אוסטאופתיה: טיפול יעיל בכאב גב

(0)
לדרג

יושבים שעות מול המחשב והגב כואב? מתכופפים ומתקשים להתיישר? טיפול אוסטאופתי הכולל אבחון, טיפול ידני ותרפיה קרניו-סקראלית, עשוי להקל על כאב הגב

מאת: דיויד סלייטר

כאבי גב הם הכאבים האורתופדיים השכיחים ביותר: כ-9 מתוך 10 מבוגרים חווים במהלך חייהם כאבי גב, באזורים שונים ובדרגות שונות. אוסטאופתיה מסייעת בטיפול בכאבי גב ובכאבים אורתופדיים רבים נוספים.

מהם הגורמים לכאבי גב?

עמוד השדרה הוא החלק בגוף אשר אחראי על היציבה: הוא מנגנון סבוך של מפרקים, רצועות ושרירים, שמתמודד עם קשיי הסתגלות כתוצאה מכוח המשיכה. מערכת העצבים, שולטת על פעולות הגוף ומובלת בתוך חלל עמוד השדרה.
הבלוטות האנדוקריניות, המתאמות בין הפעולות הפיזיולוגיות בגוף, מפרישות הורמונים הפועלים ומובלים לאורך הגוף בזרם הדם. לכן, כל דבר המפריע לפעילות העצבית או לזרימת הדם (כגון עצב או כלי דם שנחסם), יוצר תופעות לא רצויות ופוגע בתפקוד מערכות הגוף (עיכול, שתן, רבייה , נשימה וכו...), עלול לגרום לשיתוק מוטורי, כאב, ניוון או אבדן תחושה בחלק הגוף אותו שירת.

הגורם העיקרי לכאב הוא קרע, מתיחות או התכווצות בשרירים הנובע ממאמץ יתר (בעקבות פעילות ספורטיבית קשה ללא חימום, ישיבה ממושכת מול מחשב או עבודה הדורשת כיפוף, כגון גינון או הרמת חפצים כבדים).

גורם נוסף לכאבי גב הוא פריצת דיסק או בלט דיסק, אשר נוצרים בעקבות קרע ברקמות שבין החוליות (לרוב כתוצאה מהתכופפות לא נכונה או הרמת משקל כבד).

בעקבות הקרע, יש "זליגה" של הג'ל הנמצא בין החוליות (שמשמש כ"בולם זעזועים"). כאשר "בולם הזעזועים" נפגע, נוצר בקע שמפעיל לחץ על עצבי הגב. פריצת דיסק היא מצב כרוני מרגע היווצרותו, שיכול להתבטא בכאב קבוע או בכאב לפרקים וכמעת תמיד מופיע עם הקרנה לאגן ולעתים עד לכפות הרגליים.

בנוסף, כאב גב יורגש עם חבלה הנגרמת כתוצאה מתאונה ("צליפת שוט"), נפילה ישירה על הגב או על עצם הזנב.

הגורמים האמורים הם גורמים הנובעים מעמוד השדרה עצמו, אולם ישנם גורמים נוספים לכאבי גב, הנובעים ממקורות פנימיים אחרים ומקרינים את הכאב אל הגב.

אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

מתי כדאי להתחיל לדאוג?

כאב גב חד פעמי שחולף כלעומת שבא, הוא בדרך כלל כאב שרירי. כאב כזה יכול להיות חד ואף משבית, ונמשך בדרך כלל מספר ימים עד שבוע בלבד. ברוב המקרים, יספיק עיסוי של האזור הכואב, קומפרסים קרים ו/או אמבטיה חמה, על מנת להפיג את הכאב.

כאבים מעוררי חשד, אשר דורשים בדיקה הם:

1. כאבים שמקרינים מעבר לברך לכיוון כפות הרגליים (מעיד לרוב על בלט/פריצת דיסק).

2. כאבים משביתים, שמחייבים שכיבה או עמידה שפופה, במשך למעלה מיומיים.

3. כאבים עזים המלווים בבעיות בשליטה על סוגרים.

4. כאבים חדים מאוד בגב האמצעי. אם עוצמת הכאב גוברת עם הזמן, יש מקום לחשוד בבעיה באחד האיברים.

5. כאב גב שמתגבר עם העמידה וההליכה ונעלם בעת ישיבה (עלול להצביע על הצרות תעלת עמוד השדרה)

איך מטפלים בכאבי גב?

ראשית, חשוב להבין מהו מקור הכאב! כאבי גב הם תמיד פועל יוצא מעצב המשדר בעיה למערכת העצבים. השרירים תמיד מעורבים ישירות או בעקיפין בבעיה זו. אם שריר לא מקבל עצבוב או אספקת דם מספקת הוא מודיע לנו את זה בצורה של כאב. זאת אומרת, שכל מטפלי הגוף בצורה זו או אחרת חייבים לדעת איך לעבוד עם שרירים. ההבדל הבסיסי בין המטפלים מתבטא בצורה שלמדו לאבחן, להכיר ולטפל בגורם הישיר לכאב, שהרי השרירים מגיבים למגוון בעיות שונות כגון: בעיות הורמונליות, בעיות שלדיות מגוונות וקרעים בשריר עצמו. כלומר, יכולת המטפל לאבחן את מקור הבעיה ולא רק לראות את הסימפטום, לרוב תחרוץ את סיכויי הצלחת הטיפול.

מעסים, מבינים היטב את תפקוד השרירים ומשתמשים בטכניקות רבות כדי להרגיע כאב.

פיזיותרפיסטים מבינים את השילוב המוצלח בין שריר ושלד ובעזרת תרגילים ספציפיים מסוגלים לתפור למטופל סדרת תרגילים המאפשרים להתגבר על מגוון רחב של פציעות.

המדקרים משתמשים בטיפול עתיק יומין, שמשפיע בהצלחה רבה על מערכת העצבים ובכך מצליחים להשפיע על מערכות הגוף בצורה יוצאת מן הכלל, כל עוד השלד מחובר אל ציריו הטבעיים.

הכירופרקטים מטפלים בשלד כדי לשחזר את ציריו הטבעיים, ובכך משחררים את הלחצים הנגרמים כפועל יוצא מטראומות שונות.

האוסטאופתים מטפלים גם הם בשלד בצורה דומה, אך מכירים בחשיבותם של שני גורמים נוספים שלהם ערך מוסף לטיפול והם: טיפול בכל אשר תלוי מהשלד (איברים ורקמות המחברות אותן לשלד); וטיפול בעצמות הגולגולת ועצם הזנב, כדי להשפיע על מערכת קרום המוח: איזון מערכת העצבים המרכזית.

מהי אוסטאופתיה? כיצד היא התפתחה באופן היסטורי?

אוסטאופתיה, אשר פירושה המילולי "מחלה שמקורה בתאי העצם", היא למעשה גישה טיפולית קדומה; האוסטאופתיה מתבססת על תפיסתו של היפוקרטס (377 לפנה"ס), שנחשב לאבי הרפואה המערבית, אשר טען כי "ריפוי המחלה מצוי בגוף עצמו".

מייסד האוסטאופתיה היה רופא אמריקאי בשם אנדרו טיילור סטיל, שחי בשנות ה-80 של המאה ה-19. סטיל היה רופא ששירת כקצין בימי מלחמת האזרחים בארה"ב ואיבד את שלושת ילדיו במגיפת דלקת קרום המוח שפרצה באותה תקופה, למרות ניסיונותיו הרבים להציל אותם בדרכי הרפואה הקונבנציונלית.

האבידה הקשה גרמה לו לשוב אל עקרונות הרפואה של היפוקרטס ולהקדיש את חייו לחקר מפורט של אנטומיית גוף האדם, על מנת למצוא דרכי ריפוי חדשות באמצעות תיקון מכני של הגוף. דרך מחקרו, הבין סטיל כי ישנו קשר מובהק בין כאב או ליקוי לבין חוסר תנועה, הנובעת ממגבלות בשלד או הרקמות התלויות ממנו. הוא הבין כי אם הדם יסופק לאברים ו"יידע" להתנקז, הגוף כבר יידע מה לעשות ואיך לטפל בעצמו. זוהי מהות תפקידו של האוסטאופת!

תפקידו של האוסטאופת, אם כן, הוא לאזן את המערכת השלדית (בעזרת טיפול בשלד, וברקמות המחוברות עליו כולל רקמות החיבור, איברים ורקמת קרום המוח), כך שתנוע בחופשיות ותאפשר לעצבים שיוצאים ממנה וכלי הדם המובלים בתוכה, להגיע ליעדן.

אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

איך מתבצע, אפוא, הטיפול האוסטאופתי?

הטיפול האוסטאופתי הוא טיפול ידני במגע, שמותאם לבעיה הספציפית ולמגבלות של כל מטופל.

האבחון האוסטאופתי בוחן את המערכת השלדית כמקשה אחת, תוך התמקדות במרכז הכובד ובתנועתיות, על מנת לזהות מפרקים שאינם "יושבים" במקומם כמו שצריך; וגורמים, בשל כך, להפרעה בעצבוב באזור זה, או לאספקת דם מוגבלת.
בחינת התנועתיות, הן מבחינת התנועות הגדולות והן מבחינת התנועות הקטנות, משמשת כאינדיקטור מרכזי באוסטאופתיה, מתוך הבנה שהגוף לעולם יפצה על מערכת לא מאוזנת: פיצוי שיתבטא בחוסר תנועה או בתנועה מוגבלת. כך, למשל, אצל אדם שנפל בעברו, וכתוצאה מהנפילה זז קמעה מפרק האגן כך שרגל אחת נהייתה קצרה יותר מהשנייה. העיוות שנוצר, גם אם הוא מזערי ואיננו מורגש בעין בלתי מקצועית, דורש מהשרירים והרקמות המחוברות לשלד לפצות על חוסר האיזון, מה שיגרום במשך השנים ליצירת לחץ ולאספקה בלתי תקינה של דם לאזור.

על מנת להמחיש את מה שקורה בגוף, דמיינו את עצמכם סועדים בתוך מגדל פיזה: כך שהאור שמעל השולחן (מערכת העצבים) לא מאיר במקום הנכון, המים מהברז והניקוז בצנרת הביוב בעייתיים (מערכת הנוזלים) והמפה והצלחות על השולחן זזים ואינם נגישים (איברים ורקמות החיבור). על מנת "לתקן" את מנח הגוף, ביחס למנח המגדל, תיאלצו להפעיל שרירים בצד אחד, יותר מאשר בצד האחר. כיווץ זה של השרירים, לאורך זמן, יקצר את כלי הדם, יקטין את התנועה החופשית של הנוזלים בגוף ויגרום לבעיות גב, ברכיים, צוואר, ראש וחלקי גוף נוספים.

מה עושה האוסטאופת לאחר שלב אבחון השלד?

בטיפול, האוסטאופת מטפל ישירות בשלד בטכניקות רבות וכן מתייחס ליחס בין מבנה השלד לאיברים התלויים ממנו. רוב האיברים הפנימיים, כמו המעיים, מערכת הרבייה וכו' תלויים מהשלד; הדיסקים והאיברים מחוברים לאותה רצועה קדמית (ALL). כך לדוגמה בעיית עיכול שנמשכת זמן רב, יכולה להשפיע על השלד בהגברת לחץ, כתוצאה ממשיכה של הדיסק הנמצא בין חוליות הגב.

דוגמאות נוספות לבעיות פנימיות, היכולות להשפיע על השלד, או להיות מושפעות ממנו, הן: הידבקויות ברקמות הכיסוי של האיברים כתוצאה מטראומה, צלקת (ניתוח) או דלקת, בנוסף, יכולה להיגרם אצל אישה בעיה של וסת בלתי סדירה בשל נפילה על האגן בשיעור בלט כאשר הייתה ילדה, נפילה שגרמה לתזוזה מינורית של האגן. רוב הרופאים יטפלו בבעיה באמצעות גלולות, בעוד מקור הבעיה הוא שלדי וייפתר ברגע שהאגן יושב למקומו.

מה כוללת תרפיה קרניו-סקראלית במסגרת הטיפול האוסטאופתי?

הפאן השלישי והייחודי לאוסטאופתיה הוא התרפיה הקרניו-סקראלית בה עובד האוסטאופת בעדינות על עצמות הגולגולת והעצה (עצם הזנב): המוח ומערכת העצבים המרכזית נמצאים בתוך "שקית" תלת-שכבתית; השכבה החיצונית ביותר מתחברת לגולגולת ולעצם הזנב. מערכת עצבית זו אחראית על המערכת הפרהסימפטית, שמכינה למנוחה ולעיכול.

הסיבה ליעילות של טכניקה זו היא תודות לכך שהאוסטאופת מודע לקשר של קליפת קרום המוח המחברת את הגולגולת לזנב, זאת מבלי להתחבר לשום חולייה בדרך. כך, שכל פגיעה באגן חייבת להשפיע על הגולגולת או כל פגיעה בגולגולת תשפיע על האגן (לדוגמה: הקשר בין מחזור לכאבי ראש, נפילות על עצם הזנב ומיגרנות, כאבי גב תחתון חזקים בצליפת שוט, תינוקות התקועים בתעלת הלידה סובלים מבעיות עיכול בין השאר וכ"ו...).

אזור נוסף שמקבל התייחסות הוא אזור הצוואר העליון ומפרק הלסת. המוח שלנו קולט מידע כאשר העיניים נמצאות במצב רוחבי מאוזן; ולכן, בשל תנועתיות רבה באזור הלסת והצוואר, נעשים באלה שינויים רבים כמעוז אחרון של פיצוי לפני הגעה לעיניים.

האם הטיפול האוסטאופתי כואב?

התחושה בזמן הטיפול משתנה בין מטופל למטופל ומשתנה בהתאם לסוג הטיפול הנדרש. לעיתים, הטיפול מתמקד בשחרור שרירים תפוסים בעזרת טכניקות רבות (כאלה שכואבות וכאלה שעדינות יותר). לעתים בשחרור מפרקים (בדומה לעבודת הכירופרקט) ולעתים יש צורך בעבודה על הרקמות העמוקות, שיכולה לגרום למעט אי נעימות במהלך הטיפול עצמו.

על מנת להגיע לאיברים הפנימיים, נעשה לעיתים שימוש בגפיים כמנופים. העבודה הקרניו-סקראלית, המבוססת על הפרשת נוזלי קרום המוח, מתבצעת באמצעות הנחת הידיים על ראש המטופל, על מנת לאמוד את איכות תנועת הנוזל בכל 26 העצמות באזור הקרניום (הגולגולת). לאחר האבחון, אשר דורש מיומנות רבה, מבחין המטופל בחסימה כמוקד של חוסר תנועה, ועי עבודה עדינה מאוד משחרר המטפל חסימה אחת אחר השנייה עד שתנועת עצמות הגולגולת מתבצעת ללא מגבלות.

כמה זמן נמשך הטיפול?

משך הטיפול משתנה בהתאם לבעיה; אבל על פי רוב, נדרשים 3-4 טיפולים. במקרים מסוימים, יש צורך בטיפולים משלימים ואוסטאופתים מקצועיים עובדים בשיתוף פעולה עם מומחים מתחומים נוספים, כמו אורתודונטיה, חיזוק רצפת האגן, פיזיותרפיסטים, רפואה סינית, דיאטנים, רופאים שונים וכו'.

דיוויד סלייטר הוא אוסטאופת, מרצה במכון וינגייט וסגן יושב ראש רשימת האוסטאופתים הישראלית.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap dcotors

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום