רשלנות רפואית: ביקורת לקויה?

(0)
לדרג

מידי שנה מוגשות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות 1,400 תלונות, אך רק 1.5% מגיעות להרשעה. האם צריך להפוך את גוף הביקורת לחיצוני ובלתי תלוי?

מאת: מערכת zap doctors

הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה ביום חמישי האחרון דיון בנושא: "בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: הסתרה וטיוח מקרי רשלנות רפואית תוך פגיעה בציבור החולים".

את הדיון פתחה יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר: "מדובר במקרים טרגיים, שחלקם הסתיימו באובדן חיים. אנו מבקשים לראות מעבר למקרים הפרטניים, לפעול מערכתית כדי שנוכל לומר - למדנו איך לפעול טוב יותר מעתה ואנחנו עושים הכל על מנת שהמקרים לא יחזרו".

דן בנטל, ממשרד מבקר המדינה, ציין כי: "בשנת 2012 פרסמנו דו"ח בנושא רשלנות רפואית. אפשר לחסוך מאות מיליונים למערכת, 40 אחוז מהפיצויים שמשולמים הם על הליכי משפט במקום שיגיעו לחולים ולמערכת הבריאות. למיטב דעתנו לא נעשה הרבה מאז הביקורת, יש רשימה של מה צריך לעשות ולפעול, ולמיטב דעתנו לא נעשה".

ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ציין כי: "אנחנו מסכימים עם 99 אחוז מהביקורת. כל מי שיושב כאן רוצה רפואה טובה ואיכותית יותר, אנחנו רוצים שתהיה למידה אישית וארגונית וגם להשיג תשתית ראייתית למקרים של רשלנות. אנחנו פועלים כדי להגיע לשורש העניין, אך זה מסובך, תמיד עובר זמן רב, יש הגנה של חסיונות ומטפלים שרוצים להגן על עצמם ולא נותנים את כל האינפורמציה בצורה זמינה ונדיבה. יש לזכור שגם אין לנו סמכויות חקירה, אנחנו תלויים ברצון טוב שלרוב קיים".

עוד ציין ד"ר לב כי במסגרת פעילות הנציבות היא יכולה רק לזכות או להעביר מסקנות אישיות לדין משמעתי וכי בתי החולים מעבירים משוב על מה נעשה כדי לתקן ליקויים שהתגלו. "אל הנציבות כ-1,400 פניות בשנה, 50-60 אחוז מהן נסגרות בתוך 4 חודשים, ו-70 אחוז מהן נסגרות בתוך שנה. מספר ההרשעות בעשור האחרון היה 199, מתוכן 130 בגין רשלנות רפואית, 69 בגין הרשעה בפלילים", סיפר לב והודה כי אופן הבירור כיום הוא בעייתי וכי רופאים מסתירים מידע מחשש להפללה עצמית.

במהלך הדיון בלטה השאלה האם יש מקום להוציא את הנציבות מתוך משרד הבריאות, ומי ראוי שיעמוד בראשה.

בנושא זה ציין ד"ר בעז לב כי יש חשיבות שהנציבות תישאר בתוך משרד הבריאות וכי רופא יעמוד בראשה "הוצאה מהנציבות מסוכנת. היא תוביל לטיוח, היא תמנע משוב מהיר לתוך המערכת. צריך רופא בראש המערכת כדי שיבין את הנושא לעומק, את הספרות המקצועית, את הנורמות. אחרת זה כמו שבראש לשכת עו"ד ישב מהנדס". בסיום דבריו הוסיף כי תזכיר הצעת חוק שתגדיל את שיקול דעת הנציבות הקבילות ותסדיר את פעילותה יוגש לכנסת בתוך מספר ימים.

באותו נושא הוסיפה ח"כ יעל גרמן כי: "אני חושבת שנציבות תלונות תהיה אשר תהיה לא יכולה להיות בתוך הגוף אותו היא בודקת, אלא מחוץ למשרד הבריאות. בלתי אפשרי שרופאים יבדקו רופאים אחרים, לא רופא מהמילייה, לא רופא שמכיר רופאים. כוונותיכם טובות אך אתם מושפעים שלא בכוונה. רופא ליד ראש הראשות אך לא בראשה. היא יכולה להיות כגוף נפרד בדומה לנציבות הביקורת על הפרקליטות".

גם משפחות שיקיריהם נפגעו ונכחו בדיון קראו להעביר את הביקורת לגוף חיצוני. עמיעד טאוב, אביו של אופק טאוב שבגיל 8 חודשים עבר בשל רשלנות בטיפול בבית החולים אירוע מוחי קשה שגרם לו לנזק מוחי בלתי הפיך אמר כי: "מדברים פה על 11 וחצי אלף תיקים בשנים האחרונות, מתוכם 6 רופאים בלבד הושהו לצמיתות וגם זה לא בשל הרשלנות, אלא בגין פשיעה פלילית. איזה אמון יש במערכת שמציגה מספרים כאלה? יש עוד עשרות אלפי תיקים שלא נבדקו, יש פה ספק שלא מונעים את הרשלנות הרפואית הבאה?! רופאים זייפו 3 פעמים דו"חות במקרה שלנו והם אפילו לא הושהו זמנית. גוף הביקורת חייב להיות חיצוני, חייל שפלט כדור נחקר, נבדק ולוקחים לו את הנשק. פה יורים, הורגים והמערכת מגינה עליהם. החוק במתכונת הנוכחית לא יעבור בכנסת ישראל. נעבור ח"כ ח"כ ובכל כלי התקשורת עד שתהייה נציבות בלתי תלויה עם שיניים, לא ניתן שעוד אזרחים יעבור את שעברנו".

ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, הוסיפה כי: "כשקובעים שרופא חייב גילוי מלא למטופל שלו, יודעים בוודאות שרופאים מסתירים. חלק מהדברים שנאמרו הם אמתיים. אנחנו מקדמים דרך חוקית אחרת לפתור את הבעיה כאשר חשש הרופאים הוא להפיכת האמת למשפטית שתפעל נגד הרופא".

עו"ד צילי עמיר, פורום הנזיקין של לשכת עוה"ד: "המערכת חולה בטיוח ובהסתרה. עוד לפני הנציבות, כבר הרשומה הרפואית מטויחת, מלאה בהסתרות, גם זיופים ראינו. 3 נוסחים מחדר ניתוח של טאוב הוצגו פה, כשכולם ידעו מה באמת קרה שם. חד משמעית הנציבות צריכה להיות בחוץ".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "המערכת יכולה ללמוד ממערכות אחרות, אולי לשקול מערכת דו-ראשית - אחת בתוך המשרד שבודקת פנימית והמטרה שלה היא עקרונות והלמידה והפקת הלקחים שהם העיקר בעיני רובנו כאן; ולצדה מערכת חיצונית לבחינת תלונות פרטניות, כאשר יש צורך לתת למתלוננים את יומם. יש גם עניין לנראות, שאדם ירגיש שהוא מול גוף ניטרלי לחלוטין. אשמח להדברות בנושא הזה, אין לנו כח"כים להט להגיש הצעות חוק, אך אנחנו רוצים לדעת היכן עומד משרד הבריאות כדי לכלכל צעדנו".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום