מחקר: מתי קל לנו לשקר?

(0)
לדרג

לפי מחקר ישראלי חדש, לשקר יש רגליים, או לפחות סיבות טובות. בתנאי עמימות לאנשים יש הצדקה גבוהה יותר לשקר על מנת למקסם תועלת אישית

מאת: מערכת zap doctors

אנשים נוטים לשקר אך ורק במידה שבה הם יכולים להצדיק התנהגות כזו, ועדיין לחיות עם עצמם בשלום ולהרגיש מוסריים. כך עולה ממחקר ישראלי חדש, לפיו מידת העמימות של הסיטואציה היא דרך המאפשרת לנו להצדיק את מעשינו, תוך כדי שמירה על דימוי עצמי גבוה.

"בין אם בשערוריות בתאגידים או בעבירות מוסריות יומיומיות, פעמים רבות אנשים מפרים חוקים אתיים על מנת לשרת את האינטרסים העצמיים שלהם", כותבים החוקרים אנדראה פיטרלו, מרגריטה לייב, תום גורדון-הקר ושאול שלוי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, בכתב העת Psychological Science של the Association for Psychological Science. "לפי המחקר, יש סיכוי גבוה יותר שעבירות מוסריות יתרחשו במצבים בהם הגבולות האתיים מטושטשים. במצבים עמומים, המוטיבציה לשרת את האינטרס העצמי מפנה את הקשב שלנו אל עבר מידע מפתה, ובכך מעצבת את השקרים אותם אנו מספרים".

ניסוי הקוביה - מרוויחים מהשקר

בניסוי שערכו החוקרים התבקשו הנבדקים להסתכל על מסך מחשב שמציג תוצאות של שש הטלות קוביה. הנבדקים התבקשו לדווח על תוצאת ההטלה שהופיעה הכי קרוב למטרה שהופיעה על המסך טרם הופעת הקוביות.

בשלב הראשון נאמר לנבדקים שהם יקבלו תשלום על פי הערך שאותו דיווחו, כך שדיווח של התוצאה "6" אפשר להם להרוויח סכום כסף גדול יותר מאשר דיווח של התוצאה "5". הנבדקים יכלו למקסם את התשלום שלהם במטלה על ידי דיווח "6" בכל אחד מהצעדים במטלה, אך במצב זה השקר יהיה ברור וקשה להצדקה. החוקרים שיערו שנבדקים יתפתו לשקר אך ורק כאשר הם יוכלו להצדיק את ה'טעויות', על ידי כך שידווחו שראו את הערך השני הכי קרוב למטרה.

בשלב השני נאמר לנבדקים שהם יקבלו תשלום על פי הדיוק שלהם במטלה. טעויות בתנאי זה יכולות רק לפגוע בתשלום הפוטנציאלי של הנבדקים, ולכן החוקרים שיערו שהערך השני הכי קרוב למטרה לא ישפיע על הדיווחים של הנבדקים. תנאי זה אפשר לחוקרים לשלול גורמים אחרים שיכולים לגרום לאנשים לטעות בדיווח תוצאת הטלת הקוביה.

בסך הכל דיווחו הנבדקים את הערך הנכון בכ-84% מהצעדים בתנאי שבו קיבלו תשלום על פי דיווח ובכ-90% מהצעדים בתנאי בו קיבלו תשלום על פי הדיוק. התוצאה החשובה הייתה הממצא שהטעויות אותם עשו הנבדקים בתנאי בו קיבלו תשלום על פי הדיווח העידו על דפוס של 'טעויות משרתות אינטרס עצמי': נבדקים דיווחו את הערך השני הכי קרוב למטרה יותר כאשר הערך היה מפתה (כלומר, גבוה יותר מהערך אותו היו אמורים לדווח), מאשר כשהוא לא היה מפתה (נמוך יותר מהערך אותו היו אמורים לדווח).

"שקיפות היא תנאי הכרחי להתנהגות אתית"

בניסוי נוסף, שינו החוקרים את מיקום המטרה באופן כזה שבחלק מהמקרים התשובה מי מהקוביות קרובה יותר למטרה הייתה מאוד לא עמומה, ובמקרים אחרים - עמומה מאוד. החוקרים בחנו אם עמימות תגרום לנבדקים לבצע מספר רב יותר של טעויות, בעיקר כאלה שישרתו את האינטרס העצמי שלהם. התוצאות הראו שהפיתוי של ערך גבוה יותר של הקוביה השנייה הכי קרובה למטרה השפיע על תשובות הנבדקים כאשר הם קיבלו תשלום על פי הערך אותו דיווחו, אך לא כאשר הם קיבלו תשלום על פי הדיוק שלהם. כצפוי, כאשר הנבדקים קיבלו תשלום על פי הדיוק במטלה, לא נראתה התנהגות זו.

"תוצאות אלו מעידות על כך שבמיוחד במצבים בהם העמימות היא גבוהה, אנשים יכולים לפרש את המידע המצוי בידיהם בדרך שתשרת את האינטרס העצמי שלהם. אנשים המעוניינים להגביר התנהגות אתית בחיי היום יום או בארגון שבו הם עובדים צריכים להפחית עמימות ולהפוך את הסיטואציות לברורות. שקיפות היא תנאי הכרחי להתנהגות אתית" אומר פרופ' שלוי.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום