מוות בעריסה: הכי מעט בישראל

בעקבות מקרי המוות הבלתי מוסברים של תינוקות עד גיל שנה שהתרחשו בשבועות האחרונים בישראל, התקיים אתמול דיון מיוחד בנושא בוועדה לזכויות הילד. במהלך הדיון נחשף כי לפי פילוח מקרי המוות שנבדקו ואוששו כמוות ללא סיבה, עולה כי בישראל נמצאו 0.25 אחוז של תמותה לאלף לידות בשנים 2000 עד 2014, מול 0.3 אחוז בארצות בעלות השיעור הנמוך ביותר בעולם. מנגד עלה בדיון כי במרבית המקרים לא בוצעו בדיקות מקיפות אלה, שיש בהן להציל חיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, אמרה כי "לצערנו הרב בשבועות האחרונים נחשפנו למספר מקרים של מוות של ילדים עד גיל שנה, דווח כי הדבר היה כתוצאה ממוות בעריסה. נתונים שאני נחשפתי אליהם לאחרונה מראים ירידה בעולם במספר המקרים של מוות בתינוקות, מוות בעריסה, בעוד בישראל אנחנו נמצאים בקו יציב. התכנסנו כדי לראות כיצד ניתן להוריד את המספרים של הטרגדיות הללו". בהמשך הורתה ח"כ שאשא ביטון למשרד הבריאות לקדם נוהל לביצוע בדיקות לאחר המוות בפעוטות, כאשר נתיחה תהייה מוצא אחרון ובהסכמת המשפחה.

ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד במשרד הבריאות, ציינה כי "השיעור בישראל של מוות בעריסה או מוות ללא סיבה, תלוי איך מגדירים אותו, הוא מהנמוכים בעולם. השיעור במדינות אחרות זה 0.3 עד 0.5 אחוז לאלף לידות, אצלנו זה אפילו יותר נמוך. אין לנו נתונים נקיים בישראל של מוות בעריסה בגלל שבמרבית המקרים לא מקיימים בדיקות לאחר המקרה ולא ניתן לשלול סיבות מוות אחרות. אם אני מפלחת את המקרים בהם כן נעשה בירור שלאחר המוות בארץ, גם אם הוא לא בירור מקיף, אני מגיעה לשיעור של רבע אחוז תמותה ל-1,000 תינוקות משנת 2000 עד 2014, כאשר המגמה היא של ירידה".

ח"כ אורי מקלב ציין כי "בישראל כולם נכנסים לסטטיסטיקה ועדיין יש ירידה במספרים והשיעור נמוך יותר מבשאר העולם. בחו"ל גם אחרי שיודעים בחלק מהמקרים מה הסיבה למוות זה עדיין קורה. השאלה אם ידיעה בכלל מורידה את המספרים".

ד"ר הדס גיפס מהמכון לרפואה משפטית הוסיפה כי: "נתיחה הינה חובה בכל העולם, אני מודעת לכך שאנחנו במציאות אחרת, אך הבעיה היא שאף אחד גם לא מדווח ולא מרכז את המקרים האלה בזמן אמת. אולי 5 מקרים ינותחו בשנה, מהם עולה שהבעיה לרוב היא זיהומית. גם בלי נתיחה, מהסתכלות חיצונית ובדיקות דם, ניתן לראות שאולי היה חיידק בדם. אתם לא מבינים איזו הקלה יש להורים שהם שומעים שילד נפטר ממחלה זיהומית או דלקת ראות חריפה שלא באשמתו ושלא ניתן היה לזהות, ושיתר ילדיו לא בסכנה. 40 מתוך 50 מקרים לא מגיעים למכון לנתיחה, גם לא לבדיקה. חשוב שיגיעו אלינו רק לבדיקה, לא נעשית בדיקה שהיא פולשנית שלא בהסכמת המשפחה. גם בתי חולים ורופאים מפחדים להפנות לנתיחה. נתיחה כזו גם יכולה להביא למניעה".

עוד בנושא, ציינה יו"ר עמותת עתיד, ד"ר ענת שץ, כי: "אין בישראל גם חקירה דקדקנית של זירת האירוע. בארצות אחרות בהן כן מבצעים זאת מתעדים איך מצאו את התינוק, באיזו סביבה, מה היה במיטה. לצד הניתוח שבכל המדינות המערביות הוא מנדטורי. בעולם מוצאים הסברים ל-כרבע מהמקרים בעקבות הבדיקות. יש דברים שאפשר למנוע - אם זה תאונה, אם זה משהו מדבק, סיבה גנטית. ב-52 אחוז מבין מי שנותחו נמצא כי הסיבה הייתה זיהומים, 7 אחוז מומי לב, פגיעות לא מכוונות כ-6 אחוזים, פגיעות מכוונות היוו כ-10 אחוזים, מחלות מטבוליות היוו כ-2 אחוזים, סיבות אחרות היוו 12 אחוז. המסקנה היא שצריך לקדם את הבדיקות בחקיקה. ניתן לעשות זאת בהדרגתיות, להתחיל בבדיקות מקדימות שייתכן שיתנו תשובה, כמו סי.טי, ורק לאחר מכן לפנות לנתיחה במידה ויש הסכמה".

ד"ר יורם בן יהודה, מנהל מחלקת ילדים בבי"ח מעייני הישועה אמר כי: "במקומות אחרים בעולם איש מז"פ ורופא ילדים מגיעים למקום. כשילד מת בגלל צעצוע רופא יזהה זאת בזירה. צריך להקים צוותים כאלה. גם ההיבטים הפלילים וגם היבטים אחרים צריכים להיות נידונים שם. לצד כך, בטיפול לאחר מקרי מוות יש נוהל של משרד הבריאות שנכתב לפני 4 שנים ולא נכנס לתוקף. הנוהל מציין איזה בדיקות לעשות בכל מיני מקרים והוא נותן מענה להרבה בעיות, אני פועל לפיו בבית חולים חרדי ובליווי רב בית החולים".

סלין מיכליס, אם ששכלה את בתה, שיתפה במהלך הדיון את סיפורה האישי: "התינוקת שלי נפטרה לפני 19 שנה, זה עדיין מרגיש כמו אתמול. עולמי נפל עלי, אם היה אדם שהיה אומר לי כמה חשוב לברר את הסיבות למוות זה היה אחרת. אם היו ניגשים להורים ואומרים להם - יש לך עוד ילדים זה יכול להשפיע עליהם - אני מאמינה שכל אדם היה מתייחס אחרת לבדיקות. התחושה שזה נשאר באותו מצב".

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, הוסיפה כי: "יש לנו טיוטת הצעת חוק מנוסחת שאין בה ניתוח, אלא בדיקה של צוות רפואי ושל עובדים סוציאליים כדי לעמוד על סיבת המוות, והדברים לא מתקדמים בשל התנגדויות של חלק מהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות. בפן ההסברתי חלק מהמקרים הם בגין טלטול תינוקות, הרבה פעמים הדבר נובע מחוסר הבנה של ההורים לנזק שיכול להיגרם שמטלטלים תינוק בוכה. יש חובה להנחיל את הדברים בקרב כל מי שבא במגע עם תינוקות בגיל הרך"

את הדיון סיכמה יו"ר הוועדה: "אני מבקשת לקדם את נוהל משרד הבריאות בנוגע לבדיקות לאחר תמותת תינוקות, אם צריך דחיפה בחקיקה נעשה זאת. שהנוהל יהיה הדרגתי, נתחיל בבדיקות שניתן לעשות בהסכמה טרם נתיחה ונשאיר את הנתיחה לשלב שלאחר מכן, בו תידרש הסכמת המשפחה בנפרד. אני מבקשת לקבל ממשרד הבריאות עדכון תוך חודש, ואם הדבר לא יצלח נלך לחקיקה. לצד כך על המשרד לוודא שבכל מוות פתאומי של תינוק יגיעו למקום מז"פ יחד עם איש רפואה כדי לבדוק ולראות את הזירה. בנוסף יש לרכז את הנתונים של מוות פתאומי, ובעזרת מסד נתונים נבין באילו מגזרים כדאי למקד הסברה וכן למנוע מקרים נוספים".