שימו לב: יום הלב העולמי

מחלת לב אסכמית, המכונה גם מחלת לב כלילית, היא מחלת לב מאוד נפוצה ומהווה אחת מסיבות המוות העיקריות בעולם המערבי. מחלות אלה ניתנות למניעה על ידי אימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, שמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית.

מהי מחלת לב אסכמית? עד כמה היא נפוצה בעולם המערבי? מהם הגורמים למחלה? מי משתייכים לקבוצת סיכון לפתח את המחלה? מהן הדרכים היעילות למניעה? כל התשובות לכל השאלות במדריך המצורף - לרגל יום הלב העולמי שיתקיים ב-28.9.14.

מהן המחלות הנחשבות מחלות לב? מהי מחלת לב כלילית?

הלב הוא איבר שרירי מופלא המורכב משריר, מסתמים, מערכת הולכה חשמלית וקרום שעוטף אותו ומגן עליו. לכל אחד ממרכיביו יש את המחלות שלו (מחלות השריר, המסתמים, מערכת ההולכה החשמלית, קרום הלב, גידולים ועוד) אבל כשמדברים על "מחלת לב", מתכוונים על-פי רוב ל"מחלת לב כלילית".

מחלת לב כלילית היא פגיעה בעורקים המספקים דם לשריר הלב (העורקים הכליליים ובלועזית: קורונריים). הצרויות או חסימות בזרימת הדם בעורקים אלה הם ביטוי של מחלת הלב האיסכמית הגורמת תחילה לתופעות של תעוקת חזה ובהמשך לאוטם שריר הלב (התקף לב).

עד כמה נפוצה מחלת לב כלילית?

מחלת לב כלילית מאד נפוצה ועדיין מהווה את סיבת המוות העיקרית בעולם המערבי. במספר מדינות בעולם, כמו גם בישראל, ישנה ירידה משמעותית בתמותה ממחלות לב, ומחלת הסרטן מהווה את גורם המוות המרכזי. ועדיין: מחלת הלב האיסכמית גובה קורבנות רבים.

מדוע מחלת הלב הכלילית כה נפוצה דווקא בעולם המערבי?

בעולם המערבי, עולם של שפע, נחשפים אנשים כבר בגיל צעיר לתזונה עתירת שומן וכולסטרול; חייהם מלאי לחץ ולרובם אין זמן לבצע פעילות גופנית. עובדות אלה מובילות בהכרח לעליה משמעותית במשקל הגוף, אשר מלווה על פי רוב גם בעלייה במספר גורמי הסיכון למחלות לב.

מהם גורמי הסיכון למחלות לב?

גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם הם יתר לחץ דם, עישון, רמות כולסטרול גבוהות בדם, סוכרת ונטייה גנטית (היסטוריה משפחתית של מחלת לב בגיל צעיר).

גם למין האדם ולגילו השפעה על הסיכון והסיכוי לחלות במחלת לב וכלי הדם. למרות שהלב זהה בשני המינים, מחלת הלב הכלילית מופיעה אצל נשים בממוצע עשר שנים מאוחר יותר מאשר אצל גברים.

הגיל הממוצע להתקף לב אצל גברים הוא 61 שנים בעוד אצל נשים הגיל הממוצע הוא 71. יש כמעט פי 3 גברים מנשים עם התקפי לב עד גיל 50 ופי 2 עד גיל 65.

הסיבה לכך ברורה: במשך תקופת הפוריות, נהנה גופה של האישה מההגנה של ההורמון אסטרוגן - הורמון נשי שיש לו כנראה אפקט מגן על הלב. סוף תקופת הפוריות אצל האישה כרוך בירידה ברמת ההורמון הזה וכאשר הגנתו נעלמת, עולה הסיכון לפתח מחלת לב כלילית.

לצד הגורמים הללו קיימים גורמי סיכון משניים כמו היעדר פעילות גופנית, סטרס נפשי והשמנה.

אנשים בעלי אחד או יותר מגורמי הסיכון הנ"ל נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלת לב כלילית - וככל שמספר גורמי הסיכון רב יותר, כך גם הסיכון גדול יותר.

אז מה עושים כדי לא לקבל התקף לב?

כדי לצמצם את הסיכון ללקות במחלות לב, יש לבצע פעילות מניעתית ולצד זאת לקיים שגרת בדיקות ומעקב. כל אדם חייב לאמץ אורח חיים בריא הכולל שמירה על משקל גוף תקין, תזונה מאוזנת ובריאה (דלת שומן וכולסטרול, עשירה בסיבים תזונתיים), להקפיד על ביצוע פעילות גופנית ולהימנע מעישון וצריכת אלכוהול.

ההימנעות מכולסטרול היא מאוד חשובה: אנשים הצורכים כמויות גדולות של שומנים רווים וכולסטרול מפתחים יותר טרשת בעורקי הלב, תופעה המובילה בסופו של דבר להתפתחות מחלת לב כלילית, להתקף לב או לאירוע מוחי. הכולסטרול הוא מולקולה חשובה לתהליכים חיוניים בגופנו, אבל עודף כולסטרול מצטבר בסופו של דבר בדפנות העורקים וגורם להפרעה בזרימת הדם.

לפיכך יש להימנע מצריכת מוצרים עשירים בכולסטרול - ובהם ביצים, מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוהים, חמאה, שומן רווי, מרגרינה, בשר כבש ושמנים צמחיים כמו שמן קוקוס; יש להעדיף שומנים בלתי רווים, כמו למשל שמן זית, אבוקדו, שקדים, טחינה וזיתים.

מה בנוגע לפעילות גופנית?

גם לפעילות הגופנית חשיבות רבה ביותר. הוכח מדעית כי שמירה על פעילות גופנית אירובית תורמת לפעילותו התקינה של הלב. פעילות אירובית כוללת הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריקוד ועוד. הפעילות משפרת את צריכת החמצן של הגוף, מורידה את רמת הכולסטרול הרע, מעלה את מצב הרוח החיובי ועוד. מומלץ לקיים פעילות גופנית כ-4 פעמים בשבוע, למשך 30-40 דקות. לאנשים בריאים, מומלץ לקיים פעילות גופנית על פי דופק המטרה המותאם לגילם.

בשגרת הבדיקות והמעקב יש להתחיל מגיל צעיר. אמנם, עם הגיל, הסיכון לפתח מחלת לב עולה, אבל כיום ברור שגם אנשים בגיל צעיר צריכים להיות בבדיקות ותחת בקרה ומעקב, בוודאי אם יש להם גורם סיכון אחד או יותר. בגיל מאוחר, מגיל ארבעים ומעלה, גם אם אין גורמי סיכון ברורים וגם אם אין אינדיקציה לקיומה של מחלת לב, או מחלת כלי דם, עדיין יש צורך בבדיקות ומעקב.

אילו בדיקות שגרה מומלץ לבצע ומתי?

ישנן לא מעט בדיקות פולשניות ובלתי פולשניות. ניתן לחלקן באופן כללי לשתי קבוצות של בדיקות: בדיקות ראשוניות, המתמקדות בזיהוי גורמי סיכון; וקבוצה שנייה של בדיקות, מתוחכמות יותר, המזהות התפתחות של המחלה, חומרתה והסיכונים הכרוכים בה.

בביצוע הבדיקות הראשוניות לגילוי גורמי הסיכון, יש להתחיל מגיל צעיר: 25 ומעלה.

בדיקות אלה כוללות בדיקות כולסטרול, רמות סוכר בדם, לחץ דם, בדיקת CRP: C-reactive protein (רמתו מלמדת על נוכחות זיהומים או דלקות, המצביעה גם על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם), ובדיקת מאמץ (ארגומטריה).

כאשר אחת מהבדיקות הללו מלמדת על קיומו של גורם סיכון, או כאשר הנבדק סובל מעודף משקל, או מעשן, יש להתקדם לבדיקות מתוחכמות יותר.

בדיקות מתוחכמות יותר כוללות בדיקת אקו במאמץ או מיפוי לב במאמץ, טומוגרפיה ממוחשבת, או בשמה המוכר: צנתור וירטואלי ובדיקת תפקוד אנדותל. קשה לקבע שרירותית מאיזה גיל בדיוק, איזה בדיקות לעשות ובאיזו תדירות. על רופא המשפחה להכיר את הנבדק, הרקע שלו, גורמי הסיכון שלו - ולהחליט מתי ובאיזו תדירות יש לבצע את הבדיקות.

ד"ר דן אליאן, מצנתר בכיר ,מנהל מרפאות החוץ של מכון הלב בבית החולים שיבא בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - מבוגרים.