בדיקות הדמייה: מיתוסים ומציאות

(0)
לדרג

לנשים בהריון אסור לבצע צילומי רנטגן? בדיקת MRI היא בדיקת הדימות הטובה ביותר? בדיקות עם קרינה הן מסוכנות? תפיסות רווחות ושגויות בנוגע לדימות הרפואי

מאת: פרופ' יעקב סוסנה

בדיקות הדימות הרפואי נפוצות ביותר, אך למרות השימוש הרב בהן עדיין קיימים מספר מיתוסים הקשורים אליהן, שהגיע הזמן לנפץ. הנה חמישה מיתוסים נבחרים.

1. לנשים בהריון אסור לבצע צילומי רנטגן: בשליש הראשון של ההריון, שבו חלה התפתחות איברי העובר, קיים סיכון לעובר בעת חשיפה לקרינה, אבל ביצוע צילומים אפשרי בהתוויה הנכונה ובטכניקה הולמת. ניתן בהחלט לבצע צילומי חזה תוך הגנה על הבטן בסינר עופרת, וכן ניתן לבצע צילומי גפיים. ככלל, יש להעדיף בדיקות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה, כמו בדיקת US (אולטרסאונד) ו-MRI. אולם אם קיימת בעיה רפואית משמעותית, יש מקום גם לביצוע בדיקת CT, כגון בחשד לתסחיפים ריאתיים.

אם אשה בהריון נחשפה לקרינה, ניתן לחשב את כמות הקרינה לעובר - ולבחון האם החשיפה חרגה מעבר לסף המוגדר בחוק כרמה מסוכנת. ברוב המקרים, לא נחשף העובר לקרינה בכמות כזו, ואין מקום להפסקת ההריון.

2. בדיקת MRI היא בדיקת הדימות הטובה ביותר: בדיקת MRI מבוססת על דימות גוף האדם בשדה מגנטי חזק - ולכן היא נטולת קרינה. באיברים מסויימים, MRI היא אכן בדיקת הבחירה, כגון בהדמיית המוח, אך באיברים אחרים ישנה עדיפות לבדיקת CT או לבדיקת US. כך, לדוגמא, בדיקת CT עדיפה להדמיית הריאות והשינויים בהן וה-US עדיף לדימות בלוטת המגן. ישנם גם מצבים רפואיים בהם בדיקת MRI אינה מומלצת, כגון במצבי טראומה. במצב זה, מהירות הסריקה היא קריטית, ומכיוון שבדיקת MRI ארוכה יותר, עדיף להשתמש בבדיקת ה-CT, הקצרה יחסית.

3. כל בדיקות הדימות חושפות את הנבדק לקרינה: רק חלק מבדיקות הדימות כוללות שימוש בקרינה מייננת - ובהן ניתן למנות צילומי רנטגן, CT, ממוגרפיה, שיקופים וצינתורים. בדיקות US ו-MRI אינן חושפות את הנבדק לקרינה. ההחלטה על סוג הבדיקה מתקבלת בהתאם לשאלה הקלינית.

4. היום אין מקום לצילומי רנטגן קונבנציונליים: גם במאה ה-21 יש מקום לצילומים רגילים ולא רק לבדיקות מתקדמות כגון CT ו-MRI. כ-50% מכלל בדיקות הדימות המבוצעות כיום הן צילומים "פשוטים" הכוללים צילומי חזה ועצמות. בשאלות רבות, דווקא הצילום הפשוט נותן את התשובה הטובה ביותר.

5. בדיקות עם קרינה מסוכנות ואסור לבצע אותן: קרינה נחוצה לשם השגת דימות לא פולשני של חלק מהגוף - ומהווה תחליף לניתוח או לטיפול פולשני. אין מידע ודאי לגבי נזקי הקרינה מהדמייה רפואית אבחנתית. הנתונים הקיימים התקבלו ממחקרים על ניצולי פצצת האטום בהירושימה ומאנשים שנחשפו לקרינה טיפולית.

הסיכון הקיים בחשיפה לקרינה מהדמייה הוא מזערי ולא ניתן לחישוב בהקשר של החולה הספציפי, אלא ברמת האוכלוסיה. ככלל, ילדים רגישים יותר לקרינה. לעומתם, בקשישים, החשש מחשיפה לקרינה פחות גבוה.

עקרונות היסוד בהגנה מקרינה הינם: הימנעות מבדיקות מיותרות; הפניה לבדיקות שאינן כרוכות בקרינה, אם ניתן, ואם מתחייבת חשיפה; הקפדה על ביצוע צילומים ובדיקות בכמות קרינה מינימלית המאפשרת השגת הדמיה אבחנתית.

בתנאים אלה, התועלת מהצילום היא ודאית - ועולה על הנזק התיאורטי מחשיפה לקרינה, הואיל והבדיקה חיונית לצורך קבלת החלטה טיפולית או תכנון ניתוח, ובוצעה בצורה אופטימלית. הרדיולוג הוא הרופא האחראי על בחירת הבדיקה והפיקוח על תכנונה ואיכותה.

פרופ' יעקב סוסנה הוא יו"ר איגוד הרדיולוגיה של ההסתדרות הרפואית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום