גידול נוירואנדוקריני: לאבחן בזמן

(0)
לדרג

מודעות נמוכה של הרופאים ושל הציבור הרחב לגידולים נוירואנדוקרינים מביאה לכך שפעמים רבות הם מתגלים באיחור. אם אתם סובלים מבעיות הורמונליות ממושכות, מומלץ להיבדק

מאת: ד"ר אורית טויטו

גידולים נוירואנדוקרינים (Neuroendocrine tumors, NET) נחשבים גידולים נדירים, אך שכיחותם בשנים האחרונות הולכת ועולה. מידי שנה מאובחנים בישראל כמה מאות חולים חדשים. שכיחות המחלה דומה בקרב גברים ובקרב נשים - והמחלה עשויה להופיע בכל גיל.

מהם גידולים נוירואנדוקרינים?

תחת הכותרת "גידולים נוירואנדוקרינים", כלולה למעשה קבוצה מגוונת של גידולים, עם מספר מאפיינים משותפים. בראש ובראשונה - מדובר בגידול. הגידול הינו תהליך תופס מקום, שמקורו בדרך כלל בריאות או בחלקים שונים של מערכת העיכול, כגון המעי או הלבלב. כמו גידולים אחרים, גם גידולים נוירואנדוקרינים עלולים לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים, לרוב לכבד או לעצמות. יחד עם זאת, בשונה מגידולים סרטניים אחרים, קצב ההתקדמות של גידולים נוירואנדוקרינים הוא איטי, ולכן תוחלת החיים עם גידול מסוג זה ארוכה יחסית.

מה ייחודי בגידולים נוירואנדוקרינים - ביחס לגידולים אחרים?

המאפיין הייחודי לגידולים אלה הינו הפן האנדוקריני. גידולים נוירואנדוקרינים צומחים מתאים בגופנו היודעים לייצר ולהפריש הורמונים שונים. במקרים רבים, התלונה המרכזית של החולה קשורה בתסמונת ההורמונאלית, ובעקבותיה מתגלה הגידול.

כך, למשל, חלק מן הגידולים הנוירואנדוקרינים מפרישים סרוטונין. הרמות הגבוהות של הסרוטונין בדם עלולות לגרום לכאבי בטן, שלשול, התקפי הסמקה וחום בפנים ובחזה ולעיתים גם לתמונה דמוית אסטמה ולפגיעה במסתמי הלב.

במקרים אחרים, הגידול הנוירואנדוקריני מפריש אינסולין וגורם לאירועים חוזרים של נפילת סוכר, המתבטאים בחולשה, רעד, דפיקות לב מהירות ודחף עז לאכול. חולים עם גידולים המפרישים גסטרין יפתחו כאבי בטן, שלשול וכיבים קשים בתריסריון.

כיצד מתבצעת אבחנה לגידול נוירואנדוקריני?

האבחנה היא החלק החשוב, ולעיתים הקשה ביותר, בטיפול הרפואי בחולים אלה. האבחנה נעשית על-ידי בדיקות דם ושתן ייחודיות ובדיקות הדמיה מתאימות. מכיוון שמדובר בגידולים נדירים למדי, המודעות של הציבור ושל המערכת הרפואית לקיומם היא נמוכה, ופעמים רבות יש איחור באבחנה.

לעיתים המטופל סובל שנים מהתקפי הסמקה ושלשול, אך אינו פונה בשל כך לבירור רפואי. במצבים אחרים, המטופל עובר את הבדיקות המקובלות, אך המחלה איננה מאובחנת, משום שיש צורך בבדיקות ייחודיות.

הטיפול המועדף בגידולים נוירואנדוקרינים הוא כריתה ניתוחית. במקרים בהם הגידול גרורתי ולא ניתן להסרה בניתוח, ניתן להשתמש במספר שיטות טיפול. טיפול ותיק ומקובל בגידולים נוירואנדוקרינים הוא טיפול המבוסס על הורמון טבעי בשם סומטוסטטין. הזרקה חודשית של חומר דמוי סומטוסטטין מעכבת את התפשטות המחלה ומקטינה את הפרשת ההורמונים השונים מן הגידול. לטיפול זה יש מעט מאוד תופעות לוואי והוא מאפשר למטופל להמשיך בשגרת חייו. שיטות טיפול אחרות כוללות טיפול קרינתי ממוקד לתאי הגידול (PRRT), הרס מכוון של גרורות בכבד וכימותרפיה.

חולים המאובחנים עם גידולים נוירואנדוקרינים חשים פעמים רבות תחושות של תסכול וחוסר אונים. הם מעולם לא שמעו על סוג הגידולים האלה, ופעמים רבות גם לצוות הרפואי אין מספיק מידע בנושא. כמו כן, המידע ברשת האינטרנט הוא חלקי.

ד"ר אורית טויטו היא רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, מרכז רפואי מאיר

על מנת לתת מענה לחולים ולבני משפחותיהם ולאפשר להם לקבל את מלוא האינפורמציה והתמיכה, מוקמת בימים אלה קבוצת תמיכה לחולים עם גידולים נוירואנדוקריניים במרכז הרפואי מאיר. לפרטים ולהרשמה, ניתן ליצור קשר בטלפון 09-7471646

בואו לדבר על זה בפורום גידולים נוירואנדוקריניים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום