חולים אונקולוגים מזדקנים מהר יותר

מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת ESMO Open עולות עדויות נוספות לפיהן מטופלים ששרדו זמן רב לאחר מחלה ממארת מזדקנים מהר יותר מעמיתיהם. החוקרים מאמינים כי ההידרדרות במצב הבריאותי המחקה תחלואה תלוית-גיל הינה תופעה נפוצה בקרב אלו שנחשפו בעבר לטיפול אונקולוגי.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים חיפוש אלקטרוני של כל העדויות שפורסמו בנושא עד דצמבר 2015. הם זיהו סך כולל של 1,259 מאמרים אודות ביולוגיה תאית של הזדקנות ו/או מגנוני טיפול בסרטן שחיקו תהליך הזדקנות.

מהסקירה עלה כי תרופות לטיפול בממאירות מלוות בתופעות קליניות דמויות תהליכי הזדקנות, דוגמת אובדן שמיעה, ירידה בפעילות בלוטת התריס, לחץ דם גבוה, אי-ספיקת לב, חולשת שרירים, דלקת מפרקים, מחלת כבד וכליות, עצירות כרונית והפרעות פוריות.

טיפול ארוך טווח בסטרואידים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט, אוסטיאופורוזיס, נזק עצבי, הידקקות של העור, זיהום והפרעה בריפוי פצע. טיפול אדג'וונטי בטמוקסיפן מלווה גם כן בסיכון מוגבר לקטרקט וטיפול קרינתי מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, ירידה בזיכרון, מחלת עורקי תרדמה וממאירויות משניות של מח העצם והדם.

בנוסף, הממצאים מדגישים את העובדה כי מטופלים ששרדו ממאירות בילדות נותרים פגיעים במיוחד להשפעות המאוחרות של טיפול לממאירות, למרות ששיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים השתפרו משמעותית, מ-20% בשנות השישים המאוחרות של המאה הקודמת ל-80% כיום.

לדוגמא, מסקירת מחקר Childhood Cancer Survivor Study, עלה כי בקרב למעלה מ-20,000 מטופלים ששרדו לפחות חמש שנים לאחר אבחנת ממאירות בילדות בין 1970-1986, תועדה עליה של פי 10.8 בתמותה הכוללת. עד שנת 1996, 10% משורדים אלו הלכו לעולמם.

במחקר St. Jude Lifetime Cohort Study, 2.7% מהגברים ששרדו ממאירות ו-13.1% מהנשים, אובחנו עם הזדקנות מואצת ושבריריות. החוקרים מציינים כי באוכלוסיה הכללית, כ-10% מאלו בגילאי 65 שנים ומעלה מוגדרים כשבריריים.

החוקרים מקווים כי בעתיד, גישות טיפול חדשות יפחיתו סיכון לרעילות.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.