סקירת מערכות בהריון ב-4 ממדים

(0)
לדרג

סקירת מערכות היא בדיקה חשובה הבוחנת את תקינות צמיחת העובר ומע' גופו. כיום קיימות טכנולוגיות חדשות המשפרות את יכולת הזיהוי של הפרעות אפשריות

מאת: פרופ' רוני טפר

בדיקת האולטרה סאונד המכונה סקירת מערכות, מאפשרת לבחון את איברי העובר ומערכות גופו, גודלם ותקינותם - זוהי בדיקה חשובה, המאפשרת לזהות מומים בעובר. יש שלוש טכנולוגיות חדישות, בהן ניתן להשתמש - ולא להסתפק בבדיקה ה"ישנה". לא עוד אולטרה סאונד דו-ממדי בשחור לבן, אלא הוספת שימוש בדופלר צבע, שימוש בטכנולוגיית תלת ממד ואף שימוש בטכנולוגיית ארבע ממד.

טרם הדיון בשימוש בטכנולוגיות החדשות ששיפרו משמעותית את יכולת ההערכה של ותקינות מערכות העובר, חשוב להבין מהי בדיקת סקירת מערכות ומהי חשיבותה.

מהי בדיקת סקירת מערכות?

כשמה כן היא: זוהי בדיקת אולטרה סאונד הסוקרת את איברי העובר, בזה אחר זה - ולומדת על גודלם, בריאותם והתפתחותם.

יש שתי בדיקות סקירת מערכות שמומלץ לכל אשה בהריון לעבור, כדי ללמוד על בריאות העובר ברחמה. סקירת מערכות ראשונה יש לעבור בשבועות ה-14-16 וסקירת מערכות מאוחרת, המבוצעת בעדיפות בין השבוע ה-20 לשבוע ה-23 (בתחום שבין שבועות 1925). חשוב מאד לא לבצע את הבדיקה לפני שבוע 19 או אחרי שבוע 25.

בשתי הבדיקות, בוחנים את כל מערכות גופו ואיבריו של העובר ואוספים מדדים שונים המלמדים על מצבו. בין היתר, נבחנים גודלו - ולשם כך נמדדים הקוטר בין הרקות, היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצם הירך ועוד. בנוסף, נבדקות מערכת הלב, המוח, הפנים, הבטן והאיברים הפנימיים, עמוד השדרה, חבל הטבור, השיליה, כמות מי השפיר, תנועתיות העובר - ועוד נתונים, המאפשרים הערכה של תקינות העובר ברחם.

סקירת מערכות (אילוסטרציה צילום shutterstock)
סקירת מערכות (אילוסטרציה צילום shutterstock)

מדוע יש צורך בשתי בדיקות סקירת מערכות? למה לא להסתפק בבדיקה אחת בלבד?

סקירת המערכות המוקדמת נערכת בשלב בו לא כל מערכות ואיברי העובר מפותחים, אולם היא יכולה לתת תמונה לגבי תקינות של אותם אברים הנבדקים במועד זה. כאשר התשובה ניתנת בשלב מוקדם של ההריון, ניתן לבחור דרך פעולה אופטימלית, כמו להמשיך בבדיקות נחוצות נוספות כמו בדיקת כרומוזומים בדיקות מיוחדות ואו לאפשר להורים לשקול להפסיק את ההריון, במידה והמום חמור.

סקירה מוקדמת מאפשרת זיהוי ממצאים רכים העשויים להעלות סיכון לבעיות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון. חשד לפגמים בעובר גורר בדיקת מי שפיר, אותה יש לבצע עד השבוע ה-21; המתנה לסקירת מערכות מאוחרת עלולה לגרום לפספוס המועד לבדיקת מי השפיר ואו להחמיץ את הזיהוי של הממצאים הרכים שחלקם נעלם במהלך ההריון.

בסקירת המערכות המאוחרת, כבר ניתן לראות איברים ומערכות שהגיעו לשלמות התפתחותית גדולה יותר - ומכאן חשיבותה. בשורה התחתונה, מי שנאלצת לבחור בין שתי הבדיקות - ולא יכולה לבצע את שתיהן, עדיף כי תבצע סקירת מערכות מאוחרת.

את כל הנתונים הנאספים בשתי הסקירות של מערכות העובר, ניתן לאסוף בעזרת בדיקת אולטרסאונד בסיסית - שחור לבן בדו-ממד, או בעזרת טכנולוגיות מתקדמות יותר. ישנם כמה חידושים בולטים בבדיקת סקירת המערכות שכדאי להכיר.

מהם החידושים והפיתוחים של בדיקת סקירת מערכות?

ראשית, חשוב לדעת כי גם בבדיקה הבסיסית, קיים מדרג של מכשור וטכנולוגיות. אולטרסאונד דו-ממד שחור לבן יכול לתת תוצאה טובה יותר, בהשוואה לתוצאות בדיקה שנעשתה במכשיר ישן יותר, פחות יעיל ופחות מפותח. ככל שהמכשור בו נעשה שימוש מתקדם יותר והרזולוציה בו טובה יותר, כך ניתן להבחין טוב יותר בפרטים קטנים יותר - ולשפר את יכולת גילוי המומים. הפערים באיכות בין מכשירי האולטרסאונד השונים הם בולטים.

מעבר למדרג הזה, קיימת גם הבחנה בין הטכנולוגיה הבסיסית, לבין טכנולוגיות מתקדמות יותר, שניתן לשלב בטכנולוגיה הבסיסית - ולהגיע ליכולת זיהוי גבוהה הרבה יותר. הבולטות בטכנולוגיות הללו הן דופלר צבע, תלת ממד וארבע ממד.

סקירת מערכות (אילוסטרציה צילום shutterstock)
סקירת מערכות (אילוסטרציה צילום shutterstock)

מהי בדיקת סקירת מערכות המשלבת דופלר צבע? מה תרומתה של הטכנולוגיה האחרונה ליעילות הבדיקה?

דופלר צבע מאפשר לבחון את הזרימה בכלי דם באיברים נבחרים, אותם רוצים לבדוק. יכולת זו איננה קיימת בטכנולוגיה הבסיסית - והיא מאפשרת להעריך תקינות אברי עובר באופן שלא ניתן ללמוד בעזרת בדיקה ללא דופלר צבע. כך, בין היתר, היכולת להעריך את זרימת הדם בכלי דם שונים של העובר, מאפשרת להסיק לגבי האנטומיה של כלי הדם, מיקומם, תפקודם ועוד; וכן, להסיק לגבי תפקוד האיבר שכלי הדם שלו הודגמו בצבע. שינויים באופי אספקת הדם יכולים להעיד על ליקויים התפתחותיים. חשיבות זו רבה מאד, כאשר בוחנים את תקינות הלב והמוח ואת תפקוד השיליה, כאשר זרימת הדם על מאפייניה השונים יכולה להעיד על תפקוד מערכות חשובות אלה - ותורמת גם לחשיפה של מומים זעירים, שלא ניתן היה לעמוד על קיומם בבדיקת דו ממד רגילה.

מהי סקירת מערכות בתלת ממד?

זוהי בדיקה המאפשרת ראיה מרחבית של איברי ומערכות העובר. בעיני רבים, בדיקה זו היא בגדר גימיק המאפשר לראות תמונה בהירה יותר של העובר. לעין בלתי מנוסה ובלתי מקצועית, תמונות האולטרה סאונד הרגילות קשות לפענוח; לרבים קשה לדמיין את דמות העובר - פעולה קלה יותר, כאשר התמונה המתקבלת היא בתלת ממד, אז ניתן להבחין בחיתוך ברור ובתווי הפנים. אולם מעבר לתרומה זו, לטכנולוגיית התלת ממד, תרומה הרבה יותר משמעותית: בשיפור היכולת לבחון העובר. ישנם איברים שקשה להדגים וישנן מערכות שקשה לבחון, במנח מסוים של העובר. במקרים כאלה, טכנולוגיית התלת ממד מאד מסייעת. בעזרתה, ניתן לאסוף מידע של תמונת דו ממד ממאגר התלת ממדי שניתן לעבד ולנתח, מידע שלא ניתן היה להגיע אליו בשל זוויות בלתי אפשריות הקשורות למנח העובר ולמיקום המתמר ביחס אליו.

ומה מוסיפה טכנולוגיית ארבע ממד?

יכולת לראות את העובר בתנועה בזמן אמת. ישנה הדמיה עם יכולת עיבוד תמונה יוצאת דופן, המאפשרת לראות את האיברים ואת זרימת הדם בהם; ניתן ממש לבנות הדמיה של האיברים השונים. גם טכנולוגיה זו, כמו טכנולוגיית הדופלר צבע והתלת ממד, משדרגות באופן משמעותי את יכולת ההערכה של בריאות העובר ומאפשרות להתחקות אחר האנטומיה המורכבת בגוף האדם ולבחון בצורה מרחבית את כל מרכיבי המערכות והאיברים השונים.

האם בזכות טכנולוגיות אלה, מגלים יותר מומים בעוברים?

בעשורים האחרונים, יש כל הזמן שינויים מרחיקי לכת ביכולות הזיהוי של פגמים עובריים, בעזרת בדיקת אולטרה סאונד. מומים רבים שלא היו מזוהים כלל או מזוהים ב-15% מהמקרים, מזוהים כיום ב-80% מהמקרים. זהו הישג אדיר. אולם השיפור הטכנולוגי הוא רק אחד ממכלול גורמים שהובילו למצב זה.

מה הוביל לשיפור הכל כך גדול ביעילות בדיקות אולטרסאונד בהריון?

ראשית, כפי שכבר נאמר, שיפור טכנולוגי: כל הזמן יש התפתחות במכשור וביכולותיו; טכנולוגיות חדישות משפרות עוד ועוד את יכולות הרופא לראות מה קורה ולנתח את המציאות.

שנית, יש מודעות, למידה, מחקר והתנסות. מתגלים עוד ועוד סימנים המאפשרים לזהות ולאבחן פגמים שבעבר לא היה ידוע לזהות את קיומם.

שלישית, ההכשרות שעוברים הרופאים נהפכות מורכבות יותר; ורופא עם ניסיון וידע יודע לזהות מומים ביעילות רבה.

לסיכום: בדיקת סקירת מערכות היא בדיקה חשובה, הבוחנת את תקינות העובר ומערכות גופו - והיא נחשבת לבדיקה הכרחית. עם השנים, חל שיפור ניכר ביעילות הבדיקה; ויכולת הזיהוי של בעיות ומומים בעובר השתפרה פלאים. כל זאת, בין היתר, הודות לשיפורים טכנולוגיים חשובים, ובהם דופלר צבע, טכנולוגיית תלת ממד וטכנולוגיית ארבע ממד.

פרופ' רוני טפר הוא מנהל יחידת אולטרה סאונד מחלקת נשים ויולדות; מרכז רפואי מאיר כפר סבא; מנהל מרכז הסימולציה של שירותי בריאות כללית; מנהל בית הספר לאולטרה סאונד של החברה הישראלית לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום סקירת מערכות ושקיפות עורפית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום