זה הסתיו, עם האלרגיה

(0)
לדרג

שכיחות האלרגיה בעולם המערבי זינקה פי 10 (!) במאה השנים האחרונות. מה הסיבה לכך? וכיצד ניתן להתמודד עם אלרגיה, הבאה לידי ביטוי באסטמה או בפריחה על העור?

מאת: ~~פרופ' זאב הנדזל~~

עונת המעבר מביאה איתה גם שלל התקפי אלרגיה: פריחה, נזלת, שיעול, גירודים ועוד מרעין בישין. התפרצותם הנרחבת של התקפי האלרגיה בסתיו ובאביב (וגם: בתקופות אחרות במהלך השנה) גורמת לנו לחשוב על תופעת האלרגיה - ולתהות מהי בכלל אלרגיה? מדוע היא מופיעה? כיצד היא מאובחנת? איך אפשר להתמודד עימה? ומדוע במאה השנים האחרונות גדל היקפן של המחלות האלרגיות בעשרות אחוזים?

מהי אלרגיה?

אלרגיה היא תגובה חריגה של המערכת החיסונית לגורמים סביבתיים ("אלרגנים"), שחשיפה אליהם גורמת לתופעות בלתי רצויות בגוף. באופן נורמלי, המערכת החיסונית לא הייתה צריכה להגיב כלל לגורמים אלה, מכיוון שהם לא מהווים "אויבים" היכולים לסכן אותנו, אך בקרב הסובלים מאלרגיה, מתעוררת תגובה "מוטעית" זו - וגוררת תסמינים מגוונים.

מהם אותם גורמים המכונים אלרגנים, העשויים לעורר כך את מערכת החיסון?

אלרגנים יכולים להיות כאלה שאנחנו נושמים, כגון קרדיות האבק ואבקני עצים וצמחים שונים; או גורמים שאנו צורכים, כגון: מרכיבים חלבוניים במזון או תרופות; וגם חומרים איתם באים במגע ישיר, כגון מתכות שונות בתכשיטים.

מה קורה כאשר הגוף נחשף לאותם גורמים מעוררי אלרגיה? איזה תהליך מתרחש בגוף?

במקרה של חשיפה לאלרגנים, מתפתח מה שמכונה בעגה היום יומית "התקף אלרגיה". מרבית האלרגיות מתבטאות בדרכי הנשימה או בעור.

מהם ביטוייו של התקף אלרגיה המערב את מערכת הנשימה?

שתי המחלות הנפוצות בדרכי הנשימה הן נזלת אלרגית ואסטמה. נזלת אלרגית יכולה להופיע בכל גיל והגורם השכיח ביותר המעורר אותה הוא קרדית האבק. לרוב, נזלת אלרגית מלווה בהתקפי התעטשויות, ולעתים היא יכולה גם להסתבך ולגרום לסינוסיטיס או דלקות אוזניים. לרוב, אסטמה מופיעה בגיל צעיר ומתבטאת בהתקפי קוצר נשימה עם צפצופים ושיעול. אסטמה יכולה להתמתן לקראת הבגרות או להמשיך במשך רוב החיים.

מהם ביטוייו של התקף אלרגיה המערב את העור?

בעור מופיעות פריחות שונות, אשר יכולות להיגרם על ידי מזונות אלרגניים, כגון חלב פרה, ביצים, שומשום, דגים, בוטנים ועוד. גם תרופות רבות, בעיקר תרופות אנטיביוטיות, יכולות לעורר פריחות אלרגיות. לפריחות יכולות להיות צורות שונות: אקזמה, נקודות אדומות, חרלת (אורטיקריה), בצקות ואף משטחים דמויי כוויות.

אלרגיה (אילוסטרציה צילום shutterstock)
אלרגיה (אילוסטרציה צילום shutterstock)

עד כמה נפוצה הופעת האלרגיה?

נפוצה מאד. שכיחותן של המחלות האלרגיות גדלה מאוד - והן מופיעות בקרב כ-30% מהאוכלוסייה. חשוב לציין כי עם השנים, ישנה עליה בהיקף הופעתן של המחלות האלרגיות. ב-100 השנים האחרונות, עלתה שכיחות התופעות האלרגיות בקרב האוכלוסייה המערבית מ-2%-3%, עד כדי 30% מכלל האוכלוסייה.

מדוע? ממה נובעת עליה זו?

עליה זו מעידה, באופן חד וברור, על קשר בין אורח החיים המודרני - לבין הופעת האלרגיות. ההסבר היחיד לעליה בשכיחות המחלות האלרגיות במאה האחרונה הוא כי אורח החיים המודרני גורם לעליה בשכיחות הופעת האלרגיות, שהרי שינוי גנטי אינו יכול להתחולל תוך זמן כה קצר; ולפיכך מוכרחים לחפש את הגורמים באורח החיים שלנו.

הסביבה של האדם ואורח חייו השתנו באופן דרסטי במאה האחרונה. למדנו להגן על ילדינו מפני המחלות הזיהומיות - שבעבר היו נפוצות - על ידי חיסונים, אנטיביוטיקה, היגיינה, ניקיון סביבתי, מים מורתחים וחלב מפוסטר. בעצם, כך ניצלו חייהם של מיליוני אנשים - אבל כנראה אנו משלמים על כך, במחיר של התפתחות מחלות אלרגיות (ואולי אוטואימוניות), מכיוון שהמערכת החיסונית לא עברה "קיבוע" של תגובות מועילות, בגיל מוקדם, כנגד החיידקים והנגיפים אשר בסביבתנו. לניגוד עניינים זה אין פתרון. בוודאי לא נחזור לתקופה הקודמת, בה מחצית הילדים מתו עד גיל 5 שנים - מהידבקות במחלות זיהומיות קטלניות.

ומה הקשר בין נטייה לאלרגיה ובין גנטיקה? האם יש נטייה גנטית לפתח אלרגיה?

מחלות אלרגיות נוטות להתרכז במשפחות מסוימות, אבל לא על ידי תורשה פשוטה - ישירה - של גן מסוים, אלא עקב שינויים בגנים רבים, הקשורים בוויסות המערכת החיסונית, בהרכבים שונים.

מתי יש לחשוד בקיומה של אלרגיה?

במקרים בהם מופיעה נזלת מתמשכת, מלווה בהתעטשויות, ללא קשר ל"הצטננות" חורף, במשך כל השנה או באביב ובסתיו, יש לחשוד כי מדובר בנזלת אלרגית, המלווה לעתים גם בגירוי בעיניים ובדמעת. במקרים בהם יש הופעה פתאומית של פריחות אדומות מגרדות על העור, במקומות שונים בגוף, ללא עקיצות חרקים, יש תמיד לחשוד בתופעה אלרגית.

כמו כן, במקרים בהם מופיעים התקפי קוצר נשימה חוזרים, בפרט אם הם מלווים בצפצופים - ומחמירים בלילות, יש לחשוד כי מדובר במחלת האסטמה, שהתקפים כאלה הם ביטוייה העיקריים. חשוב לדעת כי מחלת אסטמה קשורה באלרגיה נשימתית אצל 90% מהילדים ו-60% מהמבוגרים.

גם התקפי שיעול מתמשכים, עם צילום חזה תקין, מעוררים חשד לקיומה של אסטמה סמויה. במקרים אלה, לשם קביעת אבחנה סופית, יש להיעזר בבדיקת תפקודי ריאות.

אלרגיה (אילוסטרציה צילום shutterstock)
אלרגיה (אילוסטרציה צילום shutterstock)

כיצד מאבחנים אלרגיה?

אלרגיות ניתן לאבחן בשתי צורות - על ידי תבחיני עור או על ידי בדיקת דם. בתבחיני עור, מטפטפים טיפות של תרכיז אלרגן על העור - ובמרכז הטיפה, מבצעים דקירה קטנה המאפשרת מגע בין האלרגן לבין תאי המערכת החיסונית, המצויים בעומק העור. בבדיקת דם, מודדים ישירות רמות של נוגדני אלרגיה לאלרגנים שונים. ניתן גם למדוד את הרמה הכוללת של נוגדני אלרגיה בדם. ישנה בדיקה אפשרית נוספת, המכונה "בדיקת טלאי". במהלך הבדיקה, השואפת לזהות רגישות במגע עם חומרים כימיים שונים, כגון מתכות, מדביקים לעור מעין פלסטר עם חומר חשוד, למשך 48-72 שעות - ועוקבים אחר ביטויי רגישות.

כיצד מטפלים באלרגיה?

הטיפול באלרגיה כולל שלושה מרכיבים. האחד: מניעה סביבתית, במידת האפשר - למשל הקטנת חשיפה לאבק, אצל רגישים לקרדיות האבק; השני: טיפול תרופתי מונע, הכולל תרופות אנטי היסטמיניות, לעיתים סטרואידים, תכשירים נוגדי דלקת אלרגית ועוד; והשלישי: במקרים של אלרגיה נשימתית, הנגרמת על ידי אלרגן מזוהה, ניתן להוסיף טיפול חיסוני לטווח ארוך, ה"מחנך" מחדש את המערכת החיסונית להפסיק את התגובה האלרגית המוגזמת.

הטיפול במקרים של רגישות למגע בעור, כולל סילוק של הגורם מעורר האלרגיה וטיפול מקומי בתכשירים נוגדי דלקת.

לסיכום: אלרגיה היא מחלה נפוצה, המתבטאת בעיקר בתסמינים הקשורים בעור ו/או במערכת הנשימה. ישנה עליה חדה בהיקף המחלות האלרגיות במאה השנים האחרונות, בשל השינויים באורח חייו של האדם המודרני. מי שחושד בקיומה של אלרגיה, יכול לפנות לבירור וזיהוי הגורמים לה - ולקבל טיפול שיקל מאד על ההתמודדות עימה.

פרופ' זאב הנדזל הוא מומחה באלרגיה/אימונולוגיה קלינית, מרכז רפואי קפלן.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום