שבץ מוחי: כל דקה קובעת

כ-15,000 איש בישראל לוקים בשבץ מוחי (Stroke) מדי שנה. כ-25% מתוכם חוו אירוע מוחי חולף בשבועות שקדמו לשבץ המוחי. למרבה הצער, רק חלק מהלוקים בשבץ זוכים לטיפול מיטבי בחלון הזמן האפשרי, בעיקר בשל הגעה מאוחרת לחדר המיון, אבל גם נוכח זמן יקר המתבזבז לריק בבית החולים, בהמתנה לקבלה במיון ו/או הליכים בירוקרטיים.

מהו שבץ מוחי?

שבץ מוחי הוא תהליך מהיר מאוד, שבו מאבד המוח פונקציות תפקודיות, כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח. כל דקה שעוברת מביאה לאובדן של 2,000,000 תאי עצב (נוירונים) במוח - ולכן חלון הזמן המוקצה לטיפול, מרגע הופעת הסימפטומים, הוא עד 4.5 שעות לטיפול התרופתי דרך הווריד ועד 6-8 שעות לצנתור המוחי לפתיחת החסימה.

ישנם שני סוגים של שבץ מוחי - איסכמי ודימומי. כ-85% מהמקרים הם שבץ מוחי איסכמי (חוסר חמצן לרקמה), שנגרם כתוצאה מחסימה פתאומית באחד מכלי הדם המובילים דם למוח, או הנמצאים בתוך המוח, על ידי קריש דם שמקורו מהלב, או מאחד העורקים הגדולים בצוואר (קרוטיס). שבץ מוחי דימומי נגרם כתוצאה מקרע בדופן של אחד מכלי הדם שבמוח, הגורם לדימום אל תוך המוח.

מהם גורמי הסיכון ללקות בשבץ מוחי?

גורם הסיכון העיקרי לשבץ מוחי הוא יתר לחץ דם, המכונה ה"קטלן השקט", מכיוון שאינו כואב. גורמי סיכון אחרים הם הפרעות קצב לב, כתוצאה מפרפור פרוזדורים (כ-25%), עישון, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, רמת כולסטרול גבוהה, סוכרת ונטילת גלולות למניעת הריון, יחד עם עישון (מה שהופך את הדם לסמיך - וגורם לקרישיות גבוהה יותר).

רוב הלוקים בשבץ מוחי הם מבוגרים - 25% לוקים בשבץ כתוצאה מהפרעות לבביות ומומים בלב, שיוצרים קריש דם ש"עף" למוח. 25% כתוצאה משינויים טרשתיים בעורקים, שיוצרים פלאקים של סידן ושומן - ו"מעיפים" קריש דם למוח. 25% מהם בשל שינויים בקרישת דם ושומן שגורמים לחסימה ו-25% מסיבות בלתי ידועות.

כרבע מהלוקים בשבץ הם צעירים, בעלי מומים לבביים שלא התגלו, או שנגרמה להם דיסקציה (קרע בחלק הפנימי של העורק שעולה למוח - וגורם להתנתקותו וליצירת קריש שעולה למוח), כתוצאה מחבלת ראש, שיעול חזק, או סיבה לא ידועה.

מהם הסימפטומים של שבץ?

בין התסמינים שהופעתם עשויה להעיד על שבץ מוחי חריף: חולשה או שיתוק של הגפיים, באחד מצדי הגוף; עיוות של הפנים וסטייה של הפה; דיבור לא ברור; קשיים בהתנסחות ובהבנה; קשיי בליעה; הפרעה בשיווי משקל וחוסר יציבות; הפרעה בראייה (כמו ראייה כפולה, טשטוש ראייה וערפול); כאבי ראש חזקים פתאומיים וחריגים עד איבוד הכרה (בעיקר במקרה של שבץ דימומי).

כאשר התסמינים האלו מופעים בפתאומיות ולמשך זמן קצר, מוגדרים "אירוע מוחי חולף" ומהווים סימן אזהרה חשוב היכול לנבא שבץ מוחי משמעותי, במהלך השבועות שלאחריו.

כיצד מטפלים בשבץ?

ברוב המקרים של חסימת כלי דם במוח, הטיפול מתבצע דרך הווריד, באמצעות חומר להמסת קריש הדם החוסם. במקרים מסוימים - ובהתאם להתוויות, מתבצע הטיפול באופן מכני (צנתור). כאמור, שבץ הוא תהליך מהיר - ולכן הזמן שחולף מרגע הופעת הסימפטומים ועד לטיפול הוא קריטי (זמן 0).

על פי הנחיות משרד הבריאות, יש לבצע CT תוך 25 דקות מהגעת החולה למיון, להעניק טיפול ראשוני דרך הווריד עד 4 וחצי שעות מזמן ה-0; ולצנתר, במידת הצורך, תוך 6-8 שעות מזמן ה-0 שהנו זמן תחילת הסימנים.

מהו צנתור מוח?

צנתור מוח הוא הליך פולשני, בו מבצעים כניסה לכלי הדם ושחרור החסימה. מחקרים ומאמרים שפורסמו בעולם בשנת 2015, שהוכיחו את יעילותם ותוצאותיהם הטובות של צנתורי מוח בחסימות גדולות, הביאו לשינוי הקריטריונים של איגוד השבץ העולמי - וקבעו כי הטיפול היעיל ביותר, בחלון הזמן, הוא צנתור.

מרבית צנתורי המוח המבוצעים כיום אינם מבוצעים בהרדמה כללית, אלא בסדציה (טשטוש), על מנת לקצר את משך הזמן העובר עד לפתיחת העורק, ההחלמה ולמנוע סיבוכי הרדמה שונים.

מי מתאים לצנתור מוח?

צנתור מוח כרוך בסיכון לדימום - ולכן הצנתור אפשרי, רק כאשר יש חסימה של כלי דם גדולים (מעל 1.5 מ"מ) ובמקרה שהאזור ה"חי" שניתן להציל גדול מ-70%. המועמדים לצנתור הם בעיקר חולים שמקבלים תרופות מדללות דם, חולים שעברו ניתוח בשבועיים האחרונים, נשים בהריון ומטופלים שהטיפול דרך הווריד לא הועיל להם.

השיקול אם לצנתר או לא, תלוי בדיאגנוזה של החולה, בזמן שעבר מתחילת הסימפטומים, בממצאי ההדמיה (CT או MRI) ובמידת החומרה הקלינית שנקבעת על ידי הנוירולוג בחדר המיון.

על מנת לאבחן את החולה ולקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר, אם בכלל, מבצעים בשלב הראשון הדמיית CT, ללא חומר ניגוד, במטרה לשלול דימום במוח. בשלב הבא, מבצעים הדמיית CT פרפוזיה, שמגדירה באופן כמותי את גודל האזור ה"חי" ושאותו ניתן עדיין להציל; ולבסוף מבצעים הדמיית CT אנגיו, שמראה את כלי הדם הצוואריים והמוחיים ומצביעה על החסימה ומיקומה.

במקרים בהם החולה הגיע לבית החולים בלי שהוא יודע מתי בדיוק החלו הסימפטומים (Wake Up Stroke), מבצעים הדמיית MRI שמעניקה מידע מדויק יותר לגבי מידת הנזק הבלתי הפיך, כבר מהשעה - שעתיים הראשונות לאחר האירוע ועל ידי כך ניתן לנבא כמה זמן חלף מתחילת הסימפטומים.

מהו תהליך השיקום לאחר הצנתור?

על פי המחקרים, כ-60-70 אחוזים מהמטופלים חוזרים לתפקוד תקין, או כמעט תקין לחלוטין. אופן השיקום ומשכו תלויים בנזק שנגרם ובמהירות התחלת תהליך השיקום. למוח יש גמישות לימודית מסוימת (פלסטיות) - וככל שהעבודה על תפקוד האזורים הפגועים יותר תהיה מהירה יותר, כך המוח ישוב לתפקד טוב יותר.

למרבה הצער, בארץ מועברים החולים לשיקום רק כעבור שבועיים-שלושה, בניגוד לאירופה, שם מועברים החולים כיומיים-שלושה לאחר הצנתור. בנוסף, במסגרת האשפוז לאחר השבץ, עוברים המטופלים אבחון מקיף, על מנת לזהות את הגורם ולטפל בו, כך שיקטן הסיכון לשבץ חוזר.

האם ניתן למנוע שבץ?

מכיוון שרוב גורמי הסיכון קשורים לאורח החיים, הרי שאימוץ אורח חיים בריא שכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית, יצמצם את הסיכון ללקות במחלות כלי דם בכלל ואירועי לב ומוח בפרט.

כמו כן, חשוב לערוך בדיקות תקופתיות של לב, לחץ דם, סוכרת וכולסטרול; וכמובן, להכיר ולהיות ערניים לסימפטומים השונים.

ד"ר יעקב אמסלם הוא מנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית בבית החולים שערי צדק בירושלים.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.