היפוגליקמיה: סכנה שקטה וקטלנית

לפני מספר שבועות, התמוטט רופא מתמחה צעיר - ומת, כתוצאה מצניחה דרמטית ברמות הסוכר בדמו (היפוגליקמיה). אולי אפשר לומר כי מדובר במקרה קיצוני ובלתי שכיח.

ובכל זאת: סכנת ההיפוגליקמיה החמורה מרחפת, כמעט תמיד, מעל ראשם של סוכרתיים, המתמודדים 24/7 עם אתגר איזון רמות הסוכר בדם. זוהי מלאכה מורכבת, הדורשת מחויבות עמוקה ומעקב הדוק.

מהם הגורמים המשפיעים על רמת הסוכר בדם? למה יש לשים לב במיוחד?

שינויים בשגרת החיים של סוכרתיים ובהרגלי התזונה - כגון: דילוג על ארוחה, פעילות גופנית אינטנסיבית בלתי מתוכננת, שתיית אלכוהול לא מבוקרת, מתח נפשי ועוד גורמים - משפיעים על רמות הסוכר בדם.

חשוב לדעת כי גם הטיפול התרופתי, שנועד לסייע באיזון רמות הסוכר, עלול (לעיתים) דווקא לשבש את האיזון. נטילה בלתי נכונה של הטיפול התרופתי, נטילת טיפול במקביל לאכילה מועטה, תקלות טכניות; ואפילו (מדהים עד כמה שיישמע הנתון הבא) - איזון קפדני מדי, עשויים לגרום לצניחה דרמטית של רמות הסוכר בדם, אל מתחת לערכים הנורמליים (מתחת ל-70 מ"ג).

מהם התסמינים המאפיינים היפוגליקמיה, בדרגות שונות?

היפוגליקמיה מתבטאת באופן שונה אצל כל אדם - ותסמיניה משקפים דרגות חומרה שונות: במצב של ירידה חדה בערכי הסוכר (מתחת ל-50 מ"ג לדציליטר דם), המוח מזהה שאין בדם רמה מספקת של סוכר.

בעקבות זאת המוח משגר לגוף "אותות אזהרה", המתריעים מפני ה"שיבוש" באיזון רמת הסוכר. היפוגליקמיה "קלה" מאופיינת ברעד, הזעה, חיוורון, דפיקות לב מואצות ותחושת חרדה. במקרים של היפוגליקמיה בינונית, עלולים להתווסף כאבי ראש ובטן, טשטוש ראיה, חולשה, דופק מואץ, בלבול ושינויי התנהגות. במקרים קשים, הסוכרתי עלול לחוות פרכוסים, עוויתות, ואובדן הכרה.

מדוע היפוגליקמיה לילית נחשבת מסוכנת במיוחד?

מטופלים רבים חוששים במיוחד מהיפוגליקמיה לילית, העלולה להתרחש בזמן השינה - מבלי שיחושו בהופעת סימני אזהרה. אלה המצבים המסוכנים ביותר של היפוגליקמיה, מכיוון שככל שחולף יותר זמן, במהלכו סוכר אינו מגיע לאיברים חיוניים כמו המוח והלב, כך גוברת הסכנה לפגיעה בלתי הפיכה.

כיצד מאובחנת היפוגליקמיה?

אבחון היפוגליקמיה נעשה על ידי בדיקת רמת הסוכר בדם, על ידי מד-סוכר; או על ידי אחרים, במקרים שהחולה מבולבל - ונראה כאילו הוא במצב של "שכרות".

כיצד ניתן לטפל בנפילת סוכר, בדרגות החומרה השונות?

הטיפול במקרים קלים של ירידת ערכי סוכר, מתחת לנורמה, הינו אכילה או שתייה של מזון או משקה המכילים סוכר. מומלץ למנן את הצריכה, כדי לא לזנק אל המצב ההפוך - היפרגליקמיה, שמאופיין ברמות גבוהות של סוכר בדם.

כאמצעי זהירות, מומלץ לכל סוכרתי לשמור בהישג יד טבליות גלוקוז (גלוקוסטאנדרט), סוכר זמין, שתייה מתוקה, חטיף ומכשיר לניטור עצמי.

במקרים קיצוניים, של היפוגליקמיה קשה, העלולים להביא לאובדן הכרה - מומלץ להזריק גלוקגון במינון 1 מ"ג לשריר. הורמון סינתטי זה סותר את פעילות האינסולין - וגורם לעלייה מידית של רמות הסוכר בדם. בהתאם לצורך, ניתן לפנות לטיפול רפואי נוסף.

האם יש אמצעי זהירות נוספים שמומלץ לנקוט?

מומלץ לחולי סוכרת שמודעים לנטייתם לסבול מאירועי היפוגליקמיה, לשאת "צמיד" וכרטיס זיהוי "אני סוכרתי", לצד טלפונים חשובים.

האם קיימים חידושים תרופתיים, המסייעים להקטין את הסיכון לאירועי היפוגליקמיה?

אכן, אינסולינים מן הדור החדש - מפחיתים ברבע עד מחצית את הסיכון להיפוגליקמיה.

בסל התרופות הישראלי, נוספו אינסולינים חדשים (טוג'או ודגלודק), המיועדים לטיפול בסוכרתיים.

האינסולינים מהדור החדש משפרים את השליטה והיציבות ברמות הסוכר, לצד ירידה משמעותית בסיכון לאירועי היפוגליקמיה - ביום ובלילה. במחקר שנערך עם טוג'או בסוכרתיים עם סוכרת מסוג 2 (שאינם מאוזנים) הוכח כי טוג'או הפחית ב-48% את הסיכון להיפוגליקמיה לילית. גם השכיחות של אירועי היפוגליקמיה ביום פחתה ב-24% עם טוג'או, שזמין לסוכרתיים בישראל.

לסיכום: המעבר לטיפול באינסולין מן הדור החדש מסייע לחולי סוכרת רבים להפיג את החשש מפני אירועי היפוגליקמיה. להשגת שליטה טובה ורציפה ברמות הסוכר בדם ולהגברת הסיכוי להגיע ליעדי המטרה האישיים ולאיזון רמת הסוכר בדם, במטרה להימנע מסיבוכי מחלת הסוכרת ותחלואה נלווית.

ד"ר ברוך יצחק הוא מומחה ברפואת משפחה ויועץ סוכרת.