הפרעות שמיעה בקרב ילדים

(0)
לדרג

המורה מתלוננת שהילד מפריע ולא מבין את החומר? לפני שתאשימו את הזאטוט, כדאי לבדוק אם אין לו בעיית שמיעה. במידת הצורך, קלינאי תקשורת ימליץ על פתרון מתאים

מאת: פנחס רוזנברג

בשנות החיים הראשונות, השמיעה קריטית להתפתחות שפתית, חברתית, רגשית וקוגניטיבית. אפילו ירידת שמיעה קלה עלולה להפריע לדיבור ולהבנת השפה. איתור מוקדם של ירידה בשמיעה וטיפול מתאים קריטיים להתפתחות של הילד. איזה הפרעות שמיעה נפוצות בקרב ילדים? לאיזה סימנים מקדימים יש לתת את הדעת? איזה בדיקות שגרה מומלצות?

כל התשובות במאמר שלפניכם.

איזה ליקויי שמיעה נפוצים בקרב ילדים?

מקובל להפריד בין סוגי הליקויים השונים לפי מיקום בעיית השמיעה באוזן. ליקויי השמיעה הנפוצים בילדות כוללים:

1. ירידה הולכתית בשמיעה שמקורה בהפרעה בתפקוד האוזן החיצונית או האוזן התיכונה, על רקע גורמים מגוונים. בין הגורמים הללו בולטים המצבים הבאים - הצטברות שעווה, בעיות במבנה עצמימי השמע ובעיות בעור התוף. דלקות אוזניים חוזרות והיווצרות נוזלים באוזן התיכונה עלולות אף הן לגרום לירידה הולכתית בשמיעה. בדרך כלל ניתן לטפל בירידה הולכתית בשמיעה באמצעים תרופתיים או כירורגיים. נוזלים באוזן התיכונה, הגורמים לירידה בשמיעה, שכיחים מאוד אצל ילדים (עשרות אחוזים). לרוב הנוזלים יגרמו לבעיית שמיעה קלה וב-70-80% מהמקרים הבעיה חולפת גם ללא טיפול. במקרים מסוימים של ירידות הולכתיות מותאמים מכשירי שמיעה.

2. ירידה תחושתית-עצבית בשמיעה שמקורה בנזק באוזן הפנימית. על-פי רוב, מדובר בנזק בתאי החישה שבשבלול ו/או בעצב השמיעה. ירידה תחושתית-עצבית בשמיעה היא בדרך כלל בלתי הפיכה. במקרים אלה, נדרש שימוש במכשירי שמיעה ובמקרים מסוימים מבוצע ניתוח שתל השבלול (השתלת אביזר אלקטרוני המשפר את השמיעה). ירידת שמיעה כזו יכולה להיות בדרגות חומרה שונות - מירידה קלה ועד ירידה חמורה; היא יכולה להיות באוזן אחת או שתיים ויכולה גם להחמיר עם השנים. לכן חשוב במקרים הללו להקפיד על מעקב שמיעה רציף.

3. ירידה מעורבת בשמיעה המשלבת ירידה הולכתית בשמיעה עם ירידה תחושתית-עצבית בשמיעה.

מתי עשוי להופיע ליקוי שמיעה בילדים?

ליקויי שמיעה עשויים להיות מולדים וחלקם נרכשים בשנות החיים הראשונות. ליקוי שמיעה מולד איננו נדיר וקיים ב-2-3 לידות מכל 1,000 לידות. המעקב אחר הילדים ותפקודי השמיעה שלהם מתחיל כבר בגיל לידה ונמשך לאורך כל שנות ילדותם. בנוסף לבדיקות השגרה מומלצות כמובן בדיקות שמיעה, כל אימת שמתעורר חשד לגבי טיבה ואיכותה.

איזה בדיקות שמיעה שגרתיות מבוצעות בילדים?

בבית חולים, יום אחרי הלידה, מתבצעת בדיקת סינון שמיעה. במידה והתינוק נכשל בבדיקת השמיעה, הוא נשלח להמשך בדיקות. בבית הספר, בכיתה א', שוב מתבצעת בדיקת סינון שמיעה לכל הילדים. במידה והילד נכשל בבדיקת הסינון, באחריות ההורים לבצע בדיקת רופא אא"ג ובדיקת שמיעה מלאה. מאחר שביטלו את הבדיקה של גיל 7-8 חודשים בטיפת חלב, אין עוד בדיקות שנעשות בשגרה בין הלידה לבין כיתה א'. מומלץ לבצע בדיקת שמיעה נוספת סביב גיל שנתיים שלוש שנים (בצמוד לבדיקת רופא אא"ג לגילוי שעווה או נוזלים באוזניים שמאוד נפוצים בגילאים האלה).

איזה סימנים מעוררים חשד שיעורר צורך בבדיקת שמיעה לילד?

גם אם ילדכם עבר את בדיקת סינון השמיעה בבית החולים וכן לאורך שנות התפתחותו, יש להיות ערניים לסימנים מוקדמים שמחייבים בירור העניין. בין סימני האזהרה, בולטים המצבים הבאים, אשר כולם יכולים להועיל לגילוי מוקדם של ירידה בשמיעה בקרב ילדים.

התינוק אינו מתעורר לשמע רעש חזק ופתאומי.
התינוק אינו נבהל או נחרד לשמע רעש חזק ופתאומי.
לתינוק מלאו 4-5 חודשים, אך הוא עדיין אינו מחפש את מקור הרעש.
הילד בן עשרה חודשים והוא מפיק רק מעט קולות.
הילד בן שנה ורבע ועדיין אינו מנסה לומר אבא ואמא, וגם אינו חוזר על מילים הנאמרות לו.
הילד בן שנה ורבע ועדיין אינו מבין או מגיב לפקודות ושאלות פשוטות, לדוגמא: "איפה אור?".
הילד בן שנה וחצי, אך אוצר המילים שלו נותר דל ומוגבל.
הילד בן שנתיים ועדיין אינו מצרף שתי מילים יחד, לדוגמא: "אמא - בקבוק!".
הילד מעל גיל שנתיים וחצי. הוא מדבר, אך הדיבור שלו אינו מובן.
הילד שומע מוסיקה בקול רם ואינו מגיב כשמדברים אליו בקול רגיל, אלא רק כאשר הוא רואה את פני הדובר.

אם מופיעים סימנים אלה או אחרים, חשוב מאד לבצע בירור. לגילוי מוקדם של ההפרעה וטיפול בה חשיבות עצומה. במידה ומתגלה חשד כלשהו - לא להסס, לפנות לרופא אא"ג ולבדיקת שמיעה שמתבצעת על ידי קלינאי תקשורת.

מהו הטיפול בבעיות השמיעה השונות?

אם מדובר בירידת שמיעה הולכתית, פונים לטיפול של רופא אא"ג. במקרים מסוימים של ירידות הולכתיות, מותאמים מכשירי שמיעה.
בירידת שמיעה תחושתית-עצבית או ירידת שמיעה מעורבת, מומלץ לפנות להתאמת מכשירי שמיעה. מכשירי שמיעה מותאמים לכל ילד באופן אישי, פיסית למבנה האוזן שלו וכן שמיעתית, לחומרת וסוג ליקוי השמיעה. במכשירי שמיעה, חשוב מאוד הכיוון המדויק של המכשיר והתאמתו לליקוי השמיעה של הילד. זה נעשה על ידי קלינאי תקשורת - אודיולוגים, שמתמחים בהתאמת מכשירי שמיעה לילדים.

כאשר מדובר בירידה חמורה עמוקה בשמיעה, שלא ניתנת לשיקום על ידי מכשירי שמיעה, מבצעים ניתוח השתלת שתל שבלול. זהו מכשיר אלקטרוני המוחדר לאוזן הפנימית ומחליף את מנגנון השמיעה הטבעי. ניתוח זה נעשה החל מגיל חצי שנה.


פתרון עזר חשוב לילדים הוא מערכת FM שהינה אביזר אל-חוטי חיוני בתנאים אקוסטיים לא נוחים, כגון: כיתות לימוד. מערכת FM מעבירה את קול המורה בצורה ישירה לתלמיד וזה מאפשר להתגבר על המרחק ביניהם, על רעשי הרקע וההדהוד בסביבתם ועל התנאים האקוסטיים, וכך משפרת באופן ניכר את היכולת להבין את הנאמר בתנאים אקוסטיים לא נוחים. מניסיוני, ילדים שמשתמשים במערכת FM מדווחים על שיפור משמעותי בהבנת קול המורה ובריכוז בזמן השיעור.

משרד הבריאות מעניק לילדים עד גיל 18 סבסוד משמעותי - הן ברכישת מכשיר שמיעה והן מכשירי FM. במידה ומאותר ליקוי שמיעה, חשוב מאוד גם לפנות למשרד החינוך דרך מיח"א לילדי הגן או שמע לילדי בית הספר - וזאת לצורך סיוע לימודי וחברתי והתאמות אקוסטיות להפחתת רעשי רקע שנעשות בגן או בכיתת הלימוד.

קלינאי תקשורת ידע להמליץ על הפתרון המתאים והייחודי לכל ילד בכל מקרה שמתגלית בעיה בשמיעה.

פנחס רוזנברג הוא קלינאי תקשורת, רשת "הדים" ואחראי הנגשות אקוסטיות ב"שמע" ירושלים.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום