היסטרוסקופיה: דימומים לא סדירים

דימום וסתי שמגיע במועד הוא סימן לבריאות ולתפקוד תקין של מערכת הרבייה הנשית. אך מה קורה כאשר מופיעים דימומים שאינם וסתיים? כאלה שמופיעים לא במועד?

כל דימום נרתיקי שמקורו ברחם, המופיע במהלך המחזור החודשי ואינו דימום וסתי (קרי, הוא אינו הווסת עצמה), נחשב לדימום לא סדיר שיש לברר את הגורמים לו. לדימום זה שמות שונים - דימום לא סדיר, דימום לא מוסבר, דימום רחמי לא תקין או דימום בין-וסתי. אבל לא משנה כיצד נקרא לזה, הרעיון הוא אותו רעיון והוא לגמרי ברור - במצב עניינים נורמלי דימומים נרתיקיים-רחמיים מופיעים רק בזמן הווסת, ואם זהו איננו המקרה יש לבחון את העניין.

מהם הגורמים האפשריים לדימומים לא סדירים?

קשת של הפרעות הורמונליות, מחלות ומצבים רפואיים יכולים להוביל להופעתם של דימומים לא סדירים מהנרתיק. ביניהם בולטים המצבים הבאים: תת פעילות של בלוטת התריס, מיומות ושרירנים ברחם, מחלות ממאירות במערכת הרבייה, פוליפים, הריון, ביוץ, לחץ ודחק, שימוש בתרופות, אנדומטריוזיס, בעיות קרישה, שגשוג יתר של הרירית על רקע הפרעות הורמונליות, רירית ניוונית (אטרופית) ועוד. חשוב לציין, כי לא תמיד יש הסבר פתולוגי לדימום, ובחלק מהמקרים הגורם לדימום איננו ברור ולא נובע ממחלה או בעיה.

כיצד מאבחנים את הגורם לדימום הבלתי סדיר?

בכל מקרה של הופעת דימום רחמי לא סדיר יש לפנות לבדיקה אצל רופא נשים. הרופא יערוך בירורים נדרשים כדי לבחון את המצב ולבודד את הגורם לדימום. הבירור יכלול לרוב בדיקה וגינלית, בדיקת דימות (אולטרסאונד), בדיקות דם ותשאול. במקרים מסוימים יתעורר הצורך לערוך היסטרוסקופיה אבחנתית.

מה זה היסטרוסקופיה?

בדיקת היסטרוסקופיה היא בדיקה הכוללת הסתכלות על הרחם, כאשר המילה היסטרו היא רחם והמילה סקופיה היא הסתכלות. רופא הנשים נעזר בהיסטרוסקופ מכשיר חדשני, צר ויעיל המוחדר לרחם האישה דרך הנרתיק ומאפשר להסתכל על כולו. מדובר, למעשה, בצינור באורך כ-25 ס"מ ובקוטר של כ-3 מ"מ, שדרכו עוברים סיבים אופטיים המאירים ומשקפים את חלל הרחם ומאפשרים הדגמה ויזואלית שלו.

ישנה הבחנה בין היסטרוסקופיה אבחנתית להיסטרוסקופיה ניתוחית. בהיסטרוסקופיה אבחנתית מחדיר הרופא דרך צוואר הרחם את ההיסטרוסקופ אל עומק חלל הרחם ובוחן את מראהו. היסטרוסקופיה אבחנתית מאפשרת לבחון ולבדוק את צוואר הרחם, חלל הרחם ופתחי החצוצרות. היסטרוסקופיה ניתוחית היא פעולה פולשנית יותר, שבמהלכה לא רק מתבוננים ברחם אלא אף מטפלים בממצאים חריגים אשר התגלו במהלך היסטרוסקופיה אבחנתית או אולטרסאונד, כמו הסרת פוליפ או הסרת שרירן.

כיצד מתבצעת היסטרוסקופיה אבחנתית?

מדובר בפעולה פשוטה יחסית, שאינה כרוכה באי נוחות רבה, לרוב אינה גורמת לכאב ואינה מצריכה הרדמה. ההיסטרוסקופ החדשני כה דק, שניתן להחדירו לחלל הרחם דרך צוואר הרחם ללא צורך בהרחבתו. הבדיקה נעשית במרפאה גינקולוגית ואינה מחייבת אשפוז ולא הכנה מיוחדת.

הבדיקה כוללת כמה שלבים: בשלב הראשון, קצה ההיסטרוסקופ מוחדר דרך הנרתיק לתעלת צוואר הרחם ומונחה בהדרגה לתוך חלל הרחם תוך כדי הסתכלות על הנעשה. בניגוד לעבר, כיום לא נעשה בבדיקה שימוש ב"ספקולום וטנקולום" (אוחז צוואר רחם) שגורם לכאב. בשלב השני, לאחר שההיסטרוסקופ מוחדר לפתח הנרתיק, מוזלף באמצעותו חומר עד למצב שבו ניתן להבחין בצוואר הרחם. בשלב השלישי מוחדר ההיסטרוסקופ דרך צוואר הרחם לתוך חלל הרחם, ואז מוזלף חומר התורם להגדלת נפח חלל הרחם ומאפשר לרופא מתרשם מהמצב.

הרופא אוסף מידע לגבי מצב הרחם ותקינותו. הזלפת החומר מאפשרת את סקירת הרחם והתרשמות מחלל הרחם, פתחי החצוצרות ורירית הרחם. כל ממצא פתולוגי כדוגמת פוליפ, שרירן, הידבקויות תוך רחמיות או מחיצה תוך רחמית מאותר ונצפה מקרוב. אבחנה זו מאפשרת התאמת טיפול מיטבי.

לאחר השלמת הבדיקה המטופלת משוחררת הביתה. חלק מהנשים מדווחות על כאב קל בבטן תחתונה או אי נוחות במהלך הבדיקה.

מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקה?

מדובר בפעולה מאוד בטוחה, והסיבוכים האפשריים (זיהום, דימום או ניקוב הרחם) נדירים ביותר.

ד"ר חן גולדשמיט הוא מומחה בגינקולוגיה, היסטרוסקופיה ולפרוסקופיה במרכז רפואי נ.א.ר.א; מנהל אשפוז יום ויחידה לפרוסקופית מרכז רפואי רבין

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג כתבת zap doctors