פעילות גופנית מעכבת אלצהיימר?

פעילות גופנית הוכחה בעבר כמסייעת בשיפור זרימת הדם למוח, וכעת נראה כי היא עשויה גם לצמצם את היקף השינויים הפתולוגיים האופייניים למחלת אלצהיימר במוח - כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AAIC Alzheimers Association International Conference.

החוקרים אספו נתונים מ-Dominantly Inherited Alzheimer Network אודות 139 משתתפים עם נשאות ידועה של מוטציות גנטיות, המעלות את הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, כאשר כולם היו מיועדים להתפתחות מחלת אלצהימר וניתן היה להעריך בקירוב את מועד הופעת התסמינים.

על-בסיס דיווחים עצמיים אודות פעילות גופנית, החוקרים סיווגו את הנבדקים לפעילות מעטה (פחות מ-150 דקות בשבוע) ופעילות רבה (150 דקות בשבוע ומעלה). החוקרים גם התבססו על בדיקת הדמיה ייעודית להערכת היקף משקעי עמילואיד במוח - הממצא הפתולוגי האופייני למחלת אלצהיימר.

בהשוואה לקבוצת הפעילות הגופנית הרבה, אלו בקבוצת פעילות גופנית מעטה היו מבוגרים יותר (38.6 לעומת 33.7 שנים), עם יותר תסמיני דיכאון.

כאשר החוקרים בחנו את כלל המשתתפים במחקר, הם לא זיהו הבדלים במשקעי עמילואיד בין אלו בקבוצת פעילות גופנית מעטה או רבה. עם זאת, ב-16 הנבדקים עם עדות למשקעי עמילואיד במוח בקבוצת פעילות גופנית מעטה, ממוצע רמת עמילואיד במוח היה גבוה יותר, בהשוואה ל-55 הנבדקים עם ממצאים אלו בקבוצת פעילות גופנית רבה.

החוקרים הצליחו להראות כי השינויים הפתולוגיים האופייניים למחלת אלצהיימר בקבוצת פעילות גופנית רבה הצטברו בקצב איטי מהצפוי ולכן סבורים כי פעילות גופנית רבה עשויה לסייע בעיכוב הצטברות פתולוגיית מחלת אלצהיימר והופעת תסמיני המחלה בנשאי מוטציות המובילות למחלה.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.