אלרגיות למזון: אבחון וטיפול

המזונות הנפוצים ביותר שבני אדם אלרגיים אליהם, הינם חלב פרה, ביצים, סויה אגוזים , בוטנים ודגים. אין כל ספק כי בישראל, חלבון החלב הוא הגורם העיקרי לאלרגיה למזון. בנוסף אליו, שכיחות האלרגיה לסומסום בקרב ילדי ישראל הנה שכיחה יחסית.

כמובן שיש עוד הרבה חומרי מזון העלולים לגרום לאלרגיה, אבל אלה המזונות ה"מובילים" בגרימת אלרגיה. מדוע דווקא מזונות אלה כה נפוצים בגרימת אלרגיה? זוהי שאלה שאין עליה תשובה ברורה. כיום, הרפואה יודעת לזהות את המבנה החלבוני הגורם לאלרגיות, אך לא יודעת להצביע מפורשות על הסיבה המדויקת שבגללן אלרגיות נוצרות אצל אנשים מסוימים.

מי נמצא בקבוצת סיכון לסבול מאלרגיה?

חשוב לציין כי אלרגיה למזון אינה מחלה תורשתית; כך שאם, למשל, אח אחד במשפחה סובל מאלרגיה, אין הכרח כי גם אחיו או אחותו יסבלו מכך.

בקבוצת הסיכון נמצאים ילדים למשפחות אטופיות: בהן אחד או יותר מחברי המשפחה סובל ממחלות אלרגיות כמו נזלת אלרגית, אסטמה אלרגית או אטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור"). בילדים אסמטיים התגובה האלרגית למזון עלולה להיות קשה יותר ולכן יש לתת תשומת לב יתרה לילדים האטופיים.

מהם תסמיני האלרגיה למזון? כיצד היא מתבטאת?

תסמיני האלרגיה למזון יכולים להיות קלים למשל אדמומיות ותפרחת בעור, תחושת גרד, בחילה ועוד. במקרים קשים התסמינים עלולים להיות רב מערכתיים אנגיואדמה (נפיחות ברקמות רכות אופייני באזור הפנים למשך נפיחות בעפעפיים ובשפתיים) , תפרחת מפושטת, קוצר נשימה וצפצופים, צרידות ותחושת מחנק, ירידת לחץ דם פתאומית, אפאתיות , הקאות ושלשולים.

כיצד מאבחנים אלרגיה למזון?

ראשית, מקשיבים לסיפור של המטופל. בדרך כלל, רוב המטופלים מגיעים עם סיפור המתאר תגובות חשודות לאחר אכילה של מזון מסוים. באופן תאורטי, התסמינים של אלרגיה למזון יופיעו בדרך כלל לא בחשיפה הראשונית אליו אלא החל מהחשיפות הבאות. הסיבה שהחשיפה הראשונה למזון הבעייתי איננה מעוררת אלרגיה, נעוצה בכך שרק אחרי חשיפה זו, הגוף מתחיל לפתח נוגדנים סגוליים מסוג IGE כנגד החלבון שבמזון. כך שבעת חשיפה, הנוגדנים הללו מופרשים מתאי האלרגיה (שנקראים תאי מסט) וגורמים לתסמינים ולתגובה האלרגית. על פי רוב, התסמינים מגיעים כבר במהלך האכילה או מיד לאחריה, אבל יש גם, באופן פחות שכיח, תגובות מאוחרות יותר של רגישות למזון, שמופיעות גם שעות אחרי החשיפה למזון הבעייתי.

האבחון של אלרגיה למזון ראוי שיבוצע ע"י מומחה לאלרגיה. לאחר שמיעתו של הסיפור הקליני , בדרך כלל יבוצעו במרפאת אלרגיה תבחיני עור למזון החשוד. תבחיני עור מבוצעים באמצעות תכשיר מסחרי (בקבוקון המכיל את האלרגן) ו/או מהמזון הטרי עצמו. בתבחינים אלו שורטים את הזרוע שריטה עדינה - וחושפים אותה לחומרי המזון ה"חשוד" בגרימת אלרגיה. על ידי התבחין בודקים - בתנאים מבוקרים - אם לגוף יש רגישות לאותו אלרגן, אם לאו. בנוסף, ניתן לבצע בדיקות של נוגדנים ספציפיים, באמצעות בדיקת דם. בדיקת הדם מאפשרת לכמת את רמת הנוגדנים בדם ובאמצעותה ניתן להעריך את חומרת האלרגיה.

כיצד מטפלים באלרגיה למזון?

כמובן בעת תגובה חריפה למזון יש לפנות לקבלת עזרה רפואית באופן מיידי. כאשר מדובר על תופעות קלות, למשל תפרחת בלבד, ניתן להשתמש בתרופות אנטי-היסטימיניות. לאחר תגובה כזו כדאי לבקר במרפאת אלרגיה לצורך המשך בירור במקרה וקבלת הנחיות להמשך.

כאשר הרושם הוא לתגובה ססטמית ומסכנת חיים למזון, ההמלצה תהיה חד משמעית להימנע באופן מוחלט מצריכת אותו מזון ודומים לו. במצב כזה, רצוי לחזור על תבחיני העור בתדירות של אחת לשנה, על מנת לבדוק האם הילד "החלים" מהרגישות הגבוהה לאותו מזון. מקרה קלאסי הוא בילדים הלוקים מאלרגיה לחלב- כ-60 אחוז מהם ויותר מחלימים ממנה לבדם כאשר מערכת החיסון שלהם "מבשילה". ולכן חשוב וכדאי לבצע הערכה מחודשת למצבם, מידי זמן מה.

לעומת זאת, כאשר תבחיני העור ובדיקות המעבדה מעידים על כך שאין רמה משמעותית של נוגדני IGE סגוליים לאותו מזון חשוד , והסיפור הקליני איננו חד-משמעי או לפעמים מורכב מדי (למשל כאשר נחשדים מספר סוגי מזון אותם הילד אכל יחדיו וקשה לבור את המוץ מהתבן), ברוב המקרים הללו הבחירה הנכונה תהיה לבצע מבחן תגר לתת לילד את המזון החשוד בכמויות קטנות מאד ובהדרגה, תוך מעקב רפואי צמוד.

מטרת ביצוע תגר למזון היא חשיפה למזון החשוד בתנאים מבוקרים על מנת לייצר תגובה בעוצמה נמוכה על מנת לאשש את האבחנה כי אכן מדובר באלרגיה למזון הנבדק או מאידך להוכיח כי לא מדובר באלרגיה.

מדוע כדאי לפנות לאלרגולוג?

בכל מצב חשוד לתגובה אלרגית למזון, חשוב מאוד לפנות לאלרגולוג מומחה לצורך הערכה האם אכן מדובר באלרגיה מסכנת חיים, על מנת לדעת מאלו סוגי מזון יש להמנע, בנוסף, ילד כזה והוריו יצויידו במזרק אדרנלין (אפיפן) ויונחו לשאת אותו עמם תמיד לצורך קבלת טיפול מידי בעת חשיפה בשוגג.

הילד והוריו (תלוי בגיל הילד כמובן) יעברו הדרכה במרפאה כיצד להשתמש באפיפן ובאלו מקרים. באותו אופן, יש להדריך את הצוות החינוכי המלווה את הילד (מורים וגננות) כיצד להשתמש במזרק אדרנלין בעת הצורך. גם במקרים בהם הרושם הוא לתגובה של רגישות יתר למזון שאינה מסכנת חיים כדאי ורצוי לפנות לאלרגולוג מומחה על מנת למנוע מקרים של המנעות ממזון שלא לצורך, דבר שמקשה מאד על חיי הילד והוריו.

האם חשיפה בגיל צעיר למוצרי מזון מועדים לאלרגיה, אכן מונעת אלרגיה בעתיד?

מבחינה תיאורטית, התשובה היא: כן. המחשבה שעומדת מאחורי תפיסה זו נעוצה בעובדה שככל שהגוף נחשף למזונות השונים, כך מערכת החיסון שלנו נחשפת למגוון אלרגנים בשלב מוקדם. באופן כזה, מתבצע במערכת החיסון תהליך טבעי ששמו "סבילות" לחלבונים השונים במזון. בתהליך זה, המערכת "מתרגלת" לאלרגנים - ולא מפתחת אליהם נוגדנים סגוליים וכך נמנעת למעשה התגובה האלרגית. מכאן, שדווקא הימנעות מוחלטת מצריכת אותו מזון לפרק זמן ממושך, עלולה לגרום לאפקט לא רצוי ולרגישות יתר . התאוריה הזו הוכחה כבר באופן מחקרי לגבי בוטנים: מחקר מפורסם בדק מדוע אצל ילדים באנגליה ישנה שכיחות גדולה מאוד לאלרגיה לבוטנים, לעומת ילדים בישראל, שבה אלרגיה לבוטנים כמעט אפסית. זאת, כמובן, בזכות חטיף הבמבה הפופולרי הישראלי, העשוי מבוטנים ונמצא בכל בית, וילדים בישראל נוהגים לאכול אותו כבר מגיל צעיר ביותר. במחקר נמצא כי החשיפה המוקדמת לבוטנים היא זו האחראית לשכיחות הנמוכה של אלרגיה לבוטנים בקרב ילדי ישראל.

מחקרים קטנים יותר בדקו את העניין גם לגבי חלב פרה. ההמלצות המסויגות היו כן לחשוף תינוקות, מגיל קטן, לפורמולות חלביות - ולא רק להנקה - כי זה מה שילמד את מערכת החיסון שלהם לא להגיב לחלב הפרה בתגובה אלרגית.

האם אלרגיות למזון חולפות מעצמן?

כאמור, לעתים קרובות, גם אלרגיות חמורות למזון, חולפות - עם הבשלת מערכת החיסון. מכאן, שאם לילד או לתינוק יש תגובה אלרגית לאוכל מסוים למשל לחלב, יש סיכוי גבוה שהאלרגיה תחלוף עם השנים. לכן נדרש מעקב רפואי של אלרגולוג לצורך הערכת עוצמת האלרגיה.

ברוב הילדים תחלוף האלרגיה למזון עם גדילתם אולם לא כך לגבי כל האלרגנים אלא חלקם. אלרגיה לארגנים מסויימים למשל לבוטנים ולדגים, יכולה להמשך שנים רבות ולעיתים גם כל החיים.

חשוב לדעת: חשוב מאוד לא לעשות ניסיונות בבית. הרבה הורים שאני פוגשת במרפאה, לאחר תגובה החשודה לאלרגיה למזון מנסים לבצע בירור בכוחות עצמם וללא השגחה- ומאכילים את הילד במזון החשוד לבדם בבית. ניסויים אלה עלולים להסתיים באסון - ויש להימנע מהם.

ד"ר רמית מעוז סגל היא מומחית לרפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ורופאה בכירה במכון האוטואימוני בבית החולים תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.