סוכרת סוג 2: השנה שתהיה

(0)
לדרג

שנת 2016 מביאה עמה תקוות חדשות לחולי סוכרת מסוג 2. הטיפול האופטימלי הוא כזה שאינו מתמקד רק ברמות הסוכר, אלא מותאם לטווח רחוק - ולא מפריע לאורח חיי המטופל

מאת: ד"ר יבגני מושקוביץ

סוכרת היא אחד האתגרים המשמעותיים המעסיקים את הרפואה מזה שנים. הבנת המחלה, לצד התפתחויות במדע, מייצרות מהפכות קטנות מדי שנה, בכל הקשור לטיפול במחלה. מגוון אפשרויות הטיפול והגישות השונות, מנסות לתת מענה לסוכרת ה"פרטית" של כל אחד, שכן לסוכרת ביטויים שונים אצל כל אדם: מחלות הרקע או בעיות נוספות, כתוצאה ממנה.

השנה החדשה מתחילה - ועמה גם תקוות חדשות לחולים, פריצות דרך וגישות טיפוליות חדשות. על השאלה מהו הטיפול האופטימלי, כנראה שיש יותר מתשובה אחת. טיפול יעיל נותן מענה המתבטא לא רק במדדי המחלה, אלא לוקח בחשבון גם את סגנון חייו של המטופל, הקשיים שלו - ועד כמה תופסת הסוכרת מקום מרכזי בחייו. ישנן מספר מגמות שיתחזקו ב-2016 ויהפכו משמעותיות יותר ויותר, עבור החולים והרופאים המטפלים. במאמר זה נסקור את המגמות האמורות.

1. לא להתרכז רק ברמות הסוכר

ידוע כי סוכרת היא מחלה רב מערכתית, העלולה לפגוע באיברים רבים. כתוצאה מכך, נלוות לסוכרת - במרבית המקרים - בעיות בריאותיות נוספות, הידועות גם בשם "התסמונת המטבולית".

רוב הסוכרתיים סובלים מעודף משקל; ובקרב רבים, ניתן לראות גם יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ועוד. מחקרים רבים הראו כי טיפול בסוכרת המשפיע גם על מדדי בריאות נוספים, בנוסף להפחתה בערכי הסוכר בדם, תורם לאיזון הסוכרת - וכמובן לבריאות המטופל. בעולם וגם בישראל ישנו מעבר בין התפיסה הטיפולית שהתמקדה בעיקר בהורדת ערכי הסוכר בדם, לתפיסה טיפולית הרואה את הסוכרתי כמכלול - ומנסה לטפל בסוכרת, דרך טיפול במספר גורמי סיכון במקביל.

מאחר שרבים מבין חולי הסוכרת סובלים מבעיות בריאותיות, בנוסף לרמות הסוכר הגבוהות, הם נמצאים בסיכון כמעט כפול מאוכלוסייה בריאה, ללקות באחת מן המחלות הקרדיו-וסקולאריות (לבביות), שעלולות להביא לאשפוז ואף לתמותה. הגישות הטיפוליות החדשות לסוכרת מנסות לתת מענה לסיכונים אלה - לא רק על ידי הפחתת הסוכר בדם, אלא גם באמצעות שיפור במדדי לחץ הדם ובעיקר סיוע בהפחתה במשקל.

בעבר, הסוכרתיים שאובחנו בסוכרת כבר סבלו מעודף משקל; מרבית הטיפולים שנטלו לא תרמו למאמץ שלהם להפחתתו - ולעיתים אף גרמו להשמנה. קבוצת הטיפול מסוג GLP-1 (ובו התרופות ויקטוזה, ביאטה, ליקסומיה, ביידוריון) אשר ניתנת בזריקות, עובדת באמצעות מנגנון ייחודי המשפיע על מרכז השובע - ומסייעת לרדת במשקל ואף להפחית מלחץ הדם; וזאת, כמובן, בנוסף על הורדת הסוכר בדם כתוצאה מהטיפול.
קבוצת טיפול חדשה אשר מעוררת עניין ותצבור תאוצה בשנת 2016, היא קבוצת מעכבי Dapagliflozin) SGLT2). החלוצה בתחום זה בישראל היא התרופה פורסיגה. זוהי קבוצת טיפול יחסית חדשה, עם מנגנון ייחודי, שבבסיסו פעולה כלייתית אשר מסייעת לפנות את עודפי הסוכר דרך השתן.

כתוצאה מכך, הסוכר בדם יורד; ולא פחות חשוב, כפועל יוצא מיציאת הסוכר דרך השתן, המטופל מאבד אנרגיה (קלוריות) ויורד במשקל (בין 3-4 ק"ג קבועים, שלא עולים בחזרה).

בנוסף, מכיוון שהתרופה מהווה מעין משתן, הרי שיש גם השפעה על ירידת לחץ הדם. שתי קבוצות טיפול אלה הן דוגמא למגמה של טיפול אחד לסוכרת, בעל מספר ערכים מוספים, במטרה לאזן - ולמנוע נזק מצטבר של המחלה.

2. העדפת טיפולים ארוכי טווח

סוכרת היא מחלה כרונית - והמטופל זקוק לטיפול יעיל, מרגע האבחון - לכל ימיו. מכאן שהגיוני לספק לו את הטיפול המיטיב ביותר, אשר הוכיח את יעילותו למשך שנים רבות. לא פעם, ההרגל של המטופלים הוא לבחון את יעילות הטיפול רק בפרמטר של מהירות השפעת התרופה.

האם התרופה תוריד מיידית את ערכי הסוכר? מתי הטיפול כבר יתחיל להשפיע? אך לא תמיד זה הפרמטר היחיד שנלקח בחשבון ע"י הרופא, בבחירת הטיפול. נכון, כדי להקטין נזק מצטבר של המחלה - ולאזן את הסוכרת, יש ליטול טיפול יעיל ומהיר; אבל, לא פחות חשוב מכך: יש להעדיף טיפולים שכבר הוכיחו את עצמם במחקרים ארוכי טווח, טיפולים השומרים על יעילותם לאורך שנים. טיפול שהוכיח שמירה על תוצאות לאורך זמן מקנה שקט נפשי ותחושת ביטחון, הן לחולה והן לרופא, במסע הארוך של הסוכרת.

המגמה כיום היא לבחור טיפול שמתאים ל"ריצה למרחקים ארוכים", כמו שנחוץ במחלת הסוכרת. יותר טיפולים ינסו להציג נתונים כאלה במחקרים שלהם. לדוגמא: בקבוצת הטיפול GLP-1, הוכיחה ביידוריון, הניתנת בזריקה פעם בשבוע, שמירה על יעילותה הגבוהה, לפחות למשך 6 שנים. בגזרת טיפולי האינסולין, השימוש באינסולין בזאלי נחשב לטיפול שהוכח כי הוא יעיל - ללא הגבלת זמן.

3. להפריע כמה שפחות לחיי היומיום

זריקות הן אף פעם לא ההעדפה הראשונה של המטופלים. חולים אשר נאלצים להזריק מדי יום מתקשים להתמיד בטיפול - לאורך זמן. ניסיון העבר מלמד כי לא מדובר דווקא בהירתעות ממראה המחט של המזרק, אלא יותר מעצם תחושת הדקירה היומיומית - והתלות בה. הנחת המוצא היא כי אם הטיפול יפריע פחות לחיי היום יום, אך עדיין ישמור על יעילות גבוהה, ניתן יהיה להגיע למקסימום תוצאות.

לאחרונה, יש מעבר לטיפולים עם מינימום דקירות - ומקסימום יעילות. בקבוצת הטיפול GLP1 יש כבר זריקות יעילות חד שבועיות, אשר משחררות כמעט לחלוטין מהמזרק - ולא מעיקות על המטופל. מדובר במהפכה בחייו של סוכרתי, אשר עד לא מזמן הזריק בכל יום את הטיפול. מגמה זו תלך ותגבר לאורך השנים הבאות, עם פיתוחים נוספים, כמו אינסולין חד שבועי או אינסולין בכדורים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי טיפולים אלה נמצאים עדיין בשלבי פיתוח - ויגיעו לשוק ככל הנראה רק בעוד מספר שנים.

לסיכום: הרפואה מתקדמת כל הזמן - ולשמחתנו, המדע ימשיך להפתיע אותנו בכל פעם מחדש, עם אפשרויות טיפול יעילות, בטוחות ומגוונות יותר. יחד עם זאת, לא משנה עד כמה הטיפולים יסייעו, יעזרו ויקלו - השינוי המשמעותי טמון קודם כל באדם הסוכרתי עצמו. המודעות, ההכרה במצב, אימוץ גישה חיובית להתמודדות עם השינוי - וסיגול אורח חיים מותאם לסוכרתי, כל אלה הם המפתחות להצלחה של כל טיפול.

ד"ר יבגני מושקוביץ הוא מומחה אנדוקרינולוג בשירותי בריאות כללית, גוש דן.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה במבוגרים וסוכרת.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום