דום נשימה בשינה: עמוד נוח

(0)
לדרג

דום נשימה חסימתי בשינה היא תסמונת הנגרמת כתוצאה מחסימת אוויר בזמן שאנחנו ישנים, עקב סיבות רבות המושפעות בזמן שינה משרירים רפויים

מאת: פרופסור משנה יצחק ברוורמן

דום נשימה חסימתי בשינה היא תסמונת הנגרמת כתוצאה מחסימת אוויר הנוצרת במערכת הנשימה העליונה בזמן שאנחנו ישנים, עקב סיבות רבות המושפעות בזמן שינה משרירים רפויים.

מי סובל מדום נשימה בשינה?

בדרך כלל דום נשימה חסימתי בשינה שכיח יותר בקרב גברים מעל גיל 40 ובעיקר גברים בעשורים הרביעי עד השביעי לחייהם, אך יחד עם זאת, הבעיה עלולה לאפיין גם אנשים צעירים, גברים ונשים כאחד, בגילאים מוקדמים יותר, וכן אנשים שסובלים מעודף משקל. חולים אלה סובלים בדרך כלל מעייפות כרונית עקב חוסר רציפות בשינה, וזו עלולה להתפתח לתחלואה נוספת, המשפיעה בתחומים שונים. תסמונת זו עלולה לגרום למצבים הכוללים יתר לחץ דם, בעיות בכלי הדם, בעיות בלב, ואף סוכרת - הכול במידה ובעיית דום הנשימה אינה מטופלת.

כיצד מזהים דום נשימה?

בדרך כלל דום נשימה בשינה ייבדק בעקבות תלונות של המטופל, ובעיקר של בן או בת הזוג שלו, המתלוננים על נחירה מאוד חזקה המפריעה לשינה, וכן בעקבות תלונות של עייפות כרונית במהלך היום, עקב שינה לא רציפה בלילה.
למעשה, כל נחירה שהיא נחירה בעוצמה גבוהה - יש לה פוטנציאל להפוך להיות בעיה חמורה יותר, ומסמנת את קצה הקרחון לחסימה נשימתית בשינה. הטווח עשוי לנוע בין בעיה של דום נשימה קל או הפרעה נשימתית חסימתית, ועד לדום נשימה בינוני וקשה.

בדרך כלל, כשמטופל מגיע לבדיקה בעקבות תלונות של בת הזוג שלו, ישנו דיווח על נחירות מאוד חזקות. השאלה הבאה שלי אליו תהיה האם הוא עוצר את הנשימה לעתים מתוך שינה. השאלה הבאה תהיה האם הוא גם עייף. אם התשובות לכלל השאלות האלה חיוביות, אנו מפנים את המטופל לסדרת בדיקות שמאבחנות את הבעיה באופן מדויק ומתחילים במעבדת שינה.

איזה בדיקות נדרש לבצע, כדי לאבחן דום נשימה?

בדיקה במעבדת שינה הינה הבדיקה האובייקטיבית ביותר שמבטאת את מצב השינה של המטופל. זו כוללת בדיקת EEG של המוח: בדיקה של שלבי השינה השונים של המוח, ומוניטורים שבודקים פרמטרים שונים של הנשימה, כולל רויון החמצן בדם. מעבדה כמו זו קיימת, למשל, בטכניון. קיימת גם מעבדת שינה ביתית שנמצאת בקורלציה טובה למעבדת השינה, והיא מאבחנת גם דום נשימה חסימתי בשינה. יתרונה הברור הוא שהבדיקה מתבצעת אצל המטופל בביתו, לנוחיותו ועל פי תנאי השינה שהוא רגיל בהם. על פי בדיקות אלה, ניתן לוודא כמה הפסקות נשימה יש לאדם בשעה, כמה הוא נוחר ומהי הירידה ברויון החמצן בדם. על פי תוצאות הבדיקות, ניתן להסיק מסקנה על חומרת דום הנשימה.

מהם הטיפולים הנפוצים לבעיית דום נשימה חסימתי בשינה?

הטיפול הראשוני המוצע לחולה הוא טיפול שמרני. טיפול זה כולל, קודם כל, שינוי באורך החיים, כגון הפחתה במשקל - כאשר קיימת בעיית עודף משקל, היגיינת שינה נכונה והרגלי שינה ואכילה נכונים לפני השינה.

הטיפול העיקרי המומלץ לבעיה הוא מסיכת CPAP, שאיתה ישן המטופל בלילות, לכל אורך חייו ובאופן קבוע. המסכה מזרימה לחץ חיובי של אוויר שפותח את החסימה הנשימתית במשך כל שעות השינה. החסרון של מסכה זו הוא שחולים רבים מתלוננים שהיא לא נוחה להם, מבחינה פיזית, ומורידים אותה במהלך הלילה. יחד עם זאת, מדובר על מסכה מצילת חיים. לצד המסכה, קיים גם התקן דנטלי שמטרתו למשוך את הלסת התחתונה קדימה, ולהציב את הלשון במיקום אחורי, כדי להסדיר את הפרעת הנשימה.

מה עושים כאשר הטיפולים השמרניים לא מסייעים לבעיה?

פתרון נוסף לבעיה, שמתאים בדרך כלל למטופלים שלא מצליחים להסתדר עם CPAP, הוא טיפול כירורגי, אשר לפני ביצועו מבצעים אנדוסקופיה בזמן שינה. הליך זה מתבצע בבית חולים תחת הרדמה קלה, שמכניסה את המטופל למצב של שינה המדמה שינה טבעית. בזמן שהמטופל ישן, מבצעים אנדוסקופיה של כלל המעברים החסומים באזור הגרון, הלוע, החיך, מיתרי הקול, השקדים והאף. לפי הממצאים באנדוסקופיה, ניתן למפות את כל המקומות החסומים שגורמים לבעיה, וכן את צורת החסימה - וכך מתאימים את הטיפול המתאים ביותר לבעיה הספציפית של אותו המטופל, שיכול לכלול גם טיפולים כירורגיים שניתן לבצע בעזרת טכנולוגיית COBLATION.

הניתוחים כוללים ניתוחי אף ליישור מחיצה וכריתת קונכיות, ניתוחים לשיפור מצב החיך הרך והענבל, המשנים את מצבו הרפוי והחוסם, ניתוחי שקדים, ניתוחים אנדוסקופיים בבסיס הלשון או ניתוחים רובוטיים באזור זה, ניתוחים למכסה הגרון - האפיגלוטיס ולעתים ניתוחי פה ולסת לקידום הלסתות.

פרופסור יצחק ברוורמן הוא פרופסור משנה בטכניון, מנהל את היחידה לאף אוזן גרון ואת היחידה לראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה

בואו לדבר על זה בפורום נחירות ודום נשימה בשינה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום