מיומה: האם היא מסוכנת?

(0)
לדרג

שרירן (ובלעז: מיומה, פיברומיומה, לאיומיומה) הוא גידול שפיר ברחם. כיצד נוצרים שרירנים? כיצד מאבחנים את קיומם? והאם שרירן מונע כניסה להריון? סקירה מקיפה

מאת: ד"ר מיכאל פרידמן

שרירן הוא גידול שפיר של גוף הרחם, שמקורו בשריר החלק של הרחם. שרירן ידוע במספר כינויים: מיומה, פיברומיומה, לאיומיומה. בחלק גדול מהמקרים, מדובר במספר רב של שרירנים בגדלים שונים, הנמצאים במקומות רבים בשריר הרחם.

האם המיומה מעוותת את גוף הרחם?

שרירנים עלולים לגרום לעיוות ולהגדלה של גוף הרחם, לממדים משונים ונבדלים זה מזה. הגידול עלול להימצא בתוך השריר, כלומר - הדופן של הרחם; לבלוט החוצה לכיוון חלל הבטן; או לבקוע לתוך חלל הרחם. בדרך כלל, השרירנים נמצאים בתוך המעטפת (קפסולה) שמהווה חוצץ בין השרירן לבין רקמת השריר הבריא.

מדובר בגידול שפיר שכיח מאוד אצל נשים. לפי הסטטיסטיקות השונות, רחם שרירני מתגלה אצל כל אישה שלישית או חמישית אחרי גיל 40. יתרה מכך, יש נשים שאצלן מתגלה הגידול בעשור השני או השלישי לחייהן.

כיצד נוצרת מיומה?

הסיבה להופעת שרירנים אינה ברורה ואינה ידועה. היווצרות וגדילת שרירנים קשורה ביותר להורמון הנשי אסטרוגן. גם לגורם גנטי יש תפקיד נכבד. כך, בערך רבע מהנשים שאותר אצלן שרירן, הן בעלות היסטוריה משפחתית של שרירנים אצל האימהות או האחיות.

בדרך כלל, היכן ממוקמת המיומה ברחם?

אין מיקום קבוע של השרירנים. המיומות יכולות להימצא בכל החלקים של גוף הרחם: בחלק הקדמי, האחורי, קרוב לצוואר הרחם או בחלקו העליון, הרחב ביותר בכיפה. הגדלים של המיומות נעים בין מילימטרים לבין עשרות סנטימטרים; שרירנים עשויים להופיע בכל מיני צורות, במרקם שונה (מיומה נוזלית או מיומה קשה כמו אבן, עם משקע של סידן בתוכה).

באיזה טווח גילאים מופיעה לרוב המיומה?

ניתן למצוא מיומה אצל נשים בכל הגילאים, אך הגיל השכיח ביותר הוא העשור הרביעי או החמישי של החיים; בעיקר אצל נשים שעברו הריונות ולידות.

האם עצם קיומה של מיומה ברחם הוא מסוכן?

בהיותה גידול שפיר, דהיינו גידול שלא שולח גרורות ושלא פוגע באברים אחרים, המיומה היא גידול שאיננו מסוכן ואיננו פוגע בחיים. עם זאת, מיומה עלולה לגרום לתופעות שפוגעות באיכות חיים, כמו למשל: דימומים חזקים שגורמים לאנמיה, עם כל תופעות הלוואי הקשורות לכך (חולשה, סחרחורות, עייפות יתר, בחילות, חוסר יכולת לתפקד ועוד); לכאבים הנובעים מגודל המיומה או מתהליך דלקתי ו/או זיהומי בתוכה; ללחץ על כיס השתן או על הרקטום; ולעתים אף לקושי בנשימה, בגלל הגודל והלחץ על הסרעפת (במקרים מאוד נדירים).

האם עצם קיומה של מיומה ברחם הוא סיבה לאי כניסה להריון?

בדרך כלל, קיומה של המיומה איננו מהווה סיבה לאי כניסה להריון. הריון ולידה בהחלט אפשריים במקרים של רחם שרירני. המיומה איננה מהווה התוויה נגד כניסה להריון.

האם נדרש להסיר את המיומות הקיימות ברחם לפני הריון?

ממש אין צורך להסיר את המיומה אצל אישה שמעוניינת להרות. במקרים בודדים, כאשר השרירן נמצא בתוך חלל הרחם עצמו, או גורם ללחץ משמעותי ביותר, כאשר החלל מעוות מאוד עם חסימה ניכרת, יש בהחלט לשקול הוצאת המיומה בדרך כירורגית. קיימות דרכים שונות לכך, החל מפתיחת בטן, דרך ניתוח זעיר פולשני בלפרוסקופיה - ועד לניתוח נרתיקי, או לכריתה היסטרוסקופית, שמתבצעת על ידי כניסה לצוואר החרם.

כיצד משפיע קיומה של מיומה על מהלך הריון תקין?

בדרך כלל, המיומה נוטה לגדול במהלך ההריון. היא עלולה להפוך מגודל של מספר מילימטרים עד לסנטימטרים רבים. לפעמים הרחם יכול לגדול ב-50%, יחסית לגודלו הרגיל, בהינתן שבוע ההריון - או אף יותר. לפעמים השרירן עלול להיות הסיבה ללידה עם דימום רב, או להוות מכשול ללידה נרתיקית רגילה; ואז ייתכן שיתעורר צורך בניתוח קיסרי, עוד לפני תחילת הלידה או במהלכה.

כיצד מאבחנים מיומה?

ניתן לאבחן שרירן בבדיקה ידנית גינקולוגית רגילה. האבחנה נתמכת תמיד על ידי בדיקת אולטרסאונד, בדיקה הכרחית כדי לדעת שאכן מדובר במיומה, כדי ללמוד בכמה שרירנים מדובר וכדי לאתר את המיקום המדויק של השרירן, את גודלו ואת קירבתו לחלל הרחם.

לפעמים יש צורך לבצע בדיקת CT או MRI; זאת כאשר נדרשת אבחנה מבדלת, במקרים של גוש אגני, עם מקור לא ברור. אבל, ברוב המקרים, בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה יסודית אשר ממצה את צרכיי האבחון (לא רק אבחון של שרירנים רחמיים, אלא של כלל הפתולוגיה האגנית של אברי המין הנשיים).

ד"ר מיכאל פרידמן הוא מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, בגינקולוגיה אונקולוגית, בכירורגיה גינקולוגית, בניתוחים אורוגינקולוגיים ובניתוחי רצפת האגן, משמש כרופא בכיר במחלקת נשים ברמב"ם. מנהל מכון לבריאות האישה של מכבי שירותי בריאות בחיפה.

בואו לדבר על זה בפורום מיומות (שרירנים) ברחם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום