בלוטת יותרת התריס: קטנה וחשובה

(0)
לדרג

פעילות יתר של אחת מבלוטות יותרת התריס עלולה לגרום לאוסטיאופורוזיס. בדיקה פשוטה של הורמון PTH, המופרש ע"י הבלוטות, יכולה לסייע באבחון ובטיפול

מאת: פרופ' איתן שילוני

נשים רבות בגיל מבוגר סובלות מירידה בצפיפות העצם. בעיה זו צריכה לגרום לערנות יתר ולעודד את הרופא המטפל לבצע בדיקות דם פשוטות, על מנת לשלול יתר פעילות ראשונית של בלוטות יותרת התריס (בלוטות הפאראתירואיד), שעלולה להיות הגורם האחראי לירידה בצפיפות העצם הנקראת בשפה הרפואית אוסטיאופורוזיס. חשוב לדעת כי לעתים ירידה בצפיפות העצם ובעיות במשק הסידן בגוף נגרמות בשל מצב רפואי נפוץ שכדאי להכיר: פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס. מצב זה יכול להופיע באחת מכל 75 נשים מעל גיל 60. מדובר במצב שכיח יחסית שאבחונו עלול להתפספס. מהן בלוטות יותרת התריס? מה תפקידן? כיצד הן משפיעות על משק הסידן בגוף? ומהו מהלכו של הטיפול הניתוחי, המסייע לפתרון הבעיה?

מהו הקשר בין אוסטיאופורוזיס לבין בלוטות יותרת התריס?

נשים רבות, מעל גיל שישים, סובלות מהפרעות במשק הסידן, הגוררות ירידה בצפיפות העצם. פעמים רבות, מדובר בתהליך שחיקה טבעי, הנובע מירידה ברמות הספיגה של מרכיב חיוני זה, על רקע גורמים סביבתיים וגנטיים. אולם לעתים יכול אוסטיאופורוזיס להיות ביטוי למצב של תחלואה הקשורה לבלוטות יותרת התריס.

מהן בלוטות יותרת התריס?

מדובר בארבע בלוטות, הממוקמות בחלקה האחורי של בלוטת התריס. בלוטות אלה קטנות ביותר - גודלן מילימטרים ספורים ומשקלן עשרות מיליגרמים. בלוטות אלה מפרישות הורמון המכונה PTH. הורמון זה גורם לספיגת סידן. הוא סופח סידן ממקורות שונים בגוף - ממערכת הכליות, מערכת העיכול ומהעצמות.

כאשר ה-PTH מופרש ברמה תקינה, הסידן הנספח הוא ברמה הנדרשת. אולם במצבי יתר פעילות, של אחת או יותר מארבע בלוטות יותרת התריס, נוצר מצב בו מופרש עוד ועוד הורמון PTH, גם כשאין בכך צורך. מצב זה גורר הימצאות של רמות סידן גבוהות בדם ופגיעה בעצמות, המתדלדלות, כי נשאב מהן עוד ועוד סידן, בלי הגבלה.

עד כמה נפוץ מצב זה?

תופעה זו נפוצה למדי ונוטה להופיע יותר בקרב נשים מעל גיל 60. מצב רפואי זה מופיע בקרב אחת מכל 75 נשים.

מדוע מתרחשת פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס?

בלוטות יותרת התריס מתחילות לפעול פעילות יתר, בשל אחד מהמצבים הבאים: ב-85% מהמקרים, יש גידול שפיר של בלוטת יותרת הכליה, המכונה "אדנומה". ב-1% מהמקרים, הגידול הוא ממאיר ולא שפיר. ביתר 10-15% מהמקרים יש הגדלה של כל 4 בלוטות יותרת התריס, ללא גידול. מצב זה נקרא "היפרפלזיה". ככתוב לעיל, ברוב המקרים אדנומה תתפתח רק בבלוטה אחת בלבד וב 1-2% בשתי בלוטות, בעוד שהיפרפלזיה, כפי שכתוב לעיל, תתפתח באופן סימטרי בכל הבלוטות. האדנומות מתפתחות תמיד באופן אקראי ואינן תורשתיות בעוד שחלק גדול ממקרי ההיפרפלזיה יופיעו במשפחות עם תסמונות גנטיות הנקראות MEN. לרוב, זה מתרחש רק בבלוטה אחת. כאשר מתרחש תהליך זה, יש השלכות על בריאות האדם.

מהן ההשלכות של מצב זה?

הפגיעות הנפוצות, הנובעות מפעילות יתר של בלוטות יותרת התריס, הן פגיעות בעצם, הכוללות רמות גבוהות של סידן בדם ומצב של דלדול עצם, המכונה אוסטיאופורוזיס, שהסובלים ממנו עלולים לסבול מהרבה שברים פתולוגיים, הנגרמים בשל מכה קלה.

כמו כן, ייתכנו פגיעות בתפקודי כליה, עייפות, חולשה, תשישות ודיכאון. השלכות פחות שכיחות כוללות פגיעה בלבלב, כיב קיבה ולחץ דם גבוה. בשל כך, חשוב מאד לאתר מצב זה, אם הוא קיים, לאבחן אותו בהקדם -ולהתחיל בטיפול מתאים. לעתים יש קושי באבחון, משום ששלל התסמינים הנ"ל אינם נדירים בקרב נשים בנות למעלה מ-60; וניתן להחמיץ את האבחנה, בהנחה שמדובר במחלה אחרת, עם תסמינים דומים. לכן, המודעות חשובה מאד. ואם מאותרות רמות סידן גבוהות בדם, או שיש ירידה בצפיפות עצם, שמאותרת בבדיקות צפיפות עצם, יש להמשיך לברר מה מצב תפקודן של בלוטות יותרת התריס.

כיצד מבוצע בירור זה?

האבחנה של יתר פעילות בלוטות יותרת התריס נעשית כאשר יש בדיקות דם חוזרות, שבהן נמדדת רמה גבוהה של סידן בדם, מצב הנקרא "היפרקלצמיה", יחד עם רמה גבוהה מהנורמה של הורמון בלוטת יותרת התריס, ה-PTH. הבירור כולל בדיקת רמות PTH ואם הרמות חורגות מהנורמה, שולחים את המטופלת לבדיקות דימות. שילוב של בדיקות מיפוי עם חומר ניגוד, המכונה MIBI, ובדיקת אולטראסאונד - מסייעות באיתור בלוטה הפועלת ביתר, ואז מפנים את המטופלת לטיפול מתאים.

מה כולל הטיפול בפעילות יתר של בלוטות יותרת התריס?

הטיפול הוא טיפול ניתוחי, במהלכו מאותרת ונכרתת הבלוטה "הבעייתית". אותה בלוטה נשלחת לבדיקה. במהלך הניתוח עצמו, כעשרים דקות לאחר כריתת הבלוטה, נלקח דם מהמנותחת, כדי לבדוק את רמות ה-PTH. אם הבלוטה שנכרתה היא אכן הבלוטה הפועלת ביתר, רמות הPTH - ירדו לפחות ב-50%, יחסית לרמות טרם הניתוח. אם לא נחזית ירידה כזאת למרות שנכרתה בלוטת יותרת תריס מוגדלת, קרוב לוודאי שמדובר בשתי אדנומות וכי יש להמשיך בניתוח ולנסות לאתר אדנומה נוספת.

במקרה כזה, הניתוח נמשך ומבצעים כריתה של בלוטה נוספת, ואז חוזרים על בדיקת רמות ההורמון. הניתוח מבוצע בשיטה זעיר פולשנית - דרך חתך זעיר בבסיס הצוואר באורך של 1.5-2 ס"מ. הניתוח אורך ברוב המקרים פחות משעה. בידיים של מנתח מיומן, מדובר בניתוח קל ויעיל מאוד, עם אחוזי הצלחה גבוהים. במקרים מסוימים, ייאלץ המנתח לבצע ניתוח פתוח ולהרחיב את הפתח הזעיר, המשמש לניתוח, למשל כאשר יש קושי בזיהוי הבלוטה "הבעייתית".

ההתאוששות מהניתוח קלה - וכעבור שעתיים מסיומו, המטופל שותה; בבוקר למחרת הוא כבר משוחרר הביתה.

חשוב לציין כי לא כל המטופלות יקבלו המלצה לעבור ניתוח. ישנם קריטריונים של ארגוני בריאות, הקובעים מתי יש צורך בניתוח ומתי ניתן להסתפק במעקב. למשל, כאשר האישה לא סובלת מתסמינים כלשהם ורמות הסידן בדם וה-PTH אינן גבוהות מאד, ניתן להסתפק במעקב.

לסיכום: קיומה של מחלת אוסטיאופורוזיס יכול להעיד על מצב רפואי של פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס. מדובר במצב שכיח יחסית, הפוגע בעיקר בנשים בעשור השישי והשביעי לחיים. ומלבד פגיעה בעצמות, עשוי - ללא טיפול - לגרור גם פגיעה בכליות, בלבלב, בתפקוד מערכת העיכול וכן עייפות ניכרת, חולשה, ואף דיכאון. לפיכך, חשוב לאתר קיומו של מצב זה ולטפל בהקדם. הטיפול הוא בניתוח שבו נכרתת הבלוטה הפתולוגית שהיא האדנומה.

פרופ' איתן שילוני ניהל במשך קרוב לעשרים שנה את המחלקה הכירורגית במרכז רפואי כרמל בחיפה. כיום הוא מנתח בבתי החולים אלישע בחיפה ואסותא לב המפרץ

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום