גושה: מחלה יתומה, הורים מאמצים

(1)
לדרג

גושה היא מחלת אגירה ליזוזומלית מטאבולית תורשתית, שפותחו עבורה מספר טיפולים המאפשרים לחיות עם המחלה. אבחון גנטי מוקדם עשוי להיות קריטי

מאת: ד"ר מוניקה וייס-הובשמן ופרופ' איין כהן

גושה היא מחלה מטבולית המועברת בתורשה. מחלת גושה אופיינה לראשונה ב-1882 על ידי רופא צרפתי בשם פיליפ גושה, אשר תיאר אישה עם טחול ענק המכיל תאים תפוחים.

כעבור כשני עשורים, ב-1904, הבינו שהמחלה משפיעה על הטחול, על הכבד, על בלוטות הלימפה והעצם וכי מדובר במחלה תורשתית. רק בשנות ה-60' התגלה הבסיס הביוכימי למחלה, על ידי ד"ר רוסקו בריידי ופרופ' שפירו ממכון ויצמן למדע.

למרות שכיחותה הגבוהה יחסית באוכלוסייה היהודית אשכנזית ולמרות המודעות למחלה בקרב הקהילה הרפואית, ישראל "סובלת" מאבחון חסר ומאבחון מאוחר של המחלה. מדובר במחלה גנטית רצסיבית, כך שהסיכוי שלשני בני זוג אשכנזים ייוולד ילד חולה גושה הוא 1:855- 1:1300 ומכאן השכיחות הגבוהה יחסית בישראל.

באוכלוסיות אחרות בארץ ובעולם, שכיחות המחלה נדירה ביותר. ההערכות הן שאחד מתוך 50,000-100,000 אנשים סובל ממחלת גושה. סוג מסוים של גושה נפוץ יותר בחצי כדור הארץ המזרחי בקרב האוכלוסייה האסיאתית ובקרב הערבים.

מחלה גנטית הפוגעת גם בכבד וגורמת להגדלתו. צילום: שאטרסטוק

מהם התסמינים של מחלת הגושה?

התסמינים תלויים בסוג המסוים של המחלה ועשויים להשתנות מחולה לחולה. כתוצאה מהחסר הנוצר על רקע הייצור הפגום של האנזים הליזוזומלי, המסייע, בין היתר, לתהליכי פירוק מטאבוליים בגוף, נוצרת הצטברות של הליפיד גלוקוצרברוזיד בטחול, בכבד, בכליות, במוח העצם, בריאות ולעתים אף במוח. הצטברות זאת גורמת לאיברים מוגדלים ולכאב, לנטייה לדימומים, לבעיות גדילה, וכרוכה בסכנת נזק בלתי הפיך לעצמות ועוד.

מהם הגורמים למחלת הגושה?

כאמור, התברר הבסיס הביוכימי של המחלה לפיו יצירתו של אנזים ליזוזומלי, הגלוקוצרברוזידאז, פגומה על רקע גנטי תורשתי בחולי מחלת הגושה, ועל כן המחלה הוגדרה כמחלת אגירה ליזוזומלית.

כיצד מתבצע האבחון של מחלת הגושה?

גושה מאובחנת באמצעות בדיקת דם, ואבחון גנטי במקרים בהם בני משפחה נוספים חולים אף הם במחלה. כיום ישנה אפשרות לבדיקת נשאות גנטית על ידי בדיקות סקר גנטיות שנערכות לפני תכנון המשפחה.

מכיוון שברוב המקרים, מדובר במחלה קלה ברת טיפול, איגוד הגנטיקאים בישראל לא ממליץ על בדיקת מחלת גושה, במסגרת בדיקות הסקר הגנטיות שנערכות בישראל לשלילת מחלות תורשתיות שנפוצות ביהודים אשכנזים. על פי אחת העבודות המקיפות, המבוססת על מאגר נתונים בינלאומי (ICGG), מחצית מהחולים בסוג הנפוץ של המחלה, האופייני ליהודים אשכנזים, מאובחנים עד גיל עשר ו-66% עד גיל עשרים.

מה כאשר מתברר בבדיקות אלו ששני בני הזוג נשאים של הגן הפגום?


אם שני בני הזוג נשאים, ומעוניינים באבחון טרום לידתי, ניתן לבצע אבחון זה באמצעות בדיקת סיסי שליה או בבדיקת מי שפיר, על מנת לשלול את המחלה בעובר. קיימת כמובן, האפשרות לאבחון גנטי טרום השרשה (PGD Preimplantation genetic diagnosis) המאפשר אבחון גנטי של העוברים במסגרת הפריית מבחנה. בצורה כזו ניתן להחזיר לרחם רק עוברים תקינים שאינם חולים במחלת גושה.

מדוע נודעת חשיבות גדולה לאבחון המוקדם?

טיפול מוקדם מונע נזקים בלתי הפיכים, ולכן ניכרת חשיבות רבה לאבחון מוקדם. מהמידע רב השנים שהצטבר מהטיפול באנזים חליפי, הוכח כי בחולים המקבלים טיפול ישנה הקטנה של הכבד והטחול, שיפור (לעתים עד תחום התקין) בספירת דם, הפסקת הנטייה לדימומים, שיפור בגדילה עד לטווח התקין, מניעת נזק בלתי הפיך לעצמות ועוד.

הטיפול באנזים החליפי ניתן פעם בשבועיים בעירוי בטיפולי בית. טיפול זה שינה את פני המחלה, מנע את הצורך בכריתת הטחול והפך אותה למחלה שאפשר לחיות עמה.

בדיקות גנטיות יסייעו לאבחון מוקדם. צילום: שאטרסטוק

מהם דרכי הטיפול במחלת הגושה?

ד"ר בריידי היה זה שהגה את הרעיון לטפל בחולי הגושה באמצעות הזרקת אנזים חליפי. בתחילת שנות ה-70' הוא וחבריו טיפלו, לראשונה, בשלושה חולי גושה בעזרת אנזים חליפי שהופק משליות.

כבר למעלה מעשרים שנה שהמחלה מטופלת היטב באנזים חליפי. טיפול זה שינה את פני המחלה ונחשב כפריצת דרך מדעית בתחומו. בה בעת, מספר טיפולים חדשניים למחלת גושה נמצאים בשלבי פיתוח. בהמשך, נכנסה לתמונה חברת ג'נזיים וביחד עם ד"ר בריידי וקבוצתו, הפכה את הטיפול למסחרי. בשנת 1991 אישר ה-FDA את הטיפול באנזים החליפי סרדייז (Ceredase©).

אולם כדי לייצר טיפול לחולה אחד, נדרשו 20,000 שליות ומספר החולים שנזקקו לטיפול הלך ועלה. רק בשנת 1994 הושק הטיפול בסרזיים (Cerezyme©) ובו מטופלים מרבית חולי הגושה בעולם. טיפול זה נבחר לאחד מהטיפולים המהפכניים ביותר ב-25 השנים האחרונות.

האם על חולי הגושה להיות במעקב רפואי תמידי?

לרופא המשפחה תפקיד חשוב באבחון ובמעקב תקופתי אחר חולי גושה. מומלץ לחולי גושה לבקר במרפאת הגושה, לפחות פעם עד פעמיים בשנה להערכה מקיפה ולקבלת טיפול אופטימלי ממומחים.

לסיכום, מחלת גושה שנחשבה כמחלה יתומה נהנית היום משלושה טיפולים יעילים באנזים חליפי ועוד מספר טיפולים, ובהם טיפול בכדורים, המצויים בשלבי מחקר ופיתוח.

בגלל השכיחות הגבוהה של חולי גושה ביהודים אשכנזים, בישראל פועלים שלושה מרכזים המטפלים בחולים: בבית החולים שערי צדק, במכון רקנאטי לגנטיקה במרכז הרפואי רבין (בילינסון) ובמחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

ד"ר מוניקה וייס - הובשמן, ממכון רפאל רקאנטי לגנטיקה - בילינסון, ופרופ' איין כהן, ממרפאת הגושה, המרכז הרפואי רבין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום