רשלנות בהריון: בקרוב לא תוכלו לתבוע

(0)
לדרג

אם ילדכם בן 7 עד 25, והוא סובל ממום מולד, כדאי לדעת כי חלון ההזדמנויות להגשת תביעת רשלנות בגין "הולדה בעוולה" ייסגר באוגוסט 2015

מאת: מערכת zap doctors

רשלנות באבחון טרום לידה היא סוגיה בעייתית הנדונה כבר יותר מ-33 שנה בבתי המשפט בישראל, ללא הכרעה חד משמעית בעניין. דעות השופטים חלוקות בעיקר באשר לעילת התביעה במקרה של הולדה בעוולה: האם ניתן להגדיר מצב שבו עדיף לתינוק עם מום קשה לא להיוולד? ואם כן - מי הקובע כמה קשה המום?

נכון להיום, דבר אחד ברור - בכל מקרה של לידת תינוק עם מום, בכל חומרה שהיא - ניתן לתבוע את הרופא או המוסד הרפואי אשר היה אמון על האבחון בטרם הלידה.

חשוב מאוד להדגיש, כי ברוב הגורף של המקרים, אין מדובר בנזק פיזי שנגרם על ידי הרופא, אלא בהתרשלותו במעקב הלידה ובאבחון מומים שניתן היה לאתרם בזמן. "על פי רוב, הנזק שנגרם בבדיקות טרום לידה לא נגרם באופן פעיל על ידי הרופא. הנזק בגינו מוגשת התביעה יהיה לרוב עקב כך שלא אובחנו מומים שהיו אמורים להיות מאובחנים", מסביר עו"ד דוד פייל, בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית, עומד בראש משרד פייל ושות', שעיקר עיסוקו בתביעות מסוג זה.

כאשר מדובר במומים מולדים אשר בית המשפט יטען כי הייתה קיימת עילה סבירה להפסיק בגינם את ההריון - חשוב מאוד להגיש תביעה בגין 'הולדה בעוולה' מכיוון שמרכיב הפיצויים כאן, על-אף שאינו קבוע בחוק, עשוי להיות גדול ומשמעותי ביותר עבור הנפגע ומשפחתו.

רמזים לכך שיש לכם "קייס"

עוד מציין עו"ד פייל כי במקרים מסוימים, בית היולדות עלול לנסות ו"להשתיק" מה שיכול להיות מקרה של רשלנות רפואית. מנגד - אין זה מצופה מן האדם הפשוט שידע מתי קיים חשד לרשלנות מצד הרופאים או הצוות המטפל, ולכן אנו מצרפים רשימת נקודות שצריכות להדליק נורה אדומה. חשוב שתכירו אותן, ולו רק למען הסדר הטוב:

· הוצאת בן הזוג של היולדת במהלך לידה.

· כאשר מבוצע ניתוח קיסרי שלא תוכנן מראש.

· נוכחות יתרה של רופאים בחדר הלידה או מיד לאחריה - בדגש על רופאים בכירים או רופאים מומחים שאינם מיילדים.

· חוסר בהסברים ואי מתן מענה ראוי לשאלות מצד היולדת או בן זוגה מצד האחיות המטפלות בתינוק.

· גילוי מיידי של מום לאחר הלידה.

· בקשה לעיון חוזר במסמכי מעקב ההריון של היולדת, שעה שהיא מאושפזת בבית היולדות.

· בעת השחרור מבית החולים, הוסבר להורים כי לא ניתן היה לצפות מראש את המום שהתגלה.

· "הגדלת ראש" לא שגרתית מטעם הרופא שביצע את מעקב ההריון, כדוגמת בדיקה לאחר הלידה.

· הערת רופא ילדים או צוות טיפת חלב על-כך שלא נעשו מספיק בדיקות במהלך ההריון.

· קבלת שיחה מטעם נציג המחלקה לניהול סיכונים של קופת החולים שלכם.

גם אם ילדכם נולד בריא לחלוטין, והלוואי וכך יהיו פני הדברים, אין להקל ראש באף אחד מהסעיפים אשר צוינו מעלה. תמיד כדאי לבדוק האם כל התהליך, משלב מעקב ההריון ועד הלידה היה תקין. במקרה שהכל התנהל כשורה - לא הפסדתם דבר, לבד ממעט זמן נוסף שהשקעתם בשלום ילדכם. אך אם חלילה יתגלה כי דבר מה לא התנהל כשורה - תוכלו להגיש תביעה בגין "הולדה בעוולה", שאמנם לא תוכל לתקן את המום - אך לפחות תדאג לפיצוי הולם שיקל על הילד הנפגע ועל בני משפחתו לנהל חיים תקינים ככל האפשר.

שימו לב, בעקבות החלטת בית המשפט העליון הוארך חלון ההזדמנויות לתביעה עבור מי שעבר את גיל 7 עד חודש אוגוסט הקרוב בלבד. מהרו לבדוק האם קמה לכם עילת תביעה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום