נערות: כשהמחזור החודשי אינו סדיר

(86)
לדרג

הפרעות במחזור החודשי בקרב מתבגרות משפיעות על תהליך הגדילה ויש להן השלכות עתידיות על פריון והשפעות פסיכולוגיות וחברתיות. מהם הסימנים שמחייבים בדיקה?

מאת: ד"ר דבורה באומן

ההתבגרות המינית אצל ילדות מתחילה בדרך כלל עם צמיחת ניצני השדיים או שיער הערווה. סימנים ראשונים של ההתבגרות המינית יכולים להופיע בין גיל 8 לבין גיל 14.

טווח הנורמה להופעת הדימום הווסתי הראשון נע בין גיל 10 לבין גיל 15-16, לאחר שכבר הופיעו סימני ההתבגרות המינית.

מהן הסיבות להפרעות במחזור החודשי?

ישנן סיבות מגוונות להפרעות במחזור החודשי בקרב מתבגרות: סיבות הורמונליות וסיבות חברתיות-פסיכולוגיות, כפי שיפורט להלן.

ראשית, חשוב להבחין בין המונחים. קיימת נטייה לבלבל: וסת היא הדימום הווסתי; מחזור הווסת (Cycle) הוא פרק הזמן, בין היום הראשון להופעת הדימום עד ליום הראשון של הדימום הווסתי הבא.

באישה בוגרת, אשר סיימה את ההתבגרות המינית, מחזור סדיר מוגדר בין 21-35 יום. אצל נערות, בשנתיים הראשונות מיום הופעת הווסת הראשונה, בדרך כלל המחזור לא יהיה סדיר - נוכח חוסר בשלות של המערכת ההורמונלית.

הציר ההורמונלי האחראי על ההתבגרות המינית ועל הופעת הווסת מתחיל מהמוח ומגיע עד השחלות: בלוטת ההיפותלמוס - בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) והשחלות.

מאחר שהציר ההורמונלי מתייצב עם הזמן, אין זה מטריד כי מחזור הווסת איננו סדיר בשנתיים הראשונות להופעתו.

הפרעות אכילה בגיל מוקדם - עלולות לגרום לאי הופעת הווסת. צילום: thinkstock
הפרעות אכילה בגיל מוקדם - עלולות לגרום לאי הופעת הווסת. צילום: thinkstock

מהם טווחי הנורמה להופעת המחזור החודשי?

בשנה הראשונה לקבלת הווסת, הטווח התקין למחזור חודשי הוא בין 18 לבין 80 יום.

בשנה השנייה 19-53 יום.

בשנה השלישית 20-45 יום.

החל מהשנה הרביעית נצפה למחזור סדיר, בדומה למחזור של אישה בוגרת - משמע: 21-35 יום.

מהן ההפרעות השכיחות במחזור החודשי?

אל וסת ראשוני: נערה אשר לא קיבלה וסת ראשון (דימום) לפני גיל 15-16 - ולא הופיעו אצלה סימני התבגרות מינית לפני כן (עד גיל 14 לכל היותר) - מוגדרת כסובלת ממצב של אל וסת ראשוני. חשוב לא להגיע למצב זה - ואם אין סימני התבגרות מינית, יש לפנות לאבחון כבר בגיל 14 - ולא להמתין לגיל 16 - על מנת לאתר את הסיבות; ובמידת הצורך, לתת טיפול הורמונלי, כדי לעורר את הציר ההורמונלי.

דימום וסתי רב של גיל ההתבגרות: מכיוון שהמערכת ההורמונלית בגיל ההתבגרות עדיין איננה מאוזנת - אצל חלק מהבנות, יהיה דימום חזק מאוד (כ-30%); וכתוצאה מכך, הן מאבדות דם - וסובלות ממחסור בברזל ומאנמיה. קיימים מקרים של ילדות הסובלות מדימום וסתי רב של גיל ההתבגרות, בעקבותיו ההמוגלובין בדם יורד באופן משמעותי. כך, באופן אישי, בדקתי נערה שהגיעה לרמות המוגלובין 4 גרם לדציליטר - בעוד שטווח הנורמה לבנות הינו 12-16 גרם לדציליטר.

אימהות צריכות להיות ערות להשלכות של דימום וסתי רב או דימום הנמשך ימים רבים או לעיתים קרובות. אחד הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה: כאשר הילדה זקוקה למוצרי ספיגה רבים, מעבר לנורמה (יותר מ-5-6 החלפות ביום). במקרים אלה, חשוב לבצע ספירת דם.

במקרה שההמוגלובין תקין - ויש רק קצת ירידה בברזל, תקבל הנערה תוסף ברזל, עד לאיזון. אם נמצא כי הנערה סובלת מאנמיה, היא תקבל טיפול תרופתי הורמונלי ומעכב דימום - לטווח של כשנה, עד שהמערכת ההורמונלית תתייצב והווסתות לא ילוו בדימום רב.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות: מחזור בלתי סדיר, במקביל להופעת תסמינים כדוגמת פצעי בגרות משמעותיים (אקנה); השמנה; שיעור יתר, בעיקר בפנים, בצורה של צמיחה גברית: זקנקן ופאות - מעלים את החשד לאחת מההפרעות ההורמונליות השכיחות בנשים: תסמונת השחלות הפובליציסטיות (כ-10% באוכלוסייה). להשלמת האבחון, תתבקש הנערה לעבור בדיקות הורמונליות באמצעות בדיקת דם. אם הבדיקות מצביעות על רמות גבוהות של הורמונים זכריים (אנדרוגנים), יש סיכוי גבוה לכך שמדובר בתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

בדרך כלל, ממתינים שנתיים - מקבלת הווסת הראשונה; עד לסיום משוער של תהליך ההתבגרות המינית, היות שבמהלך תהליך ההתבגרות ישנם שינויים הורמונליים המחקים את אלו של תסמונת שחלות פוליציסטיות. אם המחזור לא התאזן והתסמינים לא השתפרו, תבוצע גם בדיקת אולטרסאונד, לבחינת הזקיקים בשחלות - על מנת לאשר אבחנה של שחלות פוליציסטיות.

מדוע כדאי להמתין שנתיים? האם לא עדיף לבדוק מיד האם מדובר בשחלות פוליציסטיות?

הסיבה הראשונה - ישנו סיכוי לכך שהמצב ישתפר, כתוצאה מאיזון המערכת ההורמונלית.

הסיבה השנייה - בדיקת אולטרסאונד, בשנתיים הראשונות להופעת הווסת, איננה נחשבת בדיקה מהימנה, לאבחון שחלות פוליציסטיות, מאחר שבשלבי ההתבגרות המינית - מצב השחלות דומה למצב של שחלות פוליציסטיות.

מהי התבגרות מינית מוקדמת?

התבגרות מינית מוקדמת מוגדרת כאשר סימנים ראשונים - כגון צמיחת שדיים או צמיחת שיער הערווה - מופיעים לפני גיל 8, והווסת הראשונה מופיעה לפני גיל 10. ישנם אף מקרים נדירים יותר - ילדות בגיל 5-6 שהופיעו אצלן סימנים של התבגרות מינית.

מהן ההשלכות של התבגרות מינית מוקדמת?

ההשלכות במקרה של התבגרות מיני מוקדמת הן חמורות מאוד:

בהיבט של תהליך הגדילה: ילדות שמתבגרות מינית מוקדם מדי, אינן מנצלות את פוטנציאל הגובה; כך, ללא טיפול - הן נשארות נמוכות.

בהיבט החברתי-פסיכולוגי: ילדה בת 5 או 7 עם שדיים מפותחים - חווה קשיים חברתיים והצקות מצד בני גילה. כמו כן, ילדה קטנה עם סימני התבגרות מינית - חשופה הרבה יותר לניצול מיני, מצד בנים/גברים העלולים לנצל את תמימותה. בתפקידי כמנהלת מרכז "בת עמי", לטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית, אני עדה לשכיחות גבוהה יותר של ילדות שהתפתחו מוקדם - וחוו פגיעה מינית. כאשר מגיעה ילדה לאבחון עם סימני התבגרות מינית מוקדמת, מבוצע אבחון גניקולוגי ואבחון אנדוקרינולוגי. בהתאם להערכת מצבה, יינתן טיפול לדיכוי ההיפותלמוס במוח - ממנו מתחיל הציר ההורמונלי של הפרשת הורמוני המין. הטיפול ניתן בדרך כלל עד גיל 11-12, כאשר עצמות השלד קרובות למימוש פוטנציאל הגדילה שלהן וניתן לאפשר לילדה לקבל וסת. הטיפול כולל זריקה חודשית של דקפפטיל.

מה גורם לירידה בגיל הממוצע של ההתבגרות המינית?

באופן כללי, יש ירידה משמעותית בגיל בו מתחילה ההתבגרות המינית; ובגיל בו מופיעה הווסת הראשונה. הגיל הממוצע במדינות המפותחות לקבלת וסת הינו 12.4.

מהן הסיבות העיקריות להתפתחות מינית מוקדמת?

השמנה - רקמת השומן מפרישה את ההורמון לפטין, אשר מעורר את המערכת ההורמונלית; ומשפיע על ההיפותלמוס - לשחרר את ההורמון GnRH, המשפיע על הפרשת ההורמונים הגונדוטרופינים LH ו- FSH, המעודדים את השחלות לייצר את הורמוני המין פרוגסטרון ואסטרוגן.

גורמים סביבתיים - חומרים כימיים החודרים לגוף; ומזונות שיש להם פעילות דומה להורמון האסטרוגן (כגון: סויה).

הורים חייבים להיות ערניים לגבי המחזור של בנותיהם. צילום: thinkstock
הורים חייבים להיות ערניים לגבי המחזור של בנותיהם. צילום: thinkstock

מהי ההשפעה של הפרעות אכילה על הופעת הווסת?

דיאטה קיצונית והפרעות אכילה עלולות לגרום להפרעות בהופעת הווסת הראשונה; וגם לגרום להפסקת הווסת - אצל בנות שכבר השלימו את ההתבגרות המינית.

בשנים האחרונות, ישנה מגמה של ירידה בגיל הבנות הסובלות מהפרעות אכילה; הופעה של הפרעות אכילה בגיל מוקדם - עלולה לגרום לאי הופעת הווסת. כיום יש עדויות לילדות הסובלות מהפרעות אכילה אף לפני גיל 10.

הפרעות אכילה הפכו אפוא שכיחות יותר ומופיעות בגיל צעיר יותר: מדריך ה-DSM האמריקני לאבחון הפרעות נפשיות, קבע בעבר כי אחד הקריטריונים של אנורקסיה הוא הפסקת הווסת. עתה, נוכח השינויים, במדריך המעודכן (DSM-V) - קריטריון זה כלל איננו מופיע, מאחר שישנן בנות רבות שכלל לא התחילו לקבל וסת (נוכח הפרעות האכילה).

הפסקת הווסת בשל מהפרעת אכילה מוסברת בירידה ברקמת השומן וירידה בהפרשת הורמון השומן לפטין. כתוצאה מכך, פעילות ההיפותלמוס מדוכאת - וחוזרת להיות דומה למה שהיה לפני גיל ההתבגרות. כאשר הפרעת האכילה מתחילה לאחר קבלת הווסת, הווסת תלך ותתמעט - עד כדי הפסקה מלאה.

ההערכות הן כי אצל כ-30% מהמתבגרות, אשר סובלות מהפרעות במחזור, הסיבה היא דיכוי ההיפותלמוס - כתוצאה מירידה ברקמת השומן והמשקל; פעילות גופנית אינטנסיבית מדי; לחץ נפשי (ייתכן גם שילוב של שלושת הגורמים הללו).

בשנת 2013, קבע הארגון האמריקאי לגניקולוגיה ומיילדות (ACOG) כי יש להתייחס למחזור הווסת כסימן חיוני (בדומה לדופק ולחץ דם); ולעיתים הוא מהוה סמן להרבה בעיות אחרות.

הורים חייבים להיות ערניים לגבי המחזור של בנותיהם - ולשים לב לשינוי במרווחים בין הווסתות. כמו כן, חשוב שרופאי המשפחה יתשאלו באופן שגרתי נערות והורים - בנוגע למחזור הווסת.

כאשר ההורים ו/או רופאי המשפחה מזהים הפרעת אכילה, חשוב להפנות את הילדה, מוקדם ככל הניתן, לטיפול במרכז להפרעות אכילה.

מהם הסימנים העיקריים המדליקים נורה אדומה, בנוגע לבעיות במחזור?

התבגרות מינית לפני גיל 8.

אי הופעת סימנים של התבגרות מינית עד גיל 14.

אי הופעת ווסת גם לאחר כשנתיים מהופעת סימני ההתבגרות המינית.

בנות הסובלות מדימום משמעותי.

מקרים של וסת שהחלה להופיע באופן סדיר - ופסקה או הפכה לבלתי סדירה.

הפרעות אכילה, הגורמות בין השאר - להפרעות במחזור החודשי.

לסיכום: הפרעות במחזור הווסת קשורות בפעילות ההורמונלית של הורמוני המין, הצפויה להתעורר בגיל ההתבגרות. הפרעות במחזור בשנתיים הראשונות, מיום קבלת הווסת הראשונה - בדרך כלל חולפות, לאחר שהמערכת ההורמונלית מגיעה לאיזון. כל שינוי חריג, הקשור בהופעה מוקדמת של סימני התבגרות מינית או עיכוב בהופעתם - מחייב בדיקה; ובעקבות הבדיקה, בהתאם לצורך - מתן טיפול הורמונלי. בשל העלייה בשכיחות הפרעות אכילה, הכרוכה במצב של אל וסת ראשוני או בהפסקת וסת, ההורים חייבים להיות ערים לשינויים בדפוסי האכילה של הילדות.

ד"ר דבורה באומן היא רופאת נשים, מומחית בגניקולוגיה של ילדות ומתבגרות בבית החולים הדסה עין כרם ירושלים; ומנהלת מרכז "בת עמי" לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום התבגרות מינית נערות ומתבגרות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום