מציאות מדומה כשיטה טיפולית

מהנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association עולה כי באמצעות תוכנות חדשות וגרפיקה מתקדמת, טכנולוגיית המציאות המדומה והמציאות הרבודה התקדמה משמעותית בשנים האחרונות וכיום היא יכולה לסייע לילדים עם אוטיזם ללמוד להבין רגשות של כעס או עצב; ליוצאי צבא הסובלים מטראומה לפתח כישורים להתמודדות עם הפלאשבקים מהם סובלים; ולסובלים מכאב עמיד מעניק הטיפול הפוגה בתסמינים.

מציאות מדומה הינה סביבה המיוצרת כולה על ידי המחשב ומכניסה את המטופל לעולם מדומה. במקרים של מציאות רבודה, המכשיר או התוכנה מוסיפים מרכיבים מדומים לעולם האמיתי.

טכנולוגיות אלו זמינות מזה עשרות שנים, אך עם הירידה הדרמטית שחלה לאחרונה בעלויות ושיפור איכות ההדמיה והמרכיבים הטכנולוגיים, יש כעת עניין מסחרי שהולך וגדל בנושא.

ילדים עם אוטיזם מתקשים לעיתים קרובות להבין את הרגשות של הזולת ולקרוא את הבעות הפנים שלהם. הטכנולוגיות הללו מספקות להם משוב, עוקבות אחר התגובות שלהם ואוספות נתונים. המומחים מדמים את הדבר ללימוד רכיבה על אופניים, כאשר חלק מהילדים מתקשים בכך ועשויים ליהנות מגלגלי עזר.

חוקרים אחרים התבססו על מציאות מדומה לטיפול במגוון הפרעות פסיכיאטריות במבוגרים, כאשר התחום הנפוץ שנחקר היה הפרעות חרדה. במידה ואדם סובל מפחד גבהים, אזי ניתן לייצר מציאות מדומה או רבודה בה האדם עשוי לחוש חרדה או אי-נוחות, ובתוך הסביבה הזו, ניתן לייצר באופן דיגיטלי התערבויות שיסייעו לחוש בנוח יותר או לסייע בהתמודדות עם התקף חרדה.

הטכנולוגיה משמשת גם ללימוד כישורים של חולים הסובלים מטראומה, דוגמת מיינדפולנס וטכניקות נשימה עמוקה, להתמודדות עם פלאשבקים. באחת ההרצאות שנערכו במהלך הכנס תיארו חוקרים כיצד ניתן להעביר יוצאי צבא שסבלו מהפרעת דחק בתר-חבלתית לאפגניסטן, את החוויה הטראומטית של פיגוע על ידי מחבל מתאבד. החולה יכול לנוע ולהתנייד בסביבה. לרופאים יש לוח בקרה בו יכולים להתאים את שעת היום, התאורה, קולות רקע ולסייע בקביעת קצב החשיפה. אחת המטרות של טיפול בחשיפה מדומה הוא לשיפור קשב, זיכרון ותפקוד ניהולי במסגרת צבאית.

עוד תואר משחק מחשב מיוחד בו ילדה צעירה עם שיתוק מוחין, היכולה להרים ולהרים יד אחת בלבד, יכלה לשחק וליהנות לראשונה בחייה. עוד תוארה ההשפעה הרבה של מציאות מדומה בסביבת בתי חולים - כאשר שני חולים עם כאב עז הועברו לעולם מציאות מדומה בו יכלו להתמקד בגורמי הנאה ולשכוח מהכאבים.

מחקר מצא כי גישות אלו יעילות במונחים של תוצאות קליניות. מחקר אחד השווה מדדי כאב ממוצעים ב-50 חולים בקבוצת טכנולוגית מציאות מדומה ו-50 ביקורות. התגובה הקלינית עמדה על 65% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-40% בקבוצת הביקורת. כעת החוקרים מתכוונים להשלים מחקר אקראי ומבוקר להערכת ההשפעה התרפואיטית של מציאות מדומה בתנאי בתי חולים ולקבוע אם ההתערבות עשויה להשפיע על מרשמים לטיפול באופיואידים ונוגדי-חרדה.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.