דו"ח: לא משקיעים בבריאות בישראל

מה מצב הבריאות בישראל לעומת מדינות ה-OECD? מתברר שלא רע. בכל מדינות ה-OECD הייתה עלייה של לפחות עשור בתוחלת חיים מ-1970, והגיעה לממוצע של 80.6 שנים. תוחלת החיים הגבוהה ביותר ב-2015 הייתה ביפן - 83.9 שנים, והנמוכה ביותר - בלטבייה (74.6). תוחלת החיים בישראל מדורגת גבוה יחסית למדינות ה-OECD, ובשנת 2015 היא עמדה על 82.1 שנים. זוהי עלייה של 10.3 שנים, מ-71.8 בשנת 1970. תוחלת החיים גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת נמוכה. תוחלת החיים של גברים בעלי השכלה גבוהה בישראל, הייתה גבוהה בכ-7.5 שנים בהשוואה לגברים בעלי רמת השכלה נמוכה ביותר; בקרב הנשים הפער היה 5 שנים. הפערים בישראל גבוהים במעט יותר מהממוצע במדינות ה-OECD. כך עולה מדוח ה-OECD - Health at a Glance 2017 שהתפרסם ביום שישי האחרון.

ההוצאה לבריאות לנפש במדינות ה-OECD עלתה ב-1.4% בממוצע לשנה מאז 2009, לאחר המשבר הכלכלי שהיה בשנת 2008, בהשוואה ל-3.6% בשש השנים שקדמו ל-2009. ההוצאה הממוצעת לנפש הגיעה בשנת 2016 ל-4,003 דולר בשנה בממוצע ה-OECD, בישראל ההוצאה נמוכה יותר 2,822 דולר. ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה בארצות הברית - 9,892 דולר לנפש, 17.2% מהתמ"ג. בישראל ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בשנת 2016 הייתה 7.4% (כולל השקעות), אחוז יציב בעשור האחרון.


צמצום הבזבוז בהוצאות הוא המפתח למקסום ההשפעה של המשאבים הציבוריים על תוצאות הבריאות. בפרסום Health at a Glance מפורטים התחומים שבהם ניתן ליעל את ההוצאה, לדוגמה:

הגברת השימוש בתרופות גנריות הביא ברוב המדינות לחיסכון בעלויות.
הגבלת השימוש באנטיביוטיקה רק למקרים בהם היא באמת נחוצה. בישראל השימוש עדיין גבוה יחסית והיא מדורגת במקום ה-13 הגבוה מתוך 31 המדינות שדיווחו, ובמקום ה-6 מתוך 13 מדינות שדיווחו על מתן אנטיביוטיקה לילדים עד גיל 9.
ביצוע ניתוחים קצרים נעשה שכיח יותר באשפוז יום במקום באשפוז במדינות ה-OECD. לדוגמא, מרבית ניתוחי הקטרקט מבוצעים כיום באשפוז יום ב-20 מתוך 28 מדינות שדיווחו. בישראל, רק 7% מניתוחי הקטרקט נעשו במסגרת אשפוז בשנת 2015, ירידה מ-15% בשנת 2010.

הדוח גם מצביע על כך שאיכות הטיפול הרפואי משתפרת: יותר מ-80% מהמטופלים דיווחו על חוויה חיובית ושביעות רצון במפגש עם הרופא, וציינו כי ההסברים היו מובנים והייתה מעורבות בקבלת החלטות. אשפוזים לא הכרחיים למחלות כרוניות כמו סוכרת ואסתמה ירדו ברוב מדינות ה-OECD, דבר המצביע על שיפור בטיפול הראשוני.

בישראל, שיעור האשפוז עקב אי-ספיקת לב (מקום 14 מתוך 35) ואסתמה או מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונה (מקום 16 מתוך 37 מדינות) היה גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD. לעומת זאת, האשפוז עקב סוכרת נמוך בישראל, והיא דורגה במקום ה-6 הנמוך מתוך 37 מדינות.

שיעור התמותה בתוך 30 ימים לאחר התקפי לב או אירועים מוחיים בקרב גילי 45 ומעלה ירד במדינות רבות. בישראל, שיעור זה נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-5 בתמותה לאחר שבץ מוחי איסכמי ובמקום ה-12 לאחר התקף לב מתוך 22 המדינות שדיווחו.

בקרב מדינות ה-OECD, חל שיפור בשיעורי ההישרדות מסרטן. שיעור ההישרדות של חמש שנים לפחות מסרטן השד היה 85% וסרטן המעי הגס - 60%. שיעור ההישרדות מסרטן גבוה בישראל, והיא מדורגת במקום ה-8 בשיעור ההישרדות מסרטן השד ובמקום הראשון מסרטן המעי הגס מתוך 36 מדינות.

במרבית מדינות ה-OECD הירידה בשיעורי העישון נמשכת, ויש הצלחה בהתמודדות עם השמנה ועם שתיית אלכוהול מופרזת, אך זיהום האוויר מוזנח במדינות רבות.

שיעורי העישון ירדו ברוב מדינות ה-OECD, אך עדיין אחד מכל חמישה מבוגרים מעשן מדי יום. בישראל 19.6% מבני 15 ומעלה מעשנים באופן יומיומי, לעומת 19% בממוצע ב-OECD. מאז שנת 2000 ירדה צריכה האלכוהול במדינות ה-OECD.
בישראל צריכת האלכוהול לנפש בקרב האוכלוסייה הבוגרת הינה 2.6 ליטר לנפש, לעומת 9 ליטר לנפש בממוצע ב-OECD.

54% מהמבוגרים במדינות ה-OECD הם עם עודף משקל (כולל השמנת יתר), ו-19% עם השמנת יתר (בלבד). ישראל מדורגת במקום ה-15 מתוך 43 מדינות.

לסיכום, אורח חיים בריא יותר, מצב כלכלי טוב יותר, שיפור בהשכלה וטיפול רפואי טוב יותר תרמו לעלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים במדינות ה-OECD.