פריצת דיסק? ספורט אחרי הניתוח!

אביבה בנצ'בסקי - מורגרף, בת 48, עובדת ב"כימיקלים לישראל", עסקה עד לפני כשנתיים באין מפריע בפעילויות ספורטיביות מגוונות - ובכללן ריצה, הליכה ופילאטיס. למעשה, לא היו לה כלל כאבי גב או בעיות גב וכל זאת, עד לתחילת שנת 2014.

בשנה זו, מספרת בנצ'בסקי, גבר הלחץ בעבודה, והנסיעות הארוכות ברכב לסניף נוסף של החברה, הלכו והתרבו. האם זה היה הטריגר? או שמא הגיל, או סיבה עלומה אחרת? בנצ'בסקי אינה יודעת, אבל זה הזמן בו החלו אצלה מיחושים שונים בגב:

"לא היה מדובר על כאבים עזים או בלתי נסבלים, אלא היה מדובר על כאבים נסבלים, אשר חולפים בעקבות מנוחה. הפתרון שהוצע לי על ידי הרופא הוא מנוחה בת מספר שבועות. אבל מי יכול, בימינו, כאשר כולנו כל כך עסוקים במרוץ החיים, פשוט לנוח במשך שבועות? אז נחתי לסירוגין. ולפי הצורך", מספרת בנצ'בסקי.

ומתי הגב "התנקם" בך?

"זה היה באחד הבקרים. הייתי בבית והתכופפתי להרים איזו פיסת נייר - ופשוט לא יכולתי להתרומם חזרה. הכאב היה עצום. צרחתי בכל כוחי. בעלי הזמין רופא הביתה, שהזריק לי זריקה, אך טרם הגעתו, התעלפתי מכאבים. מכאן, התחיל הסבל הגדול. בימים ההם, קיבלתי מספר פעמים זריקות וכדורים, על מנת להקל על הכאבים העצומים. אך זה לא פסק. בקושי יכולתי ללכת".

מה עשית בשלב זה?

"הגעתי לד"ר שלמה דוידוביץ', נוירוכירורג, ונשלחתי על ידו לבצע בדיקת MRI באופן דחוף. כאשר שבתי עם התוצאות, הרופא הזריק לי אפידורל, בניסיון לשחרר את הכיווץ - ולהקל על כאבי. נאלצתי להמתין שבוע ימים, בסיומם המצב השתפר מעט מאוד. ובשלב זה, הייתי כבר לאחר חודש ימים של סבל, ללא יכולת לזוז או ללכת".

בסופו של דבר, עברת את הניתוח?

"אכן, בחרתי להיות מנותחת בשיטה האנדוסקופית. במהלך הניתוח, נראה כי הסחוס חסם לגמרי את כל העצב. ד"ר דוידוביץ', הוציא את החלק ש"ישב" על הסדק העצב ושגרם לכל המהומה. עוד הוסבר לי על ידיו, כי בניתוח עצמו הוחדר דרך פתח קטן, מוליך עם מצלמה, אשר מגדילה עד לפי 100 את זווית הראייה ואפשרה לו לטפל בבעיה, ללא צורך בקיבוע של החוליות".

מדוע בחרת בניתוח בשיטה האנדוסקופית?

"בגלל ההחלמה המהירה ואחוזי ההצלחה הגבוהים במיוחד, בהשוואה לניתוחים הקונבנציונליים. למעשה, קמתי מהמיטה כבר לאחר הניתוח - והלכתי לשירותים. זה היה מדהים. ממש כמו קסם עבורי, כי לפני הניתוח לא הלכתי כלל".

חזרת לעסוק בספורט?

"בוודאי! חזרתי להליכות, לפילאטיס, לסקי ואפילו לרכיבה על סוסים ולטיפוס הרים. אני אדם דינמי ופעיל. ואני יותר ממאושרת, על כך שאני יכולה להמשיך להיות כזו. עם זאת, אני לא שוכחת להישאר מודעת לגב שלי - ואני הרבה יותר זהירה ומתכוונת להישאר כך. ללא בעיות גב!"

מה זה אומר, מודעות גבוהה?

"בעבר, נהגתי ללכת כל היום על עקבים גבוהים. היום אני משאירה את העקבים לבילויים בשעות הערב. כאשר אני צריכה לטוס לחו"ל, אם זה מתוקף תפקידי או לשם חופשה, אני טסה רק ב"ביזנס", כדי שלא יהיה לי לחץ על הגב. ובאשר לנסיעות הארוכות לסניף העבודה המרוחק, ואני לא יכולה לוותר על כך, אך משתדלת למתן או לצמצם נסיעות.

בנוסף לכך, ויתרתי על הריצה. לא מפני שאני לא יכולה, אלא כאמצעי זהירות. מלבד זאת, אני ממשיכה להיות אדם נמרץ ודינמי כמו בעבר".

האם יש לך המלצות, לאלה החוששים מניתוח?

"קשה להמליץ לאחרים, מכיוון שכל אחד סובל מבעיה אחרת. אבל אם נדרש ניתוח, אז רק בשיטה הזו, כי אז ההחלמה והחזרה לחיים נורמליים מובטחת, שלא כמו בניתוחים הקונבנציונליים, בהם ההחלמה והשגרה לעולם אינם מלאים. במקרה שלי, לא היה כלל "בלט" לאחר הניתוח, מה שהפך את התוצאות למושלמות.

כמו במקרה שלי, חשוב גם לפנות לרופא שלא ממהר לנתח, אלא מנסה קודם אמצעים טיפוליים אחרים ושאתם חשים שניתן לסמוך עליו. בהצלחה!"

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי עמוד שדרה אנדוסקופיים, פריצות דיסק.