בדיקת מח עצם: מתי ולמה?

(0)
לדרג
תוכן מקודם

בדיקת מח עצם נעשית לרוב לצורך אבחון ומעקב במחלות המטולוגיות - כגון לוקמיה, לימפומה ומיאלומה. מהי הבדיקה, כיצד היא מתבצעת והאם היא מסוכנת?

רופא המטולוג
050-2063085

מח-עצם (Bone Marrow) היא רקמה רכה, הנמצאת בחלק הפנימי והספוגי של העצמות - והיא אחראית על ייצור תאי דם ועל תאי "אב" המייצרים את מרכיבי הדם השונים.

מהם מרכיבי הדם השונים?

כדוריות דם אדומות (אריתרוציטים) - מייצרות המוגלובין; ובאמצעותו, מעבירות חמצן מהריאות אל כל הרקמות בגוף; ומהרקמות אל הריאות - מעבירות דו-תחמוצת הפחמן.

כדוריות דם לבנות (לויקוציטים) - מהוות חלק ממערכת החיסון של הגוף. משתתפות בהגנה על הגוף, מפני זיהומים.

טסיות דם (טרומבוציטים) - משתתפות בתהליך יצירת קרישת דם, לריפוי פצעים והפסקת דימום.

הדגימה עוברת בדיקות מעבדה תחת מיקרוסקופ. צילום: שאטרסטוק
הדגימה עוברת בדיקות מעבדה תחת מיקרוסקופ. צילום: שאטרסטוק

מהי בדיקת מח עצם?

במסגרת בדיקת מח עצם, נשאבת דגימה המכילה תאים של מח העצם - שהוא חומר נוזלי סמיך. הדגימה עוברת בדיקות מעבדה תחת מיקרוסקופ, על פי הצורך (ובהתאם לחשד) - נשלחת הדגימה גם לבדיקות גנטיות, מולקולריות ואחרות על מנת לאבחן ולאפיין בצורה המדוייקת ביותר את המחלה ממנה סובל המטופל.

בדרך כלל, בדיקת שאיבת מח עצם מלווה גם בנטילת ביופסיה של העצם, במסגרתה מוציאים גליל קטן מהעצם, המכיל מח עצם. גם דגימה זו נשלחת לבדיקה תחת מיקרוסקופ ובדיקות נוספות במכון הפתולוגי לשיפור איכות האבחנה.

מהי מטרת בדיקת מח עצם?

בדיקת מח עצם מבוצעת על מנת לאבחן מחלות הקשורות למערכת הדם (מחלות המטולוגיות), כאשר יש חשד לפגיעה בתפקוד של מח העצם והפרעה בייצור תאי הדם.

כמו כן, כאשר יש חשד למעורבות של מח העצם במחלות אחרות , כגון לימפומה או מחלות אחרות שעלולות לערב את מוח העצם.

מדובר במצבים, כדוגמת המצבים הבאים:

במקרים בהם בדיקות הדם הצביעו על עלייה בתאי הדם, עולה חשד לסרטן הדם (לוקמיה) - המאופיין בחלוקה בלתי מבוקרת של תאי דם.

ירידה בטסיות הדם - שעלולה לגרום לדימומים ולנבוע ממחלה במח העצם.

ירידה בכדוריות דם אדומות - אשר עלולה להעיד על אנמיה.

חשד לסרטן מח עצם (מיאלומה נפוצה).

חולי סרטן שיש חשש כי הגידול שלהם שלח גרורות למוח העצם.

קיימות מחלות תורשתיות, המשפיעות על תפקוד מח העצם - וניתן לגלותן בבדיקה זו, כגון מחלת גושה, המתבטאת באגירת חומרים בתוך התאים, כולל בתאי מח העצם.

בנוסף, בדיקת מח עצם מבוצעת כמעקב אחר השיפור או הנסיגה אצל חולים במחלות ממאירות של מערכת הדם, כגון: לוקמיה, לימפומה ומיאלומה.

חלק מהחולים נדרשים לעבור את הבדיקה מספר פעמים, לשם מעקב אחר תגובה לטיפול - ולבחינת יעילותו.

הבדיקה מבוצעת גם במקרים של זיהומים כרוניים, כגון שחפת - העלולים לערב את מח העצם.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

ניקור מח עצם מתבצע במסגרת מרפאה המטולוגית, על ידי רופא מומחה או מתמחה בהמטולוגיה. הבדיקה איננה מחייבת אשפוז.

דגימת מח העצם נלקחת מהחלק האחורי של עצם האגן, בתנאים סטריליים - והיא כוללת שני שלבים (בכל שלב, דקירה של עצם האגן).

1. דקירה באמצעות מחט יחסית דקה, לצורך שאיבת מח העצם (אספירציה). ברוב המקרים, נלקחים בין 20 ל- 40 מ"ל של נוזל מח העצם - והדגימה נשלחת למעבדות השונות ולמשטחים, לפי הצורך.

2. בשלב השני, מחליפים את המחט למחט מיוחדת, באמצעותה ניתן לקחת דגימה מהעצם (ביופסיה). הדגימה נלקחת לפתולוגיה, להסתכלות על הארכיטקטורה של מח העצם, בתוך העצם - ולבדיקות ספציפיות לפי החשדות.
ברוב המקרים, יש צורך בשתי הבדיקות - ובחלק קטן מסתפקים רק באחת מהן.

ניקור מח עצם עלול להיות כואב - ולכן החולה יקבל הרדמה מקומית ובד"כ גם זריקת טשטוש, על מנת להקל על אי הנוחות הכרוכה בבדיקה. חשוב לציין שאין מדובר בהרדמה כללית, אלא בתרופה מטשטשת, הגורמת לשינה נעימה, למשך כשעה עד שעתיים.

הבדיקה עצמה אורכת כ-10 דקות - ובתום הבדיקה, נשאר המטופל להשגחה למשך כשעה וחצי עד שעתיים. ברוב המקרים, ישוחרר המטופל לביתו לאחר מכן - ויוזמן לקבלת תוצאות, המתקבלות כעבור כעשרה ימים עד שבועיים. תוצאות בדיקות גנטיות מתקבלות מאוחר יותר.

מבט על דגימת מח עצם של חולה בלוקמיה מיאלואידית חריפה. צילום: שאטרסטוק
מבט על דגימת מח עצם של חולה בלוקמיה מיאלואידית חריפה. צילום: שאטרסטוק

כיצד יש להתכונן לבדיקת מח עצם?

אם המטופל נוטל תרופות מדללות דם, כגון קומדין או אספירין ודומיהן או שהוא סובל מנטייה לדמם, יש לציין זאת בפני הרופא לפני תכנון מועד הבדיקה.

בדרך כלל אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה.

מכיוון שהבדיקה כרוכה בטשטוש, יש להגיע עם מלווה.

מהן ההוראות לאחר הבדיקה?

בתום הבדיקה, מניחים תחבושת על אזור הבדיקה - וניתן להסירה רק למחרת. עד להסרת התחבושת, אסור להרטיבה.

לאחר הטשטוש, אסור לנהוג במשך כ-24 שעות. לכן, יש להגיע לבדיקה עם מלווה.

לאחר בדיקת מוח עצם עלול להיות כאב במקום הדקירה, ניתן להקל על הכאב באמצעות נטילת משככי כאבים, כגון אקמול או אופטלגין. בדרך כלל, אין צורך במשככי כאבים חזקים יותר. אם מופיע כאב חזק, שלא מגיב לנוגדי כאבים, או כאבים שמקרינים לרגל בצד הבדיקה, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל. עם זאת, יצוין כי זוהי תופעה נדירה.

רצוי להימנע מפעילות גופנית, למשך 3-4 ימים לאחר הבדיקה.

מה משמעות תוצאות בדיקת מח עצם?

בדיקת מח העצם מתבצעת לצורך אבחנה של מחלות המטולוגיות, ברוב המקרים; וכן אבחון של מחלות גנטיות המערבות את מח העצם. במקרים רבים, תוצאות הבדיקה מסייעות בקביעת דרך טיפול במחלה. כמו כן, מבצעים את הבדיקה לחולים שייתכן ויזדקקו להשתלת מח עצם עצמית.

זוהי הבדיקה החשובה ביותר, ברוב המחלות ההמטולוגיות וההמטו-אונקולוגיות, בוודאי בעידן הטיפולים הביולוגיים, המכוונים כנגד הפרעות ספציפיות, שחלקן ניתן לגלות באמצעות הפרעות בייצור תאי הדם במח העצם.

האם בדיקת מח עצם מסוכנת?

נטילת דגימת מח עצם היא בדיקה שמתבצעת באופן רוטיני, בהיקף גבוה; הופעת תופעות לוואי משמעותיות היא נדירה. למרות השימוש במחט, הבדיקה לא נחשבת פולשנית. יחד עם זאת, במקרים נדירים תיתכנה תופעות הלוואי הבאות:

פגיעה בעצב הסכיאטי, אשר עלולה לגרום לכאב מקומי והקרנה לאורך הרגל, בצד בו בוצעה הבדיקה. בדרך כלל, הכאב המקרין חולף בתוך כמה ימים - עד שבוע.

דימום באזור הדקירה, בעיקר בחולים עם בעיות בקרישת דם, חולים המטופלים בתרופות מדללות דם.

במקרים נדירים ביותר, זיהום במקום הדקירה - יכול להיות מלווה באודם מקומי, נפיחות, רגישות וחום.

אם מופיע אחד מהתסמינים הללו, יש ליידע את הרופא באופן מידי - לצורך קבלת טיפול מתאים.

לסיכום: בדיקת מח עצם מבוצעת לרוב במרפאות, לצורך אבחנה וקביעת שלב המחלה (מידת התפשטותה), לקביעת מאפיינים גנטיים ומולקולריים של מחלות שונות ומסייעת בהתאמה של הטיפול האופטימלי לחולה, הבדיקה נעשית תחת שימוש בהרדמה מקומית יעילה ובטשטוש; אין מדובר בבדיקה טראומטית. הסיכון הכרוך בבדיקה נמוך מאד, בוודאי בהשוואה למידע בעל הערך שהבדיקה מספקת.

ד"ר ריבה פיינמן היא מנהלת השירות ההמטולוגי האמבולטורית במכון המטולוגיה והשתלות מח עצם של המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה; ומטפלת במסגרת קליניקה בחיפה.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום