ניוון מקולרי: מומלץ להיבדק בהקדם

(0)
לדרג

ניוון מרכז הראייה הינו מחלה נפוצה, ללא סימפטומים בשלבים מוקדמים. מעל גיל 50, מעשנים ואינכם מקפידים על תזונה? אתם בסיכון מוגבר. כדאי לפקוח עין - ולהיבדק

מאת: ד"ר אבי כהן

ניוון מקולרי (ניוון מרכז הראייה ברשתית העין) - הינו מחלה נפוצה, המופיעה אצל אנשים רבים בגיל השלישי, כבר החל מגיל 50-60. ניוון מקולרי הוא תוצר של הצטברות חומרי פסולת שונים: עם השנים, העין פחות מסוגלת לסלק בעצמה את חומרי הפסולת, הפוגעים בתאי הרשתית וקולטני האור שבמרכז הרשתית . כך נוצר נזק במרכז שדה הראיה.

מהם שלבי מחלת הניוון המקולרי?

בשלבים הראשונים, המחלה כלל אינה מורגשת, אינה מלווה בסימפטומים, כאבים או פגיעה בראייה. לכן, בשלבים אלה, המחלה קרויה ניוון מקולרי יבש א-סימפטומטי. ניתן לאבחן את המחלה כבר בשלב זה, אך לרוב, אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד, אחרי מצב מרכז הרשתית.

בשלב הבא, המחלה מתקדמת - ומופיעים בה סימפטומים שונים; ובראשם פגיעה במרכז הראייה (בעוד בשולי הרשתית, ממשיכים לראות כרגיל). בשלב זה, המחלה קרויה ניוון מקולרי יבש סימפטומטי - ואז נדרשים טיפול ומעקב קבועים.

בשלב הסימפטומטי, המחלה מידרדרת בהדרגה לאורך השנים. ככל שהמחלה מתקדמת יותר, כך היא פוגמת בחדות הראייה - ובמקרים קשים אף גורמת להיווצרות כתמים שחורים במרכז הרשתית ולעיוורון.

למעשה, מרבית המקרים של עיוורון או לקות ראייה כבדה בגיל השלישי - הינם תוצאה של מחלת ניוון מקולרי, שלא התגלתה וטופלה במועד.

בשלבים המתקדמים, בכ-10% מהמקרים, הניוון היבש עלול להפוך לניוון רטוב. במקרים אלה, ההידרדרות מהירה - וללא טיפול מתאים ומידי, המחלה גורמת כמעט בוודאות ללקות ראייה כבדה ולעיוורון.

ניוון מקולרי כפי שנראה בצילום קרקעית העין. צילום: שאטרסטוק
ניוון מקולרי כפי שנראה בצילום קרקעית העין. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים להופעת ניוון מקולרי?

כאמור, ניוון מקולרי היא מחלה המאפיינת את הגיל השלישי ומהווה תוצר של תהליכי ההתנוונות הטבעיים של הגוף. לכן, התקדמות הגיל היא גורם הסיכון העיקרי.

עם זאת, יחד עם הגיל - ישנם גורמי סיכון נוספים - ובראשם עישון (בכל היקף!) וכן נטייה משפחתית להתפתחות המחלה ותזונה שחסרים בה ויטמינים אנטי אוקסידנטיים (בעיקר C ו-E).

מהם הגורמים להופעת ניוון מקולרי רטוב?

פרט לגורמי הסיכון שהוזכרו לעיל, ניוון מקולרי רטוב מתאר מחלה במסגרתה כלי הדם המצויים באופן טבעי מתחת לרשתית מתחילים לצמוח בצורה פתולוגית - לתוך הרשתית.

במצב כזה, כלי הדם הללו דולפים ומדממים - אל תוך שכבות הרשתית, יוצרים בה בצקת ופוגעים בתאי הראייה המרכיבים את הרשתית. כאמור, הירידה בחדות הראייה בניוון מקולרי רטוב - היא ירידה מהירה ומידית. כך, ללא טיפול מידי - עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לראייה.

מהם התסמינים של ניוון מקולרי? כיצד המחלה מאובחנת?

מאחר שבשלבים ההתחלתיים של המחלה, אין שום תסמינים והמטופל אינו מרגיש כי המחלה הופיעה - מומלץ לבצע מעקב תקופתי אצל רופא עיניים, שמטרתו גילוי מוקדם ומניעת הידרדרות המחלה לשלבים המתקדמים, העלולה להגיע עד כדי פגיעה בחדות הראייה - שלא ניתן יהיה לשקם לאחר מכן.

בשלבים המתקדמים של המצב היבש של הניוון המקולרי, כאשר הפגיעה במרכז הרשתית הופכת לפגיעה משמעותית - מופיעים תסמינים, כגון: קושי בקריאה בתנאי חשיכה או תאורה חסרה; וכן עיוות בראייה, הגורם לקווים ישרים (כגון: משקוף הדלת) להיראות עקומים.

מתי כדאי לגשת לרופא עיניים?

במקרה שאינכם מבצעים מעקב תקופתי, הבדיקה העצמית הקצרה הבאה תוכל לסייע לכם להבין האם כדאי לגשת לרופא עיניים לבדיקה מלאה.

הסתכלו על קווים מרושתים (מחברת חשבון, למשל) - ממרחק כ-35 ס"מ. עצמו עין אחת - והתמקדו עם העין השנייה במרכז הדף. לאחר מכן, עשו אותו דבר עם העין השנייה.

שימו לב: אם באחד מהמקרים או בשניהם הקווים נראים עקומים, חסרים (כלומר: אינם נראים במלואם) או מטושטשים - כל פגם כזה מעיד על פגיעה במרכז הרשתית; ועל צורך לגשת לבדיקה - בהקדם.

כיצד ניתן למנוע הופעה של ניוון מקולרי?

הימנעות מעישון והפסקתו באופן מידי, בשילוב תזונה ים תיכונית מאוזנת ועשירה בוויטמינים ומינרלים - עשויים למנוע את היווצרות המחלה. אמצעים אלה רלוונטיים גם עבור מי שיש להם נטייה משפחתית למחלה - והם עשויים לעכב את הופעת המחלה ולהאט את קצב התפתחותה, מרגע שהמחלה מופיעה.

מהו הטיפול בניוון מקולרי יבש, מרגע שהתגלה?

בשלבים היבשים הא-סימפטומטיים, נדרש מעקב קבוע - אחת לחצי שנה עד שנה - אצל רופא עיניים, כדי לוודא שהמחלה אינה מידרדרת. מדובר בבדיקה פשוטה, בלתי פולשנית, הנמשכת מספר שניות.

במקביל, נדרש להפסיק לעשן ולהקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה. למעשה, מחקר מרכזי וידוע הראה כי תזונה עשירה בוויטמינים ומינרלים ושימוש בפורמולה הכוללת ויטמין C, ויטמין E, אבץ, נחושת ,לוטאין וזאקסנטין - יכולים להפחית ב-25% את הסיכון כי המחלה תתקדם לשלבים קשים יותר, לעומת מקרים בהם לא נוטלים את הפורמולה.

הדברים אמורים גם כאשר הניוון היבש הופך לסימפטומטי. במלים אחרות: פורמולה מתאימה של ויטמינים ומינרלים - עשויה לסייע בהאטת המחלה.

מומלץ ביותר לבצע בדיקות מעקב קבועות, החל מגיל 50. צילום: שאטרסטוק
מומלץ ביותר לבצע בדיקות מעקב קבועות, החל מגיל 50. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול בניוון מקולרי רטוב?

במקרים בהם התרחשה הידרדרות המחלה - לניוון מקולרי רטוב, יש להוסיף לשני אלה גם טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי מתבסס על זריקות תוך עיניות של חומרים שנקראים אנטי VGEF. תרופות אלו מטפלות בכלי הדם הפתולוגיים - הן עוצרות את צמיחתם אל תוך הרשתית ובכך מונעות את הדליפה והדימום שהם יוצרים בתוך הרשתית. כך, מופחתת ונספגת הבצקת, וקיים שיפור משמעותי בחדות הראיה.

מהו משך הטיפול בזריקות תוך עיניות בניוון מקולרי רטוב?

הזריקות התוך עיניות ניתנות אחת לחודש - עד להתייצבות המחלה; ולאחר מכן, בתדירות הנקבעת בהתאם לתגובה לטיפול הראשוני ולאופן התייצבות המחלה. זהו טיפול ממושך ובמרבית המקרים נמשך שנים רבות.

לסיכום: מומלץ ביותר לבצע בדיקות מעקב קבועות, החל מגיל 50 - עבור כל האוכלוסייה; ובפרט - עבור מי שיש להם נטייה משפחתית, מעשנים או בעלי תזונה לקויה.
הבדיקות הללו הן בדיקות כלליות, הבוחנות האם התפתחו ניוון מקולרי או מחלות עיניים אחרות, האופייניות לגיל השלישי (כגון: קטרקט וגלאוקומה - שגם הן א-סימפטומטיות, בשלבים מוקדמים). מרגע שהמחלה אובחנה - חשוב מאוד להיצמד לפרוטוקול המעקב והטיפול; ולפעול כדי שהמחלה לא תתפתח ותידרדר.

ד"ר אבי כהן הוא רופא ומנתח בכיר, מומחה ברפואת עיניים ובניתוחי קטרקט ורשתית.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום