האם ניתן לבדוק כוונה פלילית?

ממחקר חדש עולה האפשרות כי ניתן להעריך אם נבדק היה פשוט לא-זהיר בזמן ביצוע פשע או שפעל באופן מודע - ממצא בעל חשיבות משפטית חשובה, עליו מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הרשעה פלילית דורשת הוכחה כי פעולה אסורה בוצעה במצב נפשי מסוים. השלכות חוקיות שונות, כולל ענישה חמורה יותר, ניתנות לאלו שביצעו פשע באופן מודע, בהשוואה למצב של חוסר-זהירות. עם זאת, מהנתונים הזמינים בנושא עולה כי רבים מתקשים לסווג נאשמים ככאלו שהיו מודעים היטב למשמעות המעשים, ולא פעלו רק בחוסר זהירות.

במסגרת המחקר נמסר ל-40 המשתתפים כי הם יידרשו לעבור דרך בדיקת בטחון עם מזוודה, שייתכן כי נושאת חומר גנוב. לכל המשתתפים הוצגו בין מזוודה אחת לחמש, נמסר להם כי רק אחת מכילה חומר גנוב וכי אחת תיבחר באקראי. לחלק מהמשתתפים נמסר כי תכולת המזוודה שלהם כוללת בוודאות חומרים גנובים (כאשר הוצגה להם רק מזוודה אחת), כך שהיו מודעים למעשה האסור, בעוד לאחרים נמסר רק כי הם בסיכון בלבד. עם זאת, לכולם הובטח תגמול במידה ויעבירו את המזוודה ועונש במידה וייתפסו.

המשתתפים השלימו בדיקות הדמיה מוחיות בעת קבלת ההחלטות. נתונים אלו, בשילוב עם טכניקת לימוד-מכונה, איפשרו לנבא אם הנבדק היה במצב מודע או לא-זהיר, בעיקר כאשר למשתתפים ניתן מידע רב אודות התרחיש ההיפותטי.

הפעלה מוחית באזורים ספציפיים במוח (קורטקס פרה-פרונטלי דורסו-מדיאלי, קורטקס אורביטו-פרונטאלי מדיאלי, קורטקס סינגולייט קדמי ואמצעי, אזור טמפורו-פריאטלי עליון דו"צ ואינסולה קדמית דו"צ), סייעה בניבוי מצב מודע. אזורים שניבאו יותר מצב לא-זהיר כללו בעיקר קורטקס אוקסיפיטאלי.

ממצאי המחקר מספקים עדות נוספת להבדלים הניתנים לזיהוי במצב נפשי בו הנאשם היה מודע למעשה בניגוד לאדם שנקט פעילות לא-זהירה, ומציעים כי לבדיקות ההדמיה עשויות להיות השלכות משפטיות.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.