תסמונת הבכי והצחוק: יש תרופה

(0)
לדרג

התסמונת נגרמת על רקע נוירולוגי ועלולה לגרום מבוכה חברתית ואף להוביל לאובדן פרנסה או הסתגרות. הכירו את התרופה: נודקסטה. וגם: מה הקשר לשבץ מוחי?

מאת: ד"ר איברהים אבו סלאמה

שבץ מוחי נגרם עקב הפרעה בזרימת הדם לאזורים מסוימים במוח. אירוע מוחי גורם לנזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ולעיתים עלול אף לגרום למוות.
שבץ מוחי מוגדר כיום כגורם המוות השלישי בעולם המערבי והגורם העיקרי לנכות כרונית ולאשפוזים נוירולוגים. בישראל כ-15,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה, מהם 85% הינם אירוע מוחי איסכמי, המתבטא בחסימה של כלי הדם במוח, ו-15% הינם אירועים מוחיים הנובעים מדימום מוחי (שבץ המורגי).

מהי תסמונת הבכי והצחוק - ומה הקשר בינה לבין השבץ?

אירוע מוחי עשוי להוביל למגוון סימפטומים ובעיות רפואיות - ובהן תסמונת הבכי והצחוק. תסמונת הבכי והצחוק היא בעיה נוירולוגית, שתוארה לראשונה בספרות ב-1877, על ידי נוירולוג צרפתי בשם ישראל לפין. התסמונת מופיעה בשל פגיעה במסלול העצבי - מוטורי במוח, ומתבטאת במגוון תסמינים, כאשר העיקריים שבהם: התקפים פתאומיים ובלתי נשלטים של בכי או צחוק. התסמונת יכולה להתבטא גם בקשיי לעיסה ובליעה, קושי בדיבור, חולשה בגפיים והפרעות בהליכה. גם כיום, המודעות לתסמונת אינה מספקת, וישנן לא מעט אמונות שגויות בנושא.

האם מדובר בתסמונת נדירה?

תסמונת הבכי והצחוק יכולה לנבוע מאירוע מוחי, פגיעה או טראומה מוחית, אך היא עשויה להופיע גם בקרב חולי טרשת נפוצה, חולי אלצהיימר, פרקינסון ומחלות ניווניות כדוגמת ALS.

ההערכה היא כי בישראל ישנם כ-4,500 איש הסובלים מהתסמונת. כך, התסמונת מופיעה בקרב 11% מהסובלים מאירוע מוחי חוזר, וכן 11% מהסובלים מטראומה מוחית עתידים לסבול מההפרעה. כמו כן, התסמונת תופיע בקרב 18% מחולי האלצהיימר, 10% מחולי הטרשת הנפוצה ובקרב 49% מהחולים במחלת ניוון השרירים ALS.

כיצד התסמונת משפיעה על חיי היומיום?

תסמונת הבכי והצחוק עשויה להיות בעלת השפעה הרסנית עבור הסובלים ממנה. זאת, בשל העובדה כי התקפי הבכי והצחוק אינם נשלטים ואינם ניתנים לחיזוי. החולים עשויים לסבול מהם בזמנים בהם הם נמצאים בעבודה או בקרב בני משפחה וחברים. כך, התקפים אלה פוגעים באיכות החיים וגורמים לסובלים מהתסמונת לחוש בושה ומבוכה. כ-43% מהם מדווחים כי הם אינם יוצאים כלל מביתם, מפחדים מהתפרצות בלתי רצונית בפומבי ומעוגמת נפש וחלקם אף מסתגרים בביתם ונמנעים ממגע עם הסביבה.

התסמונת עלולה לפגוע גם במקור פרנסתו של הסובל ממנה. כך, אלה העובדים בסביבה דינמית ובאינטראקציה תמידית עם הסביבה, עלולים לחוות את ההתקפים כמצב של אבדן שליטה, לחשוף את מצבם הפגיע, ולאבד את מקום עבודתם.

האם התסמונת היא תוצר נלווה של דיכאון?

בעבר הלא רחוק, הסברה הרווחת הייתה כי התסמונת הינה חלק מדיכאון קליני, אשר ממנו סובלים החולים, בייחוד כאשר החולים סבלו בעיקר מהתפרצויות בכי. בהתאם, ובשל העובדה כי הניחו שמדובר בהפרעה נפשית ולא נוירולוגית, כפי שידוע כיום, הטיפול שניתן עבור אותם חולים היה טיפול פסיכיאטרי, שלא היטיב עם מצבם של הסובלים מהתסמונת ולא הצליח למנוע את ההתקפים.

כיצד מאבחנים את התסמונת?

אבחון התסמונת הינו פשוט יחסית, ונעשה על ידי בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ותשאול משפחתו והסובבים אותו, כיוון שהם אלה שלרוב יבחינו בהתפרצויות הבכי או הצחוק של החולה. בנוסף, בדיקה על ידי נוירולוג לאיתור הפרעות נוירולוגיות נוספות, כמו קשיי הליכה, הליכה בצעדים קטנים, או קשיים בבליעה, עשויים גם הם להצביע על קיומה של התסמונת ולסייע באבחון.

האם יש טיפול בתסמונת?

בעבר, הטיפול שניתן לחולים שסבלו מהתפרצויות בכי וצחוק התבסס ברובו על תרופות אנטי דיכאוניות ממשפחת ה-SSRI, מתוך ההנחה שמדובר בביטוי של דיכאון.

בשנים האחרונות, נמצא מענה תרופתי לחולים הסובלים מצחוק ובכי פתולוגיים. נודקסטה היא התרופה הראשונה והיחידה המאושרת היום לטיפול בתסמונת הבכי והצחוק. התרופה אושרה על ידי ה-FDA ומעלה את הסף הרגשי ומונעת התפרצויות של בכי ו/או צחוק פתולוגי, בחולים לאחר פגיעה מוחית דו-צדדית או מפושטת.

מחקרים שבחנו את התופעה, מצאו כי מטופלים שכבר טופלו בתרופות אנטי-דיכאוניות בתסמונת המשיכו לסבול במידה כזו או אחרת מהפרעת בכי וצחוק. לעומת זאת, מחקרים שנעשו בתחום, מצאו כי הסובלים מהתסמונת שקיבלו טיפול בנודקסטה, הראו הפחתה משמעותית בהתקפי בכי וצחוק תוך שבועיים מתחילת המחקר והגיעו לאחר חודש של טיפול להפחתה בת כ-80% במספר התקפי הבכי או הצחוק, כאשר ל-51% מהמטופלים לא היו התקפים כלל ב-14 הימים האחרונים למחקר. כיום התרופה אינה כלולה במסגרת סל הבריאות לטיפול בתסמונת, אך זמינה בקופות החולים במסגרת כללית 'מושלם' ומכבי 'מגן זהב'.

ד"ר איברהים אבו סלאמה הוא רופא במרפאת שבץ מוחי, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה (ילדים ומבוגרים) והתפתחות הילד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום