פגיעות כתף: כיצד לאבחן ולטפל?

(0)
לדרג

כאבי כתפיים נחשבים בעיה שכיחה בכל גיל. בשנים האחרונות, חלה התפתחות משמעותית בתחום רפואת הכתף - ויש פתרונות חדשים ויעילים לבעיות כתפיים. מדריך שימושי

מאת: פרופ' משנה קליני נחום רוזנברג

ההכרה בצורך בטיפול יעיל במחלות כתפיים גברה עם השנים, עקב מורת הרוח של מטופלים ומטפלים - סביב חוסר תפקוד יעיל של הכתף. תפקיד לקוי של הכתף מוביל לפגיעה באיכות החיים וביכולת לבצע פעילויות מקצועיות, הדורשות שימוש מאומץ בגף העליון, בהן ישנה מעורבות של שרירים בחגורת הכתף.

כיצד פועל המנגנון שאחראי על תנועת הכתף?

תנועת הכתף מתאפשרת באמצעות שלושה מפרקים: בין עצם השכם וראש עצם הזרוע; בין עצם השכם ועצם הבריח; ובין עצם הבריח ועצם החזה. גורם נוסף המשתתף בתנועה: עצם השכם, שמחליקה על גבי בית החזה.

מערכת מורכבת זו כוללת משטחים מפרקיים, גידים ורצועות - ומאפשרת טווח תנועות רחב ביותר, בין כל המפרקים הגדולים בגוף ושימוש יעיל בחלק הגוף העליון.

פציעות ובעיות כתפיים שכיחות במיוחד בקרב העוסקים בספורט. צילום: שאטרסטוק
פציעות ובעיות כתפיים שכיחות במיוחד בקרב העוסקים בספורט. צילום: שאטרסטוק

האם ישנם אנשים שמועדים יותר לפגיעה באזור הכתף ומצויים בקבוצת סיכון?

פציעות ובעיות כתפיים שכיחות במיוחד בקרב העוסקים בספורט, שתחום עיסוקם כולל תנועות חוזרות וחזקות של הזרוע מעל הראש: שחיינים, שחקני כדורסל, כדורעף, כדוריד, טניס ואנשים פעילים בחדר כושר.

קבוצה נוספת: בעלי מקצוע שעבודתם כרוכה במאמץ בידיים מורמות: צבעים, סבלים או סדרני סחורה על מדפים גבוהים.

כמובן, גם הגיל עושה את שלו: עם השנים, צצות בעיות כתפיים אצל לא מעט מבוגרים, גם כאלה שהשגרה היומיומית שלהם אינה כרוכה במאמץ מיוחד באזור זה.

איך מגיעים לאבחנה מדויקת, במקרה של כאבים באזור הכתף?

אבחנה מדויקת של מקור הכאב היא בעלת חשיבות מכרעת, בכל הקשור לבחירת גישה טיפולית יעילה. ברוב המקרים, ניתן להגיע לאבחנה מדויקת כבר עם השלמת הבדיקה הקלינית של הנבדק.

במקרים שהתמונה הקלינית איננה חד משמעית, ניתן לחדד את האבחנה באמצעי דימות, כמו אולטרסאונד, CT או MRI - לעתים עם הזרקת חומר הרדמה מקומי, באזורים חשודים לפתולוגיה מכנית או דלקתית. כך, ניתן להגיע לאבחנה מדויקת - ולמקם את התהליך הפתולוגי.

מהם הטיפולים המוצעים כיום לסובלים מכאבים ומחלות כתף?

התנאי ההכרחי לטיפול יעיל במחלות כתף הוא אבחנה מדויקת של הגורם לכאבים או להפרעה אחרת בכתף.

בחלק גדול מהבעיות הקשורות לאזור הכתף, הטיפול הראשוני הוא פיזיותרפיה בתוספת הזרקות מקומיות של סטרואידים. במקרים אלה, שיתוף הפעולה ותקשורת טובה בין האורתופד לצוות הפיזיותרפי חשובים מאוד, להצלחת הטיפול.

במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו מספיק, התערבות ניתוחית תהיה הכרחית, כדי לשמר או להחזיר את התפקוד התקין של הכתף. כאשר הטיפול הניתוחי מכוון רק לגורם הפתולוגי עצמו, הוא בדרך כלל יעיל ומוצלח.

במקרים רבים, השיטות הניתוחיות החדשות לטיפול בפגיעות כתף - נסמכות על גישה ארתרוסקופית (זעיר-פולשנית). בניתוח כזה, הגישה למפרק הכתף נעשית דרך 2-4 פתחים קטנים בעור, דרכם מחדיר המנתח מצלמה זעירה ומכשור מיוחד למפרק הכתף.

התמונה משדה הניתוח מוצגת על מסך חיצוני - ומאפשרת למנתח לפעול באופן מקומי באזור הפגוע, תוך ביצוע הפעולות הנדרשות.

אחרי הניתוח, נודעת חשיבות מכרעת לטיפול הפיזיותרפי, שמשלים את הפעולה הכירורגית. טיפול מתאים, המלווה בשיתוף פעולה מלא של המטופל, הוא תנאי הכרחי להבראתו המוצלחת.

איזה סוגי פגיעות כתף מוכרים לרפואה?

הפגיעה יכולה להופיע בכל אחד מהמבנים האנטומיים של הכתף. פגיעה כזו יכולה להיות תוצאה של תהליכים דלקתיים וניווניים המלווים מחלות שונות, או מפגמים מכניים מקומיים. הגורמים הנפוצים ביותר לכאבים בכתף: פגיעה בגידי השרוול המסתובב, חוסר יציבות הכתף והתפתחות הניוון בסחוס המפרקי.

כל אחד מגורמי הפגיעה שלהלן, מאופיין בסימפטומים ייחודיים ומטופל בגישה שונה, לפי ההכרה וההבנה של הפתולוגיה הבסיסית של כל אחד מהם.

דלקות במפרקים

הסימפטומים: כאב מקומי, שמחמיר במהלך פעילות; לעתים, נפיחות; כאבים בשינה.

גורמים: דלקות במפרקי הכתפיים עשויות לנבוע מסיבות שונות, כמו: מחלות ניווניות; חבלה; עומס ושימוש יתר במפרק, המתחילים תהליך דלקתי.

דלקות במפרקים עשויות לפגוע במפרק הראשי של הכתף (בין ראש עצם הזרוע ועצם השכם) או במפרקים נוספים, המאפשרים תנועה בכתף. פעמים רבות, דלקות הן גם מקור לכאב גדול מאוד.

טיפולים אפשריים: זריקות סטרואידים, ניתוחים ופיזיותרפיה.

פריקה של הכתף

סימפטומים: כאשר ראש הזרוע יוצא ממקומו ושב אליו בחזרה, תלווה הפריקה בכאבים עזים, אך לא יידרש טיפול מיוחד.

כאשר ראש הזרוע יוצא מהמקום ואינו חוזר, נדרשת לפעמים עזרה ידנית של אורתופד מיומן; ולעתים אף התערבות ניתוחית. במקרה כזה, לאבחנה יש חשיבות מכרעת; וכאשר האבחנה איננה מדויקת, הטיפול אינו אפקטיבי.

גורמים: פריקת כתף יכולה לנבוע משתי סיבות:

גמישות יתר מולדת - הרצועות אינן מספיק קשיחות ואינן מצליחות לייצב את הכתף. במקרה הזה, נדרש טיפול פיזיותרפי, שמטרתו חיזוק השרירים וייצוב הרצועות.

חבלה - קריעת חלק מהרצועות או מהסחוס שמייצב את הכתף, בעקבות גורם חיצוני.

טיפולים אפשריים: במקרה של קריעת רצועות או סחוס, הפתרון הוא ניתוח בגישה ארתרוסקופית. הניתוח מאפשר להחזיר את הכתף למצב תקין, עד כדי חזרה לפעילות ספורטיבית ואפילו לספורט תחרותי.

תסמונת התנגשות הכתף (פגיעות ניווניות בגידים) - Subacromial Impingement

סימפטומים: כאבים, לעיתים חזקים מאד, המצריכים טיפול ללא דיחוי.

גורמים: תסמונת התנגשות הכתף יכולה לנבוע מדלקת בגיד, כתוצאה מהסתיידות מקומית, תהליך דלקתי כללי בגוף, קרע בגיד או פעילות יתר. האבחנה מתבצעת ע"י צילום רנטגן של העצמות ובדיקות אולטרסאונד או MRI של הגידים.

טיפולים אפשריים: בדרך כלל, זריקות קורטיזון מקומיות יינתנו כעזרה ראשונה ויעילה לטווח קצר, המסייעת לעבור את ההתקף החזק של הכאבים. אם הכאבים חוזרים, עוברים לפתרונות ניתוחיים ארתרוסקופיים, בהתאם לבעיה (טיפול בהסתיידות/ דלקת או תפירת הגיד הקרוע).

כתף קפואה

התופעה אופיינית למפרק הראשי של הכתף (מפרק בין ראש עצם הזרוע ועצם השכמה), הבנוי בצורת כדור ושקע ומוקף ברצועת רקמת חיבור. רקמה זו, המכונה "קפסולה" (קופסית הכתף), היא בעלת תפקיד מרכזי בתנועה.

סימפטומים: כאב, הגבלה בתנועה ונוקשות בכתף. הגמישות של הקופסית שעוטפת את המפרק הראשי אובדת. המפרק הופך לקשיח, מאבד את הגמישות - וכתוצאה מכך מגביל את התנועה. תוך כדי התהליך, משתחררים באזור גם גורמי דלקת שונים, שמעצימים את הכאבים.

גורמים: כתף קפואה מופיעה פעמים רבות כתוצאה מסוכרת, לאחר חבלה בכתף, אירוע מוחי ועוד.
הכתף הקפואה מתפתחת בשלושה שלבים ידועים ומוגדרים:

הקפאה - שלב שנמשך 3-6 חודשים ובו מופיעים כאבים חזקים למדי. הגבלת התנועה קלה יחסית ונבנית בהדרגתיות.

קיפאון - גם שלב זה מתפרש על פני 3-6 חודשים. הכאבים הולכים ופוחתים בצורה משמעותית, אבל אינם נעלמים כליל. ההגבלה של התנועה, לעומת זאת, הולכת ומחריפה - עד שכמעט אין תנועה בכתף.

הפשרה - שלב זה נמשך 6-12 חודשים. הכאבים והגבלת התנועה מתחילים להיעלם מעצמם.

טיפולים אפשריים: מכל האמור לעיל עולה כי ההחלמה מכתף קפואה מתרחשת מעצמה, ללא התערבות רפואית, אך היא עלולה להימשך עד שנתיים.

הטיפול מותאם לדרישת החולה ולאורח חייו. אדם שאיננו משתמש ביד לפעילות יום יומית ויכול להסתפק בטווח תנועה מוגבל - יעבור את שלבי המחלה עם משככי כאבים בלבד, כולל זריקות סטרואידים.

לחולה שנזקק לטווח תנועות מלא, יש אפשרות "לקרוע" בכוח את ההידבקויות של הקופסית, על ידי פעולה מבוקרת, שנעשית תחת הרדמה, או על ידי חיתוך הקופסית בתהליך ניתוחי ארתרוסקופי.

הן במקרים של החלמה ספונטנית והן כאשר מחליטים על התערבות ניתוחית, חשוב לבצע תרגילי פיזיותרפיה מתאימים, על מנת לשמור על התנועה.

שינויים ניווניים במפרק הכתף (אוסטאוארטריטיס)

לעתים, מתרחשת אצל אנשים מעל גיל 60 פגיעה בסחוס המפרקי בראש עצם הזרוע ובגלנואיד. הדבר יכול להתרחש גם בקרב אנשים צעירים יותר, עם מחלת מפרקים דלקתית. הרס הסחוס גורם לכאבים בכתף, עם הגבלה בתנועות וסבל רב. במצב זה, ניתן לטפל בהצלחה על ידי החלפה שלמה או חלקית של מפרק הכתף.

בטיפול זה, החלק ההרוס מהמפרק מוסר בניתוח - ובמקומו מושתל מפרק מלאכותי. השיקום הצפוי לאחר ניתוח מסוג זה אורך מספר חודשים, במהלכם יופיע שיפור הדרגתי עד להעלמות מלאה של הכאבים בכתף.

מידת החזרה של טווחי התנועות, אחרי החלפת מפרק הכתף תלויה אף היא בהתמדה בטיפול הפיזיותרפי, אך לא תמיד תושג חזרה מלאה.

בחלק גדול מבעיות בכתף, הטיפול הראשוני הוא פיזיותרפיה. צילום: שאטרסטוק
בחלק גדול מבעיות בכתף, הטיפול הראשוני הוא פיזיותרפיה. צילום: שאטרסטוק

האם כל כאב בכתף מצריך פנייה לאבחון רפואי?

חשוב מאוד לזכור שכאבים באזור הכתף יכולים לנבוע לא רק מפגיעה במבנים האנטומיים שקשורים לתנועת הכתף, אלא גם מתהליכים פתולוגיים באיברי הגוף הפנימיים - ריאות, לבלב ודרכי מרה; או מבעיה בלב. לכן, כאשר יש כאב באזור הכתף, יש לבדוק את מקורו - בעיקר בגיל מבוגר, או כאשר קיימים ברקע גורמי סיכון, המתאימים למחלות אלה.

לסיכום: מפרק הכתף הוא המורכב שבמפרקי הגוף שלנו. לכן, כמו בכל מקרה של תקלה במכלול מורכב ומסובך - אבחנה נכונה היא הדבר החשוב ביותר והמפתח לפתרון הבעיה. כדי לקבל אבחון נכון ומענה לבעיות המגוונות שעלולות לאפיין אזור זה, דרוש אורתופד מיומן, שמכיר את המפרק המיוחד של הכתף והוא בעל ניסיון בטיפול בו. כיום, ניתן לטפל ביעילות בכאבים בכתפיים, בזכות מנתחים בעלי התמחות ייחודית בניתוחים מסוג זה והבנה עמוקה של התהליכים הפתולוגיים המעורבים בפגיעות אלה. כדי להבטיח את הצלחת הטיפול, יש לבחור את המטפלים הפיזיותרפיסטים המתאימים, שיקפידו על טיפול ראשוני טוב או שיקום נכון לאחר ניתוח. טיפול מקצועי עושה שימוש בשיטות טיפול חדשניות, המכוונות במדויק לגורם הפגיעה ומיקומו.

פרופ' משנה קליני נחום רוזנברג הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום