תוספי תזונה: הכרחי או מיותר?

(0)
לדרג

ויטמינים ותוספי תזונה אחרים כוללים אזהרה על כמות מומלצת מקסימלית. כיצד נכון לצרוך מהם? האם יש מצבים בהם מותר לחרוג מהמינון המומלץ? ומדוע כדאי להתייעץ?

מאת: דולב גילמור

אנו מודעים לסיכון של מוות או פציעה כתוצאה מתאונת דרכים בכל פעם שאנו נוהגים לחנות כדי לקנות חלב, ובוודאי בכל פעם שאנו עולים על מטוס. אנו מסתכנים בהרעלת מזון בכל פעם שאנו אוכלים במסעדה. כל מי ששוחה, עלול לבלוע מים - או אף גרוע מכך. נטילת תרופה טומנת בחובה סיכון של תופעות לוואי. בני אדם עברו התקפי לב במהלך קיום יחסי מין. האם קיימת פעולה אנושית כלשהי שלא טומנת בחובה סיכון כלשהו לנזק, קטן או גדול?

ובכל זאת, אנו ממשיכים לבצע את כל הפעולות הללו. הפעילות היחידה שאנו אמורים להימנע ממנה עקב הסיכון לאירוע שלילי - היא נטילת ויטמינים!

מהו גבול הצריכה המרבית של ויטמינים?

"גבול הצריכה המרבית הוא הרמה הגבוהה ביותר של נטילה יומיומית של תוספים תזונתיים, שאינה צפויה להוות סיכון להשפעות שליליות, כמעט לכל בני האדם". כפי שכתב ד"ר אלן גבי, קביעת גבולות אלו היא "בעלת חשיבות מזערית, לו היו משתמשים בהם רק כמניפסט עבור אלה הפוחדים מסיכון באופן פתולוגי". לעומת זאת: "אלה המעוניינים לאסור מכירה ללא מרשם של רבים מתוספי התזונה, עלולים להשתמש בגבולות הצריכה המרבית כדי לתמוך בטיעוניהם".

ומה עושים במקרים ספציפיים בהם נראה שיש לצרוך ויטמין באופן מוגבר, נוכח מחסור משמעותי?

אם נניח לרגע בצד את ההימנעות הפתולוגית מסיכון ואת הפוליטיקה, הרי שגבול הצריכה המרבית משמש להגבלת הרמה המומלצת של התוספים, והוא נושא עמו תופעת לוואי אחרת - הפחדת אנשים מפני נטילת ויטמינים למטרות ריפוי, כשהדבר נדרש.

פעם הצעתי למטופל שסבל ממחלת פרקינסון, להעלות את הרמה הלקויה של ויטמין D בדמו, באמצעות נטילה של 4,000 יחידות בינלאומיות ליום של ויטמין זה במשך כמה חודשים. הרופא שלו הגיב כל כך קשה להמלצה זו, עד שהמטופל איים לתבוע אותי ומעולם לא חזר עוד אליי לייעוץ. כל זאת למרות שרמה נאותה של ויטמין D חשובה ביותר לחולה פרקינסון, ומעולם לא התרחש יתר סידן בדם תופעת הלוואי החשובה ביותר של יתר ויטמין D אצל אנשים שנטלו 10,000 יחידות בינלאומיות לאורך זמן.

כיצד לשקלל תועלת מול סיכון?

מה קרה למנהג של שקילת התועלת כנגד הסיכון, הקיים בכל כך הרבה תחומים? על מנת להימנע לחלוטין מהסיכון הכרוך בשימוש בתרופות, למשל, יהיה עלינו להימנע לחלוטין מליטול את מרביתן, או ליטול מינונים כה נמוכים שלהן, במידה כזו שלא יהיה לכך כל ערך. ייתכן שגבול הצריכה המרבית זוכה לתמיכה, כתוצאה מהבורות הקיימת בנוגע ליתרונות הקיימים בוויטמינים.

אם אין להם כל השפעה חיובית, הרי שיהיה זה אך הגיוני שלא להסתכן בתגובה שלילית כתוצאה מנטילתם. אם, לעומת זאת, הוויטמינים טומנים בחובם יתרונות, הסיכון הסביר למידה מסוימת של תופעות לוואי הנו מתקבל על הדעת. למעשה, מי לא מוכן לסבול מכמה השפעות שליליות, אם אלה מתגמדות לעומת היתרונות?

אנו רואים זאת בתרופות כל הזמן. האם יהיה פסיכיאטר כלשהו שיטען שמטופליו אינם חווים תופעות שליליות כלשהן כתוצאה מנטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות? או שנוגדי דיכאון לא מטשטשים תחושות חיוביות, כפי שהם מטשטשים תחושות שליליות? האם ישנו בנמצא קרדיולוג שיטען שמטופלים לא סובלים מתופעות לוואי כתוצאה מנטילת תרופות ללב?

עד כמה נטילת ויטמינים נחשבת בטוחה?

בטיחותם של הוויטמינים הוכחה בבירור בספרות הטוקסיקולוגית ובניסיון האנושי שנצבר במהלך 80 השנים האחרונות. מדוע, אם כך, נתון הציבור להתפרצויות תקופתיות של מידע שגוי בנוגע לרמת הרעילות של הוויטמינים, למרות העובדה ששיעור התמותה כתוצאה מנטילתם עומד על אפס? מדוע אין אנו קוראים אזהרות כלליות כאלה בנוגע לרעילות התרופות?

לפי מטא-אנליזה שפורסמה בביטאון של האגודה הרפואית האמריקאית וצוטטה באתר מנהל המזון והתרופות האמריקאי ((FDA, תרופות שניתנו עם מרשם בארה"ב בבתי חולים בלבד, גרמו לכ-2,216,000 תגובות שליליות חמורות ול-106,000 מקרי מוות בשנה אחת בלבד.

מספרים אלה אינם כוללים השפעות שליליות שקרו מחוץ לכותלי בית החולים או כאלה שנגרמו כתוצאה מטעות במתן תרופה וממינון יתר. עדיין, אנו מניחים שהיתרונות עולים על הסיכונים. ההגינות הפשוטה מחייבת לא לשפוט ויטמינים באמצעות מוסר כפול יחסית לתרופות.

בעוד שכמה ויטמינים יכולים לגרום להשפעות שליליות במינונים ובמצבים מסוימים, הרי שהשפעות אלו הנן נדירות. הסיכון יצטמצם אף יותר והיתרונות המשמעותיים הקיימים בשימוש בוויטמינים יזכו לתמיכה באמצעות תגי אזהרה נאותים שיופיעו על מוצרים, בלוויית מידע מדויק שיסופק על ידי רופאים ותזונאים בפורומים ציבוריים, כמו האינטרנט, ובעזרת המלצות לשאול לעצתו של מטפל בעל ידע ספציפי בנושא זה.

מה היחס למעשה בין ויטמינים לבין תרופות?

תוספי ויטמינים הם מרכיבים מרוכזים וחיוניים של אוכל האמורים לרפא.

לתרופות יש תופעות לוואי שליליות. לוויטמינים יש תופעות לוואי חיוביות.

התרופות עובדות נגד הפעילות הנורמלית של הגוף. תוספי ויטמינים עובדים יחד עם הפעילות הנורמלית של הגוף.

המולקולות בתרופות הן חדשות לגוף האדם. המולקולות בתוספי ויטמינים מוכרות לגוף האדם כבר מימים ימימה.

הגיע הזמן להפסיק לשפוט את הוויטמינים על פי מוסר כפול; הגיע הזמן להקשיב למומחים, היודעים להפיק מוויטמינים את סגולותיהם הרפואיות, כאשר משתמשים בהם במקרים המתאימים ובמינונים האופטימליים.

הכותב הוא PhD, נטורופת, ישתתף ב- "כנס אוכלים בריא 6" בין התאריכים 10-11 ביולי 2014

בואו לדבר על זה בפורום תרופות ללא מרשם, ויטמינים ומינרלים ודרמוקוסמטיקה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום