זיהוי מוקדם של סרטן הלבלב?

סרטן הלבלב נחשב לסרטן קטלני במיוחד, מכיוון שעל פי רוב הוא מתגלה בשלב מאוחר כשהוא כבר מפושט. לאחרונה, פרסמו חוקרים בריטיים מחקר בכתב העת הרפואי Clinical Cancer Research העשוי לסלול את הדרך לפיתוח בדיקת שתן פשוטה לזיהוי מוקדם של סרטן לבלב. האם מדובר בבשורה של ממש שתקדם את האבחון המוקדם של המחלה הממארת?

נכון להיום, ברוב המכריע של המקרים, מתגלה סרטן הלבלב רק לאחר שהגידול כבר התפשט - באופן שלא ניתן לרפא עוד את החולים. הגילוי החדש של החוקרים הבריטיים עשוי להביא, תוך מספר שנים, לפיתוח בדיקת שתן פשוטה לזיהוי ואבחון סרטן הלבלב, בדיקה אשר עשויה להגדיל בשיעור משמעותי את סיכויי ההישרדות מהמחלה.

האם אכן מדובר בבשורה של ממש בתחום האבחון של סרטן הלבלב?

מוקדם לקבוע. מדובר בממצאים של מחקר ראשוני שנערך בסדר גודל מוגבל. עדיין יש צורך במחקרי המשך, על אוכלוסיות רחבות שיאפשרו תרגום של הממצאים לבדיקה בשימוש קליני. עם זאת, אין ספק שמדובר בנתונים מעניינים וטובים. קשה בשלב זה לקבוע כי אכן מדובר ב"בשורה", אך ניתן לומר כי מדובר באבן דרך נוספת אשר תסייע באיתור מוקדם של סרטן הלבלב.

בישראל מאובחנים מדי שנה כ-600 חולים חדשים בסרטן הלבלבצילום: שאטרסטוק

מה הייתה מטרת המחקר?

המטרה העיקרית הייתה למצוא דרך לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ולמצוא את הסימנים הראשונים לקיומה. למעשה, המחקר השווה בין בדיקות שתן של אנשים בריאים לבין בדיקות שתן של חולים ובדק פרופיל מדויק של החלבונים בשתן. כך, נמצא כי קיימים שלושה חלבונים משמעותיים, שניתן לזהות את קיומם ברמה גבוהה אצל האדם החולה בשלבים מוקדמים של המחלה. אם יתברר, בסופו של דבר, כי אכן מדובר בדרך יעילה לאיתור מוקדם, היתרון הבולט של שיטת האבחון הזו טמון בכך שמדובר בבדיקת שתן פשוטה ולא פולשנית, כך שעלויות הבדיקה וביצועה צפויים להיות קלים.

מהי שכיחות סרטן הלבלב ומדוע כל כך קשה לאבחנה בשלב מוקדם?

בישראל מאובחנים מדי שנה כ-600 חולים חדשים בסרטן הלבלב. מדובר במחלה הרבה פחות שכיחה מסרטנים אחרים כמו סרטן השד (כ-4,000 לשנה) או סרטן המעי הגס (כ-3,000 לשנה) אך בשל חומרתה, מהווה קטלן מספר 4 מבין הסרטנים.

הבעייתיות במחלה נובעת בין השאר, מהמיקום האנטומי של הלבלב באזור הדופן האחורית של הבטן בין איברים שונים, מחוץ לתעלת המעי. המיקום גורם לכך שהגידול לא מתריע על קיומו מוקדם (כמו למשל בסרטן המעי הגס ע"י דמם) וברוב החולים, הסימפטומים הנובעים מקיום המחלה אינם ספציפיים.

וכך, אצל כ-80% מהחולים, המחלה מתגלה כשהיא אינה ברת ניתוח. מלבד הגילוי המאוחר, מעיב על סיכויי הריפוי גם אופיו האגרסיבי במיוחד של סרטן הלבלב.

כיצד קובעים את דרגת החומרה של סרטן הלבלב?

החומרה - ובהתאם לכך הטיפול - נקבעים לפי שלב המחלה באיבחון:

שלב 1 - השלב המוקדם ביותר. הגידול קיים אך ורק בתוך הלבלב. ניתן לנתחו

שלב 2 - הגידול התפשט באופן מקומי מחוץ ללבלב או שלח גרורות לבלוטות סמוך ללבלב. ניתן עדיין לנתח.

שלב 3 - הגידול מפושט באופן מקומי כך שלא ניתן לנתחו

שלב 4 - הגידול שלח גרורות מרוחקות

מהם הסימפטומים שעלולים להעיד על הימצאותו של סרטן הלבלב?

הסימפטומים והסימנים תחילה אינם ספציפיים וכוללים כאבי בטן עליונה למשך שבועות, בחילות, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, חולשה. צואה צפה (עקב רמת שומן גבוהה) ושלשולים. התפתחות חדה של סוכרת חדשה בסביבות גיל 50 אמורה לעורר חשד הרופא המטפל. כשמופיעים סימנים יותר ספציפיים כמו צהבת בעור ובלובן העין עם שתן כהה, צואה בהירה וגירוד בעור, מבוצע בירור ספציפי אולם כאמור לרוב בשלב מאוחר.

מי נמצא בקבוצת הסיכון לחלות במחלה?

בדרך כלל מדובר באוכלוסיית חולים מעל גיל 60. עישון, צריכה מוגברת של אלכוהול, ומשקל יתר מעלים את הסיכון לחלות. כמו כן, ב-10% מחולי סרטן הלבלב יש סיפור משפחתי של סרטן זה. במשפחות אלה, הסיכוי של שאר בני המשפחה לפתח מחלה זו גבוה משמעותית.

יש מספר סינדרומים גנטיים מוכרים למדע, כמו למשל המוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 אשר גורמות לסרטן השד וסרטן השחלות. מוטציות אלו שכיחות פי 10 ביהודים ממוצא אשכנזי ולנשאים שלהן גברים ונשים יש סיכוי גבוה מלשאר האוכלוסיה ללקות גם בסרטן הלבלב.

איזה טיפול מקבלים חולי סרטן לבלב?

הטיפול שמקבלים החולים שאינם נתיחים הוא טיפול מאריך חיים בכימותרפיה. בשנים האחרונות פותחו מספר מישלבים כימיים חדשים המשפרים את שרידות החולים ומאריכים את חייהם במספר חודשים עד שנה בממוצע. הטיפולים גם משפרים את איכות חיים ומפחיתים סבל, בניגוד למה שנהוג לחשוב על טיפולים כימיים. חשוב לזכור כי אלו ממוצעים ויש חולים אשר שורדים יותר, אבל ברור שהתוצאות העכשויות אינן טובות. המטרה היא למצוא תרופות יעילות יותר, אך הדרך עדיין ארוכה. ראוי לציין כי יש קבוצה קטנה של חולים שאצלם ניתן בעזרת הטיפולים החדשים להפוך מחלה ממצב לא נתיח למצב נתיח ובכך לשפר את שרידותם.

עזרה משמעותית יכולה וצריכה להתמקד בערוץ נוסף, האבחון המוקדם, שבעזרתו אפשר יהיה למצוא את הגידולים בשלבים מוקדמים יותר וכך להעלות את אחוז החולים שיכולים לעבור ניתוח ולהרפא מהמחלה.

הטיפול שמקבלים החולים שאינם נתיחים הוא טיפול מאריך חיים בכימותרפיה. צילום: שאטרסטוק

מה ניתן, אפוא, לעשות - בהיעדר בדיקות מוקדמות לאבחון מוקדם של המחלה?

בחלק ממחלות הסרטן האחרות ניתן לבצע בדיקות מקדימות לאבחון מוקדם שמציל חיים, כמו ממוגרפיה לסרטן שד או קולונוסקופיה לסרטן המעי הגס. במחלת סרטן הלבלב אין עדיין בדיקה סטנדרטית כזו ואין קוים מנחים מדויקים לגבי האוכלוסיות שאותן צריך לבדוק. יש מחקרים הבודקים יעילות של בדיקות כמו MRI של הלבלב או אולטראסאונד דרך הושט אך עדיין אין המלצות גורפות.

זאת הסיבה שרבים תולים תקוות רבות במחקר הבריטי החדש ובמחקרים דומים נוספים שיביאו עמם את הבשורה בנושא הגילוי המוקדם. למעשה, חשוב להתמקד ולפתח שיטות אבחון וגילוי מוקדם של מחלת הסרטן בכלל וסרטן הלבלב בפרט, מכיוון שאבחון מוקדם מאפשר טיפול יעיל ומציל חיים.

לסיכום: סרטן הלבלב הוא מחלה קטלנית אשר מאובחנת לרוב בשלב מתקדם. הסיכוי להרפא ממנה תלוי בנתיחות שלה ולכן, איבחון מוקדם הוא כיוון חיוני ביותר ושיפורים בו כמו המחקר הבריטי שתואר, עשויים להעלות משמעותית את סיכויי ההחלמה של החולים. עם זאת, גם עבור החולים הלא נתיחים יש כיום טיפולים מאריכי חיים ומשפרי איכות חיים.

ד"ר רונן ברנר הוא מנהל תחום גידולי מערכת העיכול במכון האונקולוגי בבית החולים וולפסון

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.