טחורים - HEMORRHOIDS

(0)
לדרג

מדוע נפוליון נהג לשבת על הצד? טחורים, קטנים ומציקים, קווים לדמותם

מאת: התופעות הנגרמות על ידי טחורים ידועות עוד מימי יוון העתיקה, בכתבה זו נבין מהם טחורים, נכיר את הסימפטומים שהם גורמים, ושיטות הטיפול בהם.

טחורים הינם מבנה אנטומי הממוקם בתעלה האנלית (קצה הרקטום = חלחולת) ומהווה חלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת.
מקור השם מן המילה היוונית - Haimorrhoids שמשמעותה דימום. אלו "כריות" רקמה המורכבות מרירית פי הטבעת וכלי דם ומשמשות יחד עם השרירים הטבעתיים של הרקטום לאיטום מוצא פי הטבעת ומניעת דליפה של תוכן המעי.
הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על פי מיקום:
הטחורים החיצוניים - נמצאים בחלקו החיצוני של הרקטום ונראים כבליטות עור.
הטחורים הפנימיים - נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנלית ואינם נראים מבחוץ.

התסמינים שנגרמים על ידי טחורים

התופעות הנגרמות על ידי טחורים ידועות עוד מימי יוון העתיקה, הן גרמו לנפוליאון לשבת על צידו. עוד היום יותר מחצי האוכלוסיה סובלת מסימפטומים הנגרמים על ידי טחורים.
להלן הסמפטומים הנגרמים על ידי טחורים לפי שכיחותם:
1. דימום מהרקטום עם או ללא יציאות - סימן זה מופיע במרבית המקרים (והינו שכיח גם במחלות אחרות של המעי הגס).
2. פרולפס = "צניחה" - נפיחות והתבלטות מכאיבה בפי הטבעת.
3. הפרשה רירית.
4. גרוי באזור פי הטבעת.
תסמינים הנגרמים מטחורים אופיינים לכל קבוצות הגיל אך שכיחותם עולה מעל גיל 50 שנה.
קיים קשר בין התופעות שתוארו לעיל לבין: הרגלי תזונה ויציאות לדוגמא עצירות כרונית. הסימפטומים הללו מופיעים בשכיחות גבוהה בקרב נשים בהריון או לאחר הלידה.

טחורים פנימיים

מופיעים גבוה בתוך התעלה האנלית בשתי קבוצות מימין ובקבוצה אחת משמאל. התסמינים העיקריים הינם: דמם קל בעת פעולת מעיים בעיקר בעצירות. טחורים אלו יכולים לגדול עם הזמן ולהגיע למצב של "צניחה" בו הם מתבלטים מפי הטבעת עם יציאות, תופעה מכאיבה למדי.

טחורים חיצוניים

מופיעים מחוץ לפי הטבעת לעיתים מתנפחים כתוצאה ממאמץ בעקבות יציאות קשות. לרוב התופעה גורמת כאבים, שחולפים לאחר ירידת הנפיחות. נפיחות כזו, שאינה חולפת וניתנת למישוש כ"עינב" נוקשה ורגיש הינה כתוצאה מקריש דם הנוצר בטחור חיצוני.

איבחון וטיפול

איבחון התופעות הנגרמות מטחורים נעשה תמיד על ידי רופא מומחה. יש לזכור, כי תופעות כגון אלו שתוארו, יכולות להיגרם על ידי מחלות אחרות של מערכת העיכול ויש להתיעץ תמיד עם מומחה לפני התחלת כל טיפול בבעיה.
האיבחון מתבסס על בדיקת רופא גופנית ורקטלית. בנוסף בדיקת רקטוסקופיה שהינה הסתכלות עם מכשיר לתוך הרקטום. לעיתים יש לבצע בדיקה של המעי הגסבעזרת צילום המעי הגס או לבצע קולונוסקופיה שהינה הסתכלות עם סיב אופטי לתוך המעי הגס


הטיפול בבעיה מתחיל בשינוי הרגלי תזונה, הכוללים ריבוי שתיה ואכילת ירקות ופירות. יש למנוע עצירות בדרכים טבעיות ובעזרת תרופות. לאחר האיבחון יקבע הרופא את דרכי הטיפול והן:
1. טיפול תרופתי על ידי נרות ומשחות.
2. טיפול כירורגי מרפאתי - קשירה / הזרקה של הטחורים הפנימיים. אלו טיפולים המתבצעים במרפאה על ידי החדרת מכשיר קצר לפי הטבעת דרכו ניתן לקשור את הטחורים הפנימיים או להזריק לתוכם חומר הגורם לכיווץ כלי הדם, הטיפול אינו כואב ואחריו ניתן לחזור לפעילות רגילה.
3. טיפול כירורגי (ניתוחי) בבית חולים.

בואו לדבר על זה בפורום טחורים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום