסאונד אנדוסקופי.

הוצאת אבני המרה - כאשר הסיבה לדלקת החריפה היא אבני מרה בצינור הלבלב, יבוצע ניתוח לכריתת כיס המרה.

כריתה חלקית של הלבלב - במקרה של נמק, אם הנמק מזדהם ולא מגיב לטיפול אנטיביוטי, אין מנוס מלבצע כריתה חלקית של הלבלב. מקרים אלה נדירים.

הטיפול בדלקת כרונית של הלבלב תלוי בסיבה להתפתחות הדלקת. למשל: כאשר הסיבה היא צריכה מוגברת של אלכוהול, יש להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול, על מנת להאט או לעצור את תהליך הרס הלבלב; אם החולה סובל מסיבוך של סוכרת, הוא יקבל טיפול בהתאם; ואם קיימת הפרעה בייצור אנזימי העיכול, יקבל החולה אנזימים תחליפיים.

לסיכום: דלקת חריפה של הלבלב הינה מצב שכיח יחסית. בדרך כלל, הדלקת מתפתחת בגלל אבני מרה או צריכה מוגברת של אלכוהול. ברוב המקרים, עם טיפול תומך - הדלקת תחלוף בתוך מספר ימים, ללא סיבוכים והטיפול יפיג את הכאבים העזים.
במקרים בהם הסיבה להתפתחות הדלקת היא צריכת אלכוהול - חובה להפסיק לשתות אלכוהול, על מנת שהדלקת החריפה לא תהפוך לכרונית. כאשר דלקת הלבלב כרונית, זהו מצב פרוגרסיבי של הרס תאי הלבלב וצינור הלבלב.
לכן, על מנת להאט או לעצור את התקדמות הפגיעה בלבלב ולהימנע ממצב של אי ספיקת לבלב, יש לטפל בגורם לדלקת הכרונית (בדרך כלל, הפסקת שתיית אלכוהול). כאשר הפגיעה בלבלב גורמת להתפתחות סוכרת, החולה יטופל באינסולין. אם הפגיעה הינה בייצור אנזימי עיכול, יקבל החולה טיפול באנזימים.

ד"ר ארוין סנטו הוא מומחה בגסטרואנטרולוגיה ורפואה פנימית, מנהל היחידה לאנדוסקופיה פולשנית במכון הגסטרואנטרולוגי, בבית החולים איכילוב (המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום