הפריה חוץ גופית: החידושים האחרונים

(0)
לדרג

הטכנולוגיות החדשניות ביותר בשירות הפריה חוץ גופית הן אמבריוסקופ ובדיקת סקר גנטית. כיצד הן מגדילות את הסיכוי להריון? כל התשובות לכל השאלות. צרכנות רפואית

מאת: ד"ר דלית בן יוסף ופרופ' עמי עמית

מדינת ישראל יכולה להתגאות ברשת מעבדות להפריה חוץ גופית - מהמתקדמות ביותר בעולם - אשר נמצאות היום כמעט בכל בתי החולים בארץ. יחד עם זאת, לצערנו, לא כל הזוגות העוברים טיפולי פוריות מצליחים להשיג הריון, גם לאחר מספר מחזורי טיפול.

מה הסיכוי לקליטת ההריון לאחר החזרת עוברים לרחם?

בתהליך ההפריה החוץ גופית מושגת לרוב הצלחה בשלב יצירת העובר, הודות למעבדות המצוידות בטכנולוגיות הקשורות למיקרומניפולציה (המכונה בשפה המקצועית ICSI), המאפשרות להזריק את הזרע ישירות לביצית ולהשיג עוברים ללא תלות במקור בעיית הפריון (אצל הגבר או אצל האישה). לכן, האתגר המשמעותי בתהליך הטיפול הוא בשלב החזרת העוברים שנוצרו בהפריה לרחם - והשגת הריון. אצל רוב הזוגות, בדרך כלל, ההפרייה תקינה, אך החזרת העוברים לרחם לא תמיד מניבה הריון. ככלל, חשוב להדגיש כי הסיכוי להשגת הריון אצל זוג פורה, ללא בעיות פריון, בחודש מסוים, הוא לא יותר מ-30%, מסיבות הקשורות בעובר או ברחם הקולט את ההריון. לכן, גם אצל זוג הפונה לטיפולי הפריה חוץ-גופית, עבורו מתקבלים עוברים במעבדה, צפויים עוברים אלה להיקלט בטיפול הראשון, אך ייתכן שיקלטו רק בטיפול השני או השלישי.

כיצד ניתן להתמודד עם הקושי בשלב החזרת העוברים לרחם?

כדי להתמודד עם הקושי בשלב החזרת העוברים לרחם, שולבו שתי טכנולוגיות מתקדמות במעבדות ה-IVF בשנתיים האחרונות. טכנולוגיות אלה יכולות לסייע בהגדלת הסיכוי להריון.

הראשונה: מכשיר האמבריוסקופ, המהווה כיום סביבה אופטימלית לגידול עוברים במעבדה, ומחקה בצורה הטובה ביותר את התנאים של גדילת העובר בסביבתו הטבעית ברחם האישה.

בעבר, העוברים גודלו באינקובטורים גדולים, ואחת ליום הוצאו לביצוע הסתכלות מיקרוסקופית ומעקב אחר התפתחותם, כדי לבחור בעוברים המובילים להחזרה לרחם.

בשנת 2010 הוכנס לראשונה מכשיר האמבריוסקופ המתקדם למעבדות ה-IVF בספרד ובדנמרק, ובשנת 2012 הוכנס לראשונה לישראל על יד המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). כיום, האמבריוסקופ נמצא במספר מעבדותIVF ברחבי הארץ.

מהו ייחודו של האמבריוסקופ?

ייחודו של האמבריוסקופ הוא בשילוב מיקרוסקופ המחובר למחשב, בתוך אינקובטור מתקדם, המספק את התנאים הטובים ביותר להתפתחות וגדילת העובר. הודות לחיבור המיקרוסקופ למחשב, מתאפשר צילום העוברים בכל 20 דקות, במשך כל שעות היממה. מידע רב נאסף לגבי כל עובר על גבי המחשב - והוא מאפשר צפייה ומעקב בכל שלב ושלב בהתפתחותו, בכל זמן וללא צורך בהוצאתו מהסביבה הבטוחה של האינקובטור. מאחר וההסתכלות על העוברים נעשית באמצעות מחשב, ניתן לחזור ולנתח את איכות העובר מכל נקודת זמן, בעיון רב, תוך דיון מעמיק על איכותו והתפתחותו, בשיתוף הצוות כולו. צילום העוברים בכל מספר דקות מאפשר לצוות המעבדה לקבוע בדיוק רב מתי כל עובר התחלק - ולכמה תאים. מידע זה נותן לצוות כלי נוסף לבחירת העובר בעל פוטנציאל ההשרשה הגבוה ביותר.

יתרונות האמבריוסקופ משמעותיים להצלחת התהליך, מאחר והעוברים גדלים בתוכו משלב ההפריה ועד שלב החזרתם לרחם האישה - ללא הפרעה וללא נגיעת יד אדם.

לאור כל אלה, נמצא שגידול העוברים באמבריוסקופ מעלה את הסיכוי להריון ומאפשר לצוות להחזיר מספר קטן יותר של עוברים לרחם ובכך להקטין את הסיכוי להריון מרובה עוברים.

מה בנוגע לבדיקת סקר גנטית של העובר?

טכנולוגיה משמעותית נוספת בתהליך ההפריה החוץ גופית, המיושמת כיום במעבדות, היא בדיקת סקר גנטית של העובר. חוסר תקינות גנטית של העוברים, המכונה בשפה המקצועית אנאפלואידיה, מהווה אחת הסיבות לכישלונות חוזרים בטיפולי הפריה חוץ גופית. במקרה זה, לא מדובר במחלות גנטיות העוברות בתורשה מההורים, אלא בשינויים בגנום אשר נוצרים במהלך ההפריה והתפתחות העובר במעבדה. מחקרים רבים בשנים האחרונות מעידים על כך שלמעלה מ-50% מעוברי IVF אינם תקינים גנטית, קרי, בעלי מספר לא תקין של כרומוזומים, ולכן הסיכוי שלהם להתפתח להריון וללידה קטן.

לאחרונה הוכנסה למרכז הרפואי ת"א טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת בדיקת סקר של העוברים תוך כדי גדילתם במעבדה. בשלב זה, ניתן לברור את העוברים התקינים גנטית, להחזירם לרחם ובכך להגדיל את הסיכוי להריון.

שיטה זו מכונה בדיקת סקר גנטית לעוברים Preimplantation Genetic Screening - PGS והיא מוכרת מזה 10 שנים. אולם בשנים האחרונות, בזכות שני פיתוחים משמעותיים בטכנולוגיה, המעניקים יכולות משמעותיות להצלחת התהליך, יושמה השיטה במעבדות ה-IVF ביעילות גבוהה במיוחד.

האחת היא היכולת לדגום מספר תאים (ולא תא אחד כמו בעבר) מעובר בן 5 ימים (מיום ההפריה). השנייה היא בדיקה גנטית של כל 23 זוגות הכרומוזומים ברזולוציה (כושר הפרדה) גבוהה משמעותית מבעבר.

לאור כל החידושים, מהם אפוא מסלולי הטיפול לזוגות מטופלי IVF המתקשים להרות?

לאור כל הפיתוחים הללו, ניתן כיום לבנות מסלול טיפול לזוגות מטופלי IVF המתקשים להרות באמצעות הטכנולוגיות הרגילות.

1) לבצע 3-5 מחזורי גידול עוברים באמבריוסקופ, תוך מעקב דקדקני אחר התפתחותם ובחירת העוברים בעלי הפוטנציאל הטוב ביותר להחזרה לרחם.

2) במידה ולאחר 3-5 מחזורים לא הושג הריון, ובכל מחזור טיפול מתפתחים מספר עוברים המגיעים ליום החמישי לאחר ההפריה, ניתן לדגום תאים לבדיקת סקר גנטית, לברור ולהחזיר לרחם רק את העוברים הבריאים.

כיום, מכשיר האמבריוסקופ נמצא בלא מעט מעבדות IVF בישראל - ולכן אפשרות זו בהחלט זמינה לציבור המטופלים. בדיקת הסקר הגנטית מבוצעת במעבדת היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי תל-אביב, ובמספר מעבדות בודדות נוספות, אולם עלות הבדיקה גבוהה והיא אינה נכללת בסל הבריאות. יחד עם זאת, לאור הקושי בהתמודדות עם טיפולים חוזרים בהפריה חוץ גופית, יש מקום לשקול טיפולים אלה להגדלת הסיכויים במקרים בהם לא מושג הריון.

ביום 30/12/2014 ייערך ערב בריאות המוקדש להפריות חוץ גופיות, לפרטים נוספים - לחץ כאן.

לסרטון על PGD - אבחון טרום השרשתי - לחצו כאן.

ד"ר דלית בן יוסף היא מנהלת המעבדות ביחידה להפריה חוץ גופית, פרופ' עמי עמית הוא מנהל היחידה להפריה חוץ גופית - שניהם ממבית חולים ליס ליולדות, המרז הרפואי ת"א

בואו לדבר על זה בפורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום