גלאוקומה: העתיד כבר כאן

(0)
לדרג

הרפואה המתקדמת אמנם מאפשרת טיפול יעיל יותר בגלאוקומה. אבל עדיף למנוע את התפתחות המחלה - מאשר לטפל בה. בדיקה פשוטה אצל רופא עיניים עשויה למנוע עיוורון

מאת: ד"ר אלון סקעת

גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים שכיחות הגורמות לנזק בעצב הראיה - וכתוצאה מכך לפגיעה בלתי הפיכה בשדה הראיה, עד כדי עיוורון. מאחר שבמרבית המקרים אין הדבר מלווה בכאב, זכתה המחלה לכינוי "הגנב השקט של הראיה". המחלה מהווה אחד משלושת הגורמים העיקריים לעיוורון בעולם בכלל ובישראל בפרט; מדי שנה מאובחנים בישראל מקרים רבים של המחלה, בשלביה השונים.

אם בעבר הייתה הגלאוקומה גורמת לעיוורון בשכיחות גבוהה, הרי שטיפולים חדשניים שפותחו בעשורים האחרונים מתמודדים בהצלחה עם פגיעתה של המחלה. כלל הטיפולים מתמקדים בהפחתת הלחץ התוך עיני, המהווה גורם הסיכון המרכזי למחלה זו. הטיפולים כוללים, בין היתר, טיפולים תרופתיים (בטיפות וכדורים), טיפולי לייזר (השונים לחלוטין מטיפולי הלייזר המוכרים להסרת משקפיים) וטיפולים ניתוחיים.

מהם החידושים האחרונים בתחום הטיפול בגלאוקומה?

הפיתוח הרפואי בתחום הגלאוקומה אינו קופא על שמריו ויש כל העת תנופת מחקר, לקידום הטיפול במחלה זו. תרופות חדשות, להפחתת הלחץ התוך עיני, נמצאות כעת בשלבי מחקר מתקדמים - וייתכן כי ייכנסו לשימוש קליני בעתיד הקרוב.

תרופות חדשות (כדוגמת מעכבי האנזים רו-קינאז (ROCK) ומעכבי TGF בטא) פועלות על מנגנונים חדשים להורדת הלחץ התוך עיני, וחלקן (כגון 324PG או 117-DE) מכילות שילובים (קומבינציות) של מספר תרופות בתוך בקבוק אחד, על מנת לצמצם ככל הניתן את הצורך היומי של המטופל בנטילת טיפות.

תחום תרופתי חדש נוסף, המצוי בפיתוח: תרופות בעלות השפעה ארוכת טווח, המונעות את הצורך בנטילת טיפות באופן יומי (המקשה בדרך כלל על החולה ופוגע באיכות חייו). לדוגמה: תרופה נסיונית הקרויה 515-ENV הינה שתל קטן המוזרק לעין, המשחרר באופן איטי תרופה המורידה את הלחץ התוך עיני לתקופה בת עד 6 חודשים ללא צורך בטיפול יומי נוסף. כאמור, התרופה בפיתוח - ואינה בשימוש קליני כעת, אולם לא מן הנמנע כי תאושר לשימוש בעתיד הנראה לעין.

גם התחום הכירורגי נמצא בתאוצת פיתוח. שתלים קטנים רבים (כגון Istent ו-Xen), החוסים תחת הכותרת MIGS Minimally Invasive Glaucoma Surgery, נמצאים בפיתוח ומיועדים להשתלה במנותחי קטרקט (במסגרת ניתוח הקטרקט), כאמצעי נוסף להפחתת הלחץ התוך עיני. הגם שמרבית השתלים המצויים כיום (בארץ ובעולם) טרם נבדקו במחקרים מבוקרים איכותיים ויעילותם מוטלת בספק, הרי שעצם מגמת הפיתוח בתחום זה והשקעת כספים מצד חברות שונות, למציאת פתרונות ניתוחיים חדשים לגלאוקומה, מהווה מקור לא אכזב לאופטימיות.

מה בנוגע לניטור לחץ תוך עיני?

גם תחום ניטור הלחץ התוך עיני נמצא בפיתוח. בכתב העת היוקרתי Nature, פורסם על פיתוח עדשה תוך עינית (המושתלת באופן קבוע במנותחים העוברים ניתוח קטרקט), עליה מובנה מד לחץ תוך עיני (סנסור), המאפשר ניטור רציף של הלחץ, ללא צורך במדידה חיצונית. לא מן הנמנע כי פיתוחים דומים נוספים יופיעו בעתיד הקרוב - ויוכנסו לשימוש קליני. בנוסף, קיימת עדשת מגע הקרויה Triggerfish, המאפשרת גם היא ניטור רציף של הלחץ, אולם בשלב זה היא משמשת לניסויים בלבד.

בד בבד עם שיפור מערך הטיפול בגלאוקומה, חל שיפור מרחיק לכת ביכולת ההדמיה, האבחון והמעקב בתחום זו. שדות הראיה הוותיקים, המשמשים מזה שנים רבות למעקב אחר הפגיעה התפקודית מהמחלה, מכילים כיום תוכנות המאפשרות מעקב אחרי פרמטרים מספריים העוקבים אחרי השינויים והתקדמות בין השדות השונים, שביצע החולה במהלך השנים (גרף פרוגרסיה). בתחום ההדמיה, מכשיר OCT - Optical Coherence Tomography על פיתוחי התוכנה החדשים שלו (ובהם: Enhanced Depth Imaging OCT) מאפשר הדמייה של עצב הראיה, על שכבותיו השונות והדמיית סיבי העצב ברזולוציה מרשימה, כולל הדמייה של שכבת התאים ברשתית הנפגעת בגלאוקומה (שכבת תאי הגנגליון). הדמיה שכזו מאפשרת מעקב אחר התקדמות המחלה, עוד בשלב בו הפגיעה הינה מבנית בלבד (בתאים ובסיבי העצב), טרם התפתחות פגיעה תפקודית בשדה הראיה או בחדות הראיה; קרי: לפני שהחולה מרגיש במחלתו.

החיסרון המרכזי, המשותף לכלל הטיפולים: אין ביכולתם לתקן נזק שכבר נוצר מהמחלה, אלא רק לעצור את התקדמותה, או למנוע את נזקיה, אם אובחנה במועד. מכאן, היום כבעבר, החשיבות הגדולה - וחסרת התחליף - לאיתור המחלה בשלביה המוקדמים; וכוחו הרב של אבחון מוקדם כזה, למניעת פגיעה בלתי הפיכה בראיה.

בגלאוקומה, בדיקה פשוטה אצל רופא עיניים מומחה - יכולה למנוע עיוורון. זו איננה קלישאה - אלא המציאות.

ד"ר אלון סקעת הוא מומחה במחלות גלאוקומה וקטרקט, רופא בכיר במכון עיניים במרכז הרפואי שיבא - תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום גלאוקומה בניהול עמותת לראות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום