פסיכודרמטולוגיה: על העור והנפש

(0)
לדרג

מתח נפשי? דיכאון? חרדה? כל העניינים הנפשיים האלה עלולים לבוא לידי ביטוי בעור (וגם להיפך). פסיכודרמטולוגיה היא תחום העוסק בקשר בין בעיות עור ונפש

מאת: ד"ר אביגדור סרברניק

פסיכודרמטולוגיה היא תחום שעוסק בקשר שבין בעיות נפשיות לבעיות עור (ולהיפך) - כל אחת מהבעיות (נפש או עור) עלולה להיות הגורם הראשוני. ענף הפסיכודרמטולוגיה הינו ענף חשוב ברפואה, אך לא מספיק מוכר (בקרב כלל האוכלוסייה) - ולא מספיק מטופל (בקרב הרופאים).

כיצד, אפוא, קשורים העור והנפש?

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף - והוא מבטא מחלות והיבטים רבים, כולל מחלות שטרם אובחנו, מצבים נפשיים שונים, רגישויות, בעיות תזונה, בעיות נוירולוגיות, בעיות הורמונליות ועוד. במצבים נפשיים, הביטוי העורי יכול לבוא לידי ביטוי בחיוורון העור, גרד, הקרחה ועוד.

מהם הסימנים המעידים על בעיית עור ממקור נפשי?

כל שינוי בהתנהגות המטופל ודיווח על דיכאון, חוסר רצון לקום מהמיטה, עצבות, חוסר מנוחה וכו' - מסמן תופעה נפשית, שיכולה להגיע עד כדי מחשבות שווא. כל אלה בהחלט יכולים לבוא לידי ביטוי בעור. כאשר מטופל מגיע עם בעיה או תלונה מסוימת, חשוב לשוחח ולדלות ממנו פרטים מלאים, על היקף הבעיה; וכן לברר לעומק - כיצד הבעיה מתרחשת. לפעמים המטופל מגיע עם תמונה עורית מאוד ספציפית - ובעקבות שאלות מונחות של רופא עור, מתבררת תמונת התנהגות שמצביעה על מקור נפשי.

התקרחות על רקע נפשי? (אילוסטרציה: shutterstock)
התקרחות על רקע נפשי? (אילוסטרציה: shutterstock)

מי נמצא בקבוצת הסיכון לחלות במחלת עור, שמקורה נפשי?

מן הסתם, האוכלוסייה הכי חשופה במקרה זה היא האוכלוסייה עם נטייה לבעיות נפשיות; ובעלי רקע פסיכיאטרי, שסובלים מדיכאון. עם זאת, חשוב לציין כי יש אנשים רבים שסובלים מהתופעה הזו - ואינם מודעים לכך. הבעיה הרבה יותר נפוצה ממה שחושבים - ולמעשה 30%-40% מהמטופלים סובלים ממנה. הסיבה לחוסר הידע היא חוסר המודעות לתופעה, מצד כלל האוכלוסייה; ובנוסף, חוסר עניין מצד אוכלוסיית הרופאים.

בהתייחס למקור נפשי, מגיעים למרפאה מטופלים עם בעיות פסיכיאטריות מוכרות - וללא מחלת עור אמתית, אלא עם תופעות עוריות שלא קיימות אובייקטיבית; או שהם בעצמם גרמו לעורם נזק, כדי להגיע לטיפול. ישנם גם מטופלים עם מחלות עור אמתיות, שמפתחים בעיה נפשית, בשל הפגיעה במראה ובשלמות העור שלהם. מטופלים אחרים, שמצבם הנפשי אינו טוב - סובלים מהתפרצות או החמרת מחלת העור הראשונית שלהם. ולבסוף, מטופלים אשר חוו טראומה או אסון ופיתחו תופעות עוריות, שאינן דורשות טיפול תרופתי כלל; ולעתים רק טיפול מקומי במשחות, הזרקות או פוטותרפיה.
תפקידי, כרופא העוסק בפסיכודרמטולוגיה, הוא לאבחן את המרכיבים הדרמטולוגיים והפסיכולוגיים של המטופל - ולסייע לו הן בתחום העור והן בתחום הנפש.

איזה תלונות מביעים מטופלים אלה - אצל רופא העור?

מטופלים מתלוננים על תחושות עוריות שונות כמו עקצוץ, תחושת שריפה, תחושה של זוחלים על גופם, כאבים, התקרחות חלקית בקרקפת או בזקן ובגבות ועוד. המקור לבעיות הללו יכול להיות אורגני, אך גם נפשי. במקרים בהם מדובר במקור נפשי, הרקע הוא במרבית המקרים חרדה, סטרס או דיכאון.

בעיות עור ונפש (אילוסטרציה: shutterstock)
בעיות עור ונפש (אילוסטרציה: shutterstock)

האם גרד הוא תופעה עורית שמקורה בבעיה נפשית או מצוקה?

גרד עלול להיות נפשי - אך לא בהכרח. למשל, יש תופעות גרד - תוך כדי פגיעה עצמית באזורים ספציפיים בגוף. אזורים אלה מגרדים למטופל באופן קבוע - וגורמים לשינויים ואפילו להצטלקויות בעור, בעקבות חפירה בעור. למעשה, רקע נפשי מתבטא בעור גם במחלות אוטואימוניות, כאשר הטריגר למחלה הוא נפשי. למשל: פסוריאזיס, שכיום יודעים שזו מחלה שיש לה מקור נפשי.

כיצד מתבצע הבירור למקור הבעיה העורית?

רופא עור בעל ניסיון רב ומיומנות ישאל את השאלות הנכונות - ויקשר בין התנהגות הפציינט לבין השתקפות והתבטאות הבעיה העורית בגופו. ככל שניסיון רופא העור רב יותר, כך הוא יידע לזהות מצבים בהם הממצאים בעור מעידים על תופעות שקשורות בהתנהגות אדם ומצבו הנפשי.

למשל: פציינט שהגיע עם שקית נייר ובה גרגרים שחורים, טען כי "זה מה שמטייל לו על הגוף". מקרה נפוץ יותר הוא המקרה בו פציינט "משחק" עם שיערו ולמעשה מושך אותו - ויוצר קרחות, בעקבות בעיות נפשיות.

חשוב לטפל גם בבעיה הנפשית (אילוסטרציה shutterstock)
חשוב לטפל גם בבעיה הנפשית (אילוסטרציה shutterstock)

כיצד מטפלים בבעיה המשלבת עור ונפש?

רבים מהמטופלים מסרבים לפנות לעזרה נפשית, בשל חשש מהסטיגמה או בשל חוסר הבנת מצבם. במקרים אחרים, המטופלים אינם מסוגלים לממן את הטיפולים הפסיכולוגיים או הפסיכיאטריים, הדרושים להתמודדות עם מצבם. כך או אחרת, במקרים בהם הבעיה איננה חמורה, ניתן לטפל בעזרת רופא העור - בתכשירים, משחות ואף תרופות דרך הפה; אולם, במקרים מורכבים יותר, חשוב לטפל גם בהיבט הנפשי על ידי פנייה לפסיכולוג או לפסיכיאטר, שיסייע לטפל במקור הנפשי - ולהפסיק את ההתנהגות הבעייתית (למשל: תלישת שיער המובילה להתקרחות).

באופן אישי, מכיוון שאני קשור בארגונים עולמיים שעוסקים בתחום - וכן שימשתי כיועץ עור בבית חולים אברבנאל, במשך 10 שנים - הניסיון שלי משמש אותי ככלי מכוון, לטיפול נכון ואישי למטופל; ובמידת הצורך, אני מפנה אותו לאיש מקצוע מהתחום הנפשי. האינטראקציה בין רופא העור והפסיכיאטר או המטפל הנפשי - חשובה מאוד ויוצרת טיפול הרמוני ושלם עבור המטופל. אולם לא תמיד המטופל או הרופא מעוניינים בכך.

ד"ר אביגדור סרברניק הוא רופא עור.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום